בית המשפט העליון הורה היום (שלישי) לוועדה המייעצת למינוי בכירים להשלים את הבדיקה בעניין גופמן, תוך הטחת ביקורת בתפקודה: "בשלב הנוכחי התברר כי עבודת הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים לקתה בחסר - ובכלל זה באי-חשיפה למסמכים רלוונטיים מזמן אמת ולעדויות ישירות של גורמים שהיו מעורבים בדבר", נמסר בהודעת בג"ץ.
בהודעה מטעם בג"ץ, נמסר כי על הוועדה לזמן בפניה את אורי אלמקייס וכן את תא"ל ג, לשעבר ראש חטיבת ההפעלה באמ"ן - וזאת בעקבות התצהיר שהוגש שלשום לביהמ"ש העליון ובו פירט תא"ל ג את הבירור שעשה בזמנו מול מי שהיה אז מפקד אוגדה 210, תת אלוף רומן גופמן.
בתצהיר, שתוכנו הותר לפרסום, תיאר תא"ל ג כי התבקש על ידי ראש אמ"ן, בעקבות פרסומים של חומרים מודיעיניים בערוצי טלגרם - לחקור אפשרות שהיתה הדלפה של מידע מודיעני כחלק ממבצע השפעה מאושר ובידיעתו של מפקד אוגדה 210. תא"ל ג תיאר את השיחה שקיים עם גופמן ובו שאל אותו אם ידוע לו על קשר של גורם באוגדה לערוצי הטלגרם - שהשיב לו שאינו מכיר קשר שכזה.
עוד הוא מתאר בתצהיר, כי שאל את גופמן אם היה יודע אם מי מפקודיו היה מקיים קשר שכזה וזה השיב לו שלא, וכי במבצעי השפעה שנעשים על הסורים, נעשה שימוש בחומר גלוי, וכי כל שימוש בחומר מודיעיני לצורך מבצעי השפעה מאושר על ידו באופן אישי.
כזכור, בתקופה זו אלמקייס כבר נחקר בשב"כ בחשד לעבירות ביטחון - והתצהיר של תא"ל ג עלול לסבך את גופמן. ראש המוסד המיועד כבר הודה שההפעלה של אלמקייס על ידי קצין המודיעין של האוגדה היה באישורו: כאשר נשאל על ידי תא"ל ג על הנושא גופמן השיב בשלילה על כך שידע שמישהו מהאוגדה היה בקשר עם ערוץ החדשות שלו בטלגרם, וכן הוסיף כי העברת חומר מודיעיני נעשית רק באישורו.
רק שלשום הגישה לבג"ץ היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה - הודעה על צירוף תצהיר ובקשות נוספות במסגרת העתירות נגד מינויו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד. במסגרת ההודעה הוגש תצהירו של תא"ל ג', הקצין שחקר את פרשת הפעלת אורי אלמקייס.
לפי ההודעה, התצהיר נחתם מול פרקליט מהפרקליטות הצבאית הראשית, ללא מעורבות של אנשי היועצת המשפטית לממשלה בהכנתו או בשיח עם המצהיר. עוד נמסר כי התצהיר סווג כ"סודי ביותר" על ידי גורמי הצבא, ולכן בשלב זה הועבר לעיון שופטי בג"ץ בלבד, במעטפה סגורה.
בנוסף הודיעה היועמ"שית כי בכוונתה לצרף חומר חסוי נוסף, הכולל התייחסות ראשונית שהועברה ליו"ר הוועדה למינויים בכירים, מסמכים מתיק החקירה של שב"כ שעליהם נסמכה עמדתה, וכן מכתב מראש המוסד שביקש להעבירו ישירות לשופטי בג"ץ.
בפרקליטות ביקשו לאפשר השלמת טיעון נוספת, בעל פה או בכתב, בטענה שהדיון הקודם התקיים מבלי שבית המשפט נחשף למכלול החומר החסוי הרלוונטי.