לאחר הדלפת ההדמיה: אירן תסכים לפיקוח בפרצ'ין?

זה כמה שנים שמקבלי ההחלטות בישראל יודעים על כוונת אירן לבנות תא מיוחד להדמיית פיצוץ גרעיני – כדוגמת זה הפועל במתקן הצבאי בפרצ'ין, ששרטוט שלו נחשף אתמול (ראשון) על ידי סוכנות AP. כך אישרו לוואלה! חדשות גורמים בישראל. שר הביטחון אהוד ברק אמר הבוקר בהקשר זה, בראיון לגלי צה"ל, כי "לסוכנויות מודיעין מובילות בעולם החופשי היה מידע בעניין זה". דברי ברק מחזקים את ההנחה שנשמעה כבר, לפיה המידע, שנטען כי הגיע מ"מדינה העוקבת אחר תוכנית הגרעין של אירן", הודלף על ידי "סוכנות מודיעין" כזו, למשל בישראל או בארצות הברית, כחלק מלוחמה פסיכולוגית - שנועדה להביך את אירן לקראת השיחות בנות היומיים שנפתחות היום בווינה, בין נציגיה לנציגי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית של האו"ם (סבא"א), והשיחות החשובות עוד יותר שייערכו בשבוע הבא בבגדד בירת עירק, עם נציגי קבוצת ה"5+1" (חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון וגרמניה) בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין שלה.

המלחמה הפסיכולוגית הזו כוללת כנראה גם את הפרסום בסוף השבוע האחרון שהגיע מארגון האופוזיציה מוג'הדין חאלק, בו נחשפה רשימת שמות ומספרי טלפון של 60 אירנים המועסקים, לטענתו, בתפקידי מפתח בתוכנית הגרעין הצבאית של המדינה, וכן שרטוטים של מבנה התוכנית והיחידות השונות הקשורות בה. אין זו פעם ראשונה שהארגון מתגייס למען מטרה כזו. לפני כעשור הוא חשף את קיומם של שני אתרים חשאיים שאירן הסתירה – המפעל להעשרת אורניום בנתנז, והכור הגרעיני על בסיס מים כבדים להפקת פלוטוניום באראק. לפי הערכות ופרסומים רבים בתקשורת, ארגון זה משמש "מכבסה להלבנת מידע" עבור המוסד וה-CIA, שמעבירים אליו מידע שאינם רוצים לפרסמו בעצמם.

על סמך המידע שהודלף פורסם שרטוט, מעין מפרט טכני, בו נראה תא של מאיץ נויטרונים – מתקן שנועד לעריכת הדמיות של שרשרת פיצוץ בליבת הפצצה הגרעינית. התא, שהחשדות בדבר קיומו פורסמו כבר מספר פעמים בעבר בתקשורת (ואף תועד בצילומי לווין), מצוי בבסיס צבאי של משמרות המהפכה בפרצ'ין, כ-30 קילומטרים מדרום-מזרח לבירה טהרן. בשיחות שנפתחות היום במטה סבא"א בווינה, יבקשו שוב מנהלי הסוכנות מנציגי אירן לאפשר להם לבקר באתר.

עם פתיחת השיחות, אמר היום סגן מזכ"ל הסוכנות, הרמן נקארטס, כי הוא קורא לאירן לספק "גישה למידע, מתקנים וגורמים". לדבריו, "מטרת השיחות היא להגיע להסכמה על הגישה לפתרון כל הסוגיות הקיימות עם אירן, ובמיוחד בנוגע לאפשרות של קיום ממדים צבאיים לתכנית הגרעין" – רמז ברור למתקן בפרצ'ין, שם בעצם מתורגמת הטכנולוגיה הגרעינית לשימוש בפצצה או בראש נפץ, במסגרת השלב הסופי בפיתוח נשק גרעיני, הקרוי "קבוצת הנשק". יש לציין כי על פי האמנה הבינלאומית למניעת הפצתו של נשק גרעיני (NPT) שאירן חתומה עליה, ועל פי הסכמי הפיקוח שלה עם סבא"א, אין היא מחויבת לאפשר ביקורים של פקחים במתקנים צבאיים כגון זה בפרצ'ין, ולכן הכנסת הפקחים לשם תלויה ברצונם הטוב של האירנים – שכבר הביעו בפומבי את נכונותם לאפשר זאת לפני כחודשיים, אך הדבר טרם קרה בפועל, וגרירת הרגליים נמשכת.

העניין המיוחד בנעשה בבסיס בפרצ'ין לא נולד השנה. מדובר באתר מרכזי שבו מפתחת אירן, בין השאר, חומרי נפץ להרכבת ראשי חץ לטילים. הבסיס משמש גם לניסויי טילים, וכבר ב-1997 שוגר ממנו טילי קרקע-קרקע מדגם "שיאהב" לטווח של 1,200 קילומטרים, שיכולים להגיע גם לישראל. בפרצ'ין שוכנים גם משרדים ומפעלים של "הקבוצה התעשייתית על שם שאהיד האמט" – (SHIG). זהו תאגיד השייך למשרד ההגנה של אירן, שאחראי בין השאר על ייצור מנועי טילים. התאגיד מצוי ברשימת החברות והאישים שעליהם הטילה מועצת הביטחון עיצומים. בינואר 2005 אפשרה אירן לפקחי סבא"א גישה חלקית לאתר. הפקחים ביקרו בו, אך לא מצאו ראיות לכך שאירן קיימה בו ניסויים שהיו קשורים לתוכנית הגרעין שלה.

הערכת המודיעין הלאומית של ארצות הברית מ-2007 שגובשה על ידי סוכנות הבין המרכזית CIA, קבעה כי עד שנת 2003 שקדה אירן על פיתוח תוכנית גרעין צבאית, ולשם כך קיימה ניסויים, בדיקות והדמיות מחשב במסגרת שלב "קבוצת הנשק". אך לפי אותו הערכה, לאחר 2003 חדלה אירן מפעולה בתחום זה.

ואולם, על פי דו"ח חדש של ה-CIA מ-2011, המגובה במידע נוסף שהגיע לידי סבא"א, הצטברו ראיות כי אירן לא הפסיקה מעולם את עבודתה על הרכבת הפצצה, וגם אם הפסיקה – הרי שהיא חידשה אותה ב-2009. מאיץ הניוטרונים בפרצ'ין הוא חלק מאותו מאמץ אירני להגיע ליכולת שתאפשר לה להרכיב נשק גרעיני בפרק זמן קצר, מרגע שמנהיגה העליון, עלי חמינאי, ועוזריו, יקבלו החלטה על כך, ויורו להתחיל להעשיר את האורניום ההולך המצטבר בינתיים ברשותה לרמה "צבאית" של 90%.

בחודשיים שחלפו מאז הביעה אירן את "הסכמתה" לפיקוח בפרצ'ין, לא הגיעו בפועל פקחים למקום, והאירנים ממשיכים בתרגילי ההתחמקות. בתקופה הזו הם ערכו שורה של פעולות כגון סילוק אדמה מאזורים בבסיס, ניקיון ושטיפה של המבנה שבו מצוי התא. עבודות אלה נחשפו באמצעות צילומי לוויין שפורסמו על ידי חוקרי ההמכון למדע וביטחון בינלאומי בוושינגטון (ISIS). אם בשיחות שנפתחות היום בווינה תסכים אירן לאפשר ביקור של פקחים בפרצ'ין, יהיה בכך ביטוי לביטחונה העצמי, ולאמונתה כי פעולות ההונאה והטשטוש הצליחו להעלים את כל הראיות.

מכל מקום, שיחות וינה הן רק "המנה הראשונה" לקראת השיחות שייפתחו בבגדד בעוד שבוע, בהן יימשך הדיון שהחל בחודש שעבר באיסטנבול, בין אירן למעצמות: ארה"ב, רוסיה, סין, צרפת, בריטניה וגרמניה. מבין השש הללו, העמדה הרשמית של ארה"ב ושלוש מדינות האיחוד האירופי היא שעל אירן לחדול מכל העשרת אורניום בשטחה, גם ברמה נמוכה של 3.5% וכמובן ברמת העשרה של 20% (שממנה ניתן לעלות בקלות יחסית ל-90%). כמו כן, הן דורשות ממנה להעביר את 130 הקילוגרמים של אורניום שכבר הספיקה להעשיר לרמה של 20% אל מחוץ לגבולותיה, ולסגור את המתקן השני להעשרת אורניום, הקטן אך המבוצר היטב במעבה ההר, ליד הכפר פורדו שבקרבת העיר קום.

אירן כבר הבהירה כי לא תסכים לשום דרישה שהועלתה בפניה על ידי המערב, אך מנגד היא ממשיכה כל העת לדבר בשני קולות, ומאותתת שוב ושוב לגבי נכונותה להגיע לפשרה. מעניין להתמקד בהקשר זה בתפקיד שממלא כעת הנשיא מחמוד אחמדינג'ד. בעוד שנה בדיוק, במאי 2013, הוא יפרוש לאחר כהונה של שמונה שנים, אולם הוא מבקש לשמר לעצמו בסיס כוח פוליטי. על רקע זה, הוא מציג עמדות מתונות יחסית, כמשקל נגד ליריביו, המקורבים להנהגת האייתוללות הניצית. אחמדינג'ד, כך נראה, מוכן לפשרה מסוימת עם המערב, אך המנהיג העליון עלי חמינאי ואנשיו, המבקשים לצמצם את השפעת הנשיא ואנשיו, חותרים להדיחם מכל מעמד ומעורבות בשיחות על הגרעין. מאבקי כוח פנימיים אלה מקשים על ההנהגה האירנית להציג עמדה ברורה מול המעצמות.

למרות זאת, לא ניתן להוציא מכלל אפשרות שבשיחות בגדד תושג פשרה, במסגרתה תסכים אירן להפסק להעשיר אורניום ברמה של 20%, אך תתעקש להמשיך ולהעשירו ברמה של 3.5%. אשר למתקן בפורדו, אירן תסרב לסגור אותו – אך אולי תסכים שלא להתקין בו צנטריפוגות (סרכזות) נוספות להעשרת אורניום, לפחות לפרק זמן מסוים. תמורת כל זאת, ידרשו האירנים את ביטול כל העיצומים שהטילה עליה מועצת הביטחון מאז 2006, כמו גם עיצומים נוספים, ובהם השניים הקריטיים ביותר: חרם יבוא הנפט של האיחוד האירופי, שייכנס במלואו לתוקף ביולי, וניתוק הבנקאות האירנית ממערכת סליקת הכספים הבינלאומית "סוויפט". שתי החלטות אלה הן השוט המכאיב ביותר שמפעילה הקהילה הבינלאומית על אירן כדי לבלום את מרוצה להרכבת נשק גרעיני.

כך או כך, גם אם בשיחות בגדד יושגו ויתורים אירניים שיהיו מקובלים על ארה"ב והאיחוד האירופי, בעמדתה של ישראל לא צפוי שינוי. ממשלת נתניהו-ברק לא תהיה מרוצה משום הסדר זולת הפסקה מוחלטת של העשרת אורניום וסגירת המתקן בפורדו. ראש הממשלה ושר הביטחון ימשיכו לראות בהסכם לא יותר מאחיזת עיניים, והמשך מאמציה של אירן להונות את הקהילה הבינלאומית כדי להרוויח זמן – עד שתשיג את הנשק הגרעיני.