היועמ"שית נגד החלטת ועדת גרוניס בפרשת גופמן: "גמרו בדעתם להכשיר את המינוי, ויהי מה"

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה הבוקר (חמישי) חוות דעת משלימה בעניין מינויו של גופמן לראשות המוסד. חוות הדעת מוגשת לאחר שהוועדה המייעצת למינוי בכירים (ועדת גרוניס) החליטה לשוב ולאשר את מינויו של גופמן, גם לאחר עדותו של אלמקייס שטוען כי הופעל על ידו ותא"ל ג' בפניה. החלטת הוועדה התקבלה בניגוד לעמדתו של יו"ר הוועדה השופט אשר גרוניס אשר סבר כי יש לפסול את המינוי.

בחוות הדעת שהגישה היועמ"שית לבג"ץ היא מבקשת לפסול את ההחלטה כשהיא מציינת כי הוועדה כשלה בתפקידה. לדבריה, מהתשתית הראייתית עולה כי גופמן ידע על הפעלתו של ערוץ טלגרם במבצע השפעה של אוגדה 210 בראשותה עמד באותה תקופה והן היה מודע, בזמן אמת, למעצרו בשל כך של אלמקייס בשב"כ.

עוד ציינה היועמ"שית כי לגופמן היו מספר הזדמנויות, כולל בשיחת הבירור שערך עימו רח"ט ההפעלה באמ"ן באותה תקופה תא"ל ג', להבהיר את הדברים בעניין אלמקייס אך לא עשה כן. לדבריה, "הימנעותו של גופמן מלמסור את הידוע לו הובילה לפגיעה בחקר האמת ולפגיעה קשה בזכויותיו של אלמקייס".

בהרב מיארה כותבת דברים חמורים על התנהלות הוועדה ובין היתר מציינת כי "חוות דעת הרוב של הוועדה מתאפיינת במגמתיות שתכליתה להקטין את חלקו של גופמן ולנקות אותו מאחריות לכך שאלמקייס היה נתון במעצר ממושך". לדבריה, מקריאת הפרוטוקולים "קשה להשתחרר מהרושם שחלק מחברי הרוב גמרו בדעתם להכשיר את המינוי ויהי מה וכתוצאה מכך התעלמו מנתונים וממידע שאינם תומכים בתזה שלהם".

עוד הוסיפה כי חלק מחברי הוועדה שאלו שאלות מדריכות ואף כיוונו את העדים שהופיעו בפני הוועדה לומר דברים שיש בהם כדי לחזק אותה עד כדי הכנסת מילים לפיו של העד. בדבריה מתייחסת היועמ"שית לעדותם של תא"ל ג' - רחט ההפעלה באמ"ן, ושל רס"ן צ' - קצין המודיעין באוגדה 210 שהפעיל את אלמקייס.

נזכיר כי בוועדה המייעצת חברים נשיא העליון לשעבר אשר גרוניס - שהתנגד למינוי, פרופסור טליה איינהורן, אשר בנה ישראל איינהורן מבוקש לחקירה בישראל ומסרב להתייצב, נציב שירות המדינה לשעבר פרופ' דניאל הרשקוביץ, ומשה טרי. שלושת האחרונים נחשבים מקורבים לראש הממשלה בנימין נתניהו.

ועדת גרוניס אישרה בשלישי האחרון את מינויו של גופמן, בטענה כי לא נפל פגם בהתנהלותו בפרשת אורי אלמקייס. על פי לשכת נתניהו, "ראש הממשלה דוחה מכל וכל את דעת המיעוט שקבעה כי יש להמשיך ולבחון את הנושא, ואומר שנעשה לאלוף גופמן עינוי דין מיותר וההר לא הוליד אפילו עכבר". עוד ציינו כי ראש הממשלה מצפה שבית המשפט העליון ידחה את העתירות, "ולא יעכב את כניסתו של האלוף גופמן לתפקיד מייד עם סיום כהונתו של ראש המוסד היוצא, בעיצומה של מלחמה בשבע חזיתות".

מספר בכירים במערכת הביטחון הביעו גם הם את התנגדותם למינוי. ראש המוסד היוצא, דדי ברנע, העביר ליועמ"שית מכתב חשאי נגד המינוי, ואף ננזף ע"י נתניהו בשל כך. במכתבו כתב ברנע כי "אדם שפעל באופן המתואר במקרה של הנער אלמקייס - אינו מתאים לתפקיד ראש המוסד, עלול לסכן את עובדיו ואיננו עומד בסטנדרט טוהר המידות הנדרש לתפקיד זה".

גם דוד מידן, בכיר לשעבר בארגון, טען כי המינוי עשוי להוביל לגל עזיבות רחב ואף להשפיע על גיוס עובדים חדשים. לדבריו, "אם המוסד ייתפס כארגון לא ממלכתי, כארגון שלא פועל לטובת המדינה, אז אנשים טובים מהמיטב שיש לא ירצו להגיע".

בחודש ינואר 2024 פורסם ב"הארץ" כי בעת שכיהן כמפקד אוגדה 210, אישר גופמן להפעיל את אלמקייס לצורך מבצע השפעה, מה שהוביל למעצרו הממושך של הנער. בהמשך הואשם הנער בפרסום מידע סודי ברשתות החברתיות והוחזק במעצר כשנה וחצי, עד שבוטל כתב האישום לאחר שהתברר כי פעל בשליחות הצבא.

הפרשה תיארה את התקופה שבו פיקד גופמן על אוגדת הבשן. על פי הממצאים, שני קציני מודיעין הפועלים תחתיו אישרו לעצמם להפעיל את אלמקייס, אז נער בן 17, ולהעביר לו ידיעות מסווגות לצורך פרסומן בעמודי טלגרם שניהל. זאת במסגרת ניסיון לייצר "מבצע השפעה" נגד האויב שלא אושר על ידי גורמי הביטחון המוסמכים.

בעקבות הפעילות הזו נעצר אלמקייס, נחקר בשב"כ והוחזק כחודשיים בבידוד, ובהמשך הועמד לדין בעבירות ריגול ואף נכלא למשך יותר משנה, ולבסוף שוחרר כשנחלש החשד נגדו. מנגד, גופמן ופקודיו כלל לא נחקרו בהליך פלילי; בצה"ל הסתפקו רק בבדיקה פנימית שבסיומה נרשמה להם נזיפה פיקודית.