בית המשפט העליון דחה היום (שני), ברוב דעות של השופט עופר גרוסקופף והשופט אלכס שטיין שתי עתירות נגד מינויו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.
לאחר מכן, עם אישור בג"ץ למינויו של האלוף רומן גופמן לראש המוסד, העביר ראש המוסד היוצא, דוד ברנע מכתב לעובדי הארגון ומפקדיו: "אני מצפה מכולכם לעמוד לימינו של האלוף גופמן, ולהמשיך לסייע לו בכניסתו לתפקיד באופן הטוב ביותר. לפנינו אתגרים מורכבים העומדים בליבת ביטחון מדינת ישראל ובהם למוסד תפקיד מרכזי ומשפיע. הצלחתו של האלוף גופמן היא הצלחת המוסד והצלחת מדינת ישראל כולה".
טקס החלפת הפיקוד במטה המוסד ייערך כבר מחר במעמד נשיא המדינה, יצחק הרצוג וראש הממשלה, בנימין נתניהו.
היועמ"שית, גלי בהרב מיארה, התייחסה למינוי וכתבה כי "הייעוץ המשפטי לממשלה בחן את קביעתו של הנשיא בדימוס גרוניס בעניין המינוי ואת הראיות בתיק באופן מקצועי וגיבש עמדה שמשקפת את האמת המקצועית שלו על בסיס התשתית העובדתית.
בהמשך איחלה מיארה לגופמן הצלחה בתפקידו והבהירה: "עמדתנו נדחתה על ידי בית המשפט, ומיותר לציין שאנו מכבדים את פסיקת בית המשפט. הייעוץ המשפטי לממשלה והיועצת המשפטית לממשלה באופן אישי יסייעו ככל הנדרש והניתן לאלוף גופמן בביצוע תפקידו החשוב כראש המוסד. היועצת המשפטית לממשלה והייעוץ המשפטי לממשלה כולו מאחלים לאלוף גופמן הצלחה רבה בתפקיד".
בפסק הדין צויין כי התרשמותו הברורה של השופט גרוסקופף ממכלול החומר שהונח לפני הוועדה (ובבית המשפט), ובכלל זה חומר מסווג, היא שהתנהלותו של האלוף גופמן בקשר לפרשת אלמקייס אינה כזו המטילה בו דופי ערכי, בוודאי לא כזה העשוי לפסול אותו מלשמש כראש המוסד.
הטענות כי האלוף גופמן הפעיל במודע קטין או כי הטעה במכוון את גורמי צה"ל ביחס לחלקה של אוגדה 210 בפרשת אלמקייס לא בוססו בראיות שהוצגו לפני הוועדה, הטענה כי האלוף גופמן "הפקיר" במסגרת פרשת אלמקייס גורמים שפעלו בשליחותו היא טענה שגויה, הנובעת מהצגה שגויה של מהות הפרשה, והתעלמות מחלקה הזניח של אוגדה 210 בחקירה הביטחונית והפלילית שהתנהלה לגביה.
לבסוף, אין מחלוקת כי נפלו כשלים בהתנהלותו של אלוף רומן גופמן בקשר לפרשת אלמקייס. בעקבות אותם כשלים אף ננקט נגדו בשעתו צעד משמעתי על ידי מפקד פיקוד הצפון דאז. עם זאת, כשלים אלה אינם נוגעים לעניינים של טוהר המידות.
המסקנה העולה מכך היא שהחומר הרב שהוצג לוועדה בנוגע לפרשת אלמקייס מלמד כי אין בפרשה כדי להכתים את הקריירה המרשימה של אלוף גופמן בכתם ערכי.
"התנהלות גופמן בפרשה אינה פוסלת אותו מראשות המוסד"
"התנהלותו בפרשת אלמקייס אינה מטילה דופי ערכי, בוודאי לא כזה העשוי לפסול אותו מלשמש ראש המוסד. הטענות לא בוססו בראיות או שגויות", כתב גרוסקופף, והבהיר: "אין חולק כי נפלו כשלים בהתנהלותו בפרשת אלמקייס, אולם הם אינם נוגעים לטוהר המידות. אין בפרשה כדי להכתים את הקריירה המרשימה של גופמן ולפסול אותו מתפקיד ראש המוסד".
השופט שטיין הצטרף לעמדתו ו"מתח ביקורת חריפה על ההאשמות חסרות הבסיס שהוטחו באלוף גופמן על ידי בא-כוחה של התנועה לאיכות השלטון בכובעה כ'עותרת ציבורית'".
לעומתם, השופטת ברק ארז כתבה כי "יש להמשיך בבירור העתירה ולא לדחותה בשלב זה", היא הצטרפה לעיקרי חוות דעתו של השופט גרוסקופף במישור העקרוני, אך סברה כי "הפגמים שעליהם הצביע אף הוא בעבודת הוועדה, ובפרט בדעת הרוב בה, אינם מאפשרים לסיים את הבירור בשלב זה. לשיטתה, "מאחר שהפגמים נוגעים לתשתית העובדתית שעמדה בפני הוועדה, גם בחינה מדוקדקת של אותה תשתית עובדתית חסרה בידי בית המשפט לא תוכל לרפא את הפגם".
השופטת ברק-ארז סברה כי נותרו שני סימני שאלה משמעותיים שהבדיקה בעניינם לא הושלמה עד תום: "שאלת אמירת האמת במסגרת הבירור שערך רח"ט הפעלה, במסגרתו האלוף גופמן מסר שלא ידוע לו על קשר כלשהו של אוגדה 210 עם ערוצי טלגרם בכלל ועם ערוצו של אלמקייס בפרט. ושאלת 'העמידה מנגד', שכונתה גם שאלת ההפקרה, הנוגעת להתנהלותו של האלוף גופמן לאחר שנודע לו על מעצרו של אלמקייס".
"השופטת ברק-ארז עמדה על כך שהוועדה נמנעה מלהשלים את עבודתה על דרך זימונם של עדים נדרשים שטרם הופיעו בפניה, וכן זימון חוזר של עדים שלהם היה צריך להוסיף ולהציג שאלות שלא הועלו עד כה", נכתב.
"עדים אלה היו יכולים לשפוך אור על תשובותיו של אלוף רומן גופמן, להשלים את התמונה העובדתית ולסייע ביישוב הגרסאות הסותרות. לפי הדברים, על סמך החומרים הקיימים אין בסיס להטיל דופי באלוף גופמן, אך מדובר במקרה שמחייב להסיר ספקות - הן בשל האינטרס הציבורי והן מנקודת מבטו של גופמן עצמו. על כן ציינה כי אילו דעתה הייתה מתקבלת, היה מקום להוציא צו על-תנאי, ובהתאם גם צו ביניים שישהה את כניסת המינוי לתוקף, כדי לאפשר את השלמת הליך הבדיקה".
סעדה: "לכולם ברור מי העבריינים ומי שומרי החוק"
בהקשר למינוי גופן לראש המוסד, חבר הכנסת משה סעדה אמר בכנס לשכת עורכי הדין כי הוא מבקש לקדם שינוי במערכת, בין היתר באמצעות חוק מח"ש. לדבריו, "חוק מח"ש יעשה שינוי גדול", והמערכת כיום היא "מערכת של עבריינים בשירות החוק".
סעדה טען כי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן הם "עבריינים", והוסיף כי בעניין גופמן "זה הולך להיות 3-0". עוד אמר סעדה כי "לכולם ברור מי העבריינים ומי שומרי החוק", וכי חוק מח"ש ייצור מצב שבו אין אנשים שנמצאים מעבר לחוק. לדבריו, "אם בהרב-מיארה ואיסמן ביצעו עבירות, הם ייחקרו כאחד האדם. יש דין ויש דיין".
פרופ' אביחי מנדלבליט, לשעבר היועמ"ש לממשלה, אמר בכנס עורכי הדין על היועמ"שית: "היא עושה את התפקיד שלה לעילא ולעילא בתקופה נוראית, תחת מתקפות אישיות בלתי פוסקות. היא עומדת באמת עם עמוד שדרה זקוף, ועובדת בתוך כל ההתקפות. היא חייבת לקבל את ההחלטות שלה לפי מיטב אמונתה ושיקול דעתה העצמאי. אין שום תעודת ביטוח שבית המשפט היום תמיד יקבל את עמדותיו של יועץ - לא של היועץ המשפטי לממשלה ולא של אף אחד אחר - וזה לא שיקול".
"היא עומדת באומץ מול כל המתקפות הבלתי פוסקות עליה, מול דברים שמעולם לא היו כמותם. גם אני הייתי בתקופה לא פשוטה, אבל אני לא זוכר אף פעם שהגיעו למצב שהגיעו אליו עכשיו, תוך רצון לבצע דמוניזציה ודה-לגיטימציה לדמות הזאת. והיא מאוד חשובה למדינת ישראל", הוסיף מנדלבליט.
היועמ"שית ביקשה לפסול את החלטת הוועדה
חוות הדעת הוגשה בעקבות החלטת הוועדה המייעצת למינוי בכירים, ועדת גרוניס, לשוב ולאשר את מינויו של גופמן, גם לאחר עדותו של אלמקייס שטען כי הופעל עליו לחץ על ידי גופמן ותא"ל ג' - ובניגוד לעמדת יו"ר הוועדה, השופט אשר גרוניס, שסבר כי יש לפסול את המינוי.
בחוות הדעת שהגישה היועמ"שית לבג"ץ היא מבקשת לפסול את ההחלטה כשהיא מציינת כי הוועדה כשלה בתפקידה. לדבריה, מהתשתית הראייתית עולה כי גופמן ידע על הפעלתו של ערוץ טלגרם במבצע השפעה של אוגדה 210 בראשותה עמד באותה תקופה והן היה מודע, בזמן אמת, למעצרו בשל כך של אלמקייס בשב"כ.
עוד ציינה היועמ"שית כי לגופמן היו מספר הזדמנויות, כולל בשיחת הבירור שערך עימו רח"ט ההפעלה באמ"ן באותה תקופה תא"ל ג', להבהיר את הדברים בעניין אלמקייס אך לא עשה כן. לדבריה, "הימנעותו של גופמן מלמסור את הידוע לו הובילה לפגיעה בחקר האמת ולפגיעה קשה בזכויותיו של אלמקייס".