השקט ברמת הגולן יכול לתעתע. בתי האירוח מלאים בחגים, השדות מעובדים ושאלות התקפות לחבלי ארץ אחרים בישראל - אם לשוב לבתים או לא - כמעט שאינן קיימות כאן. תושבי הגולן לא התפנו ב-7 באוקטובר וגם לא לאחר מכן, כשהצפון היה למערכה נוספת במלחמה האזורית המתחוללת כאן כבר שנתיים.
למרות זאת, גם הגולן ידע מתקפות כטב"מים ורקטות רבות, כולל אחת קשה במיוחד: 12 ילדים הרוגים מרקטה של חיזבאללה שפגעה במג'דל שמס ביולי 2024. מרחץ הדמים הזה הוביל להחרפת התגובה של צה"ל נגד הארגון השיעי, שהחלה בחיסול רמטכ"ל הארגון פואד שוכר, נמשכה עם מתקפת הביפרים ומכשירי הווקי טוקי והגיעה לשיא בחיסול חסן נסראלה והנהגת חיזבאללה.
פרויקט "ביקורת גבולות"
- רחפנים מעל הגבול: כך הפך קו ישראל-מצרים לרכבת אווירית של הברחות
- הגדר שוקמה, הצלקות נשארו - אבל מי מבטיח ש-7 באוקטובר לא יחזור?
- הגבול השקט שהפך לאיום אסטרטגי: ישראל נערכת לאתגר הירדני
- עזה שינתה את איו"ש ומוקדי הטרור "נודדים". אבל העתיד מעורר דאגה קשה
- "מאות מחבלים יכלו לצאת מהשטח הזה ולחדור לישראל": השינוי חסר התקדים בגבול לבנון
- הפיתוח המהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית - כעת במבצע מיוחד
הפגיעה האנושה בחיזבאללה תרמה כעבור כמה חודשים לנפילתו המהירה של משטר אסד, שנותר חסר אונים מול מתקפת הבזק של המורדים. המהפכה בסוריה דחקה גם את רגלי איראן מעבר לגבול, שבו היא השקיעה משאבים רבים כדי להקים מוצב קדמי נגד ישראל. הוואקום שנותר בצד הסורי של הגולן היה הזדמנות עבור ישראל לקבוע עובדות בשטח.
אף על פי כן, לקחי השבת השחורה ההיא לפני שנתיים הם שאסור להתייחס בביטול גם לתסריט הגרוע ביותר ושאין לנחש מהם הכוונות של הצד השני, אלא להסתכל על יכולתיו.
המשימה המורכבת הזו מוטלת על כתפיו של קצין ההגנה המרחבית של אוגדה 210, סגן אלוף נדב. הוא היה בתפקיד לפני 7 באוקטובר וטרום נפילת אסד.
"לפני 7 באוקטובר, זו הייתה גזרה שקטה, אפילו קראו לה 'גזרת שלום'. זו הייתה אוגדה עם חטיבה אחת עם משימות הגנה", אמר סא"ל נדב לוואלה. עד אז, לא היו קיימות מחלקות הגנה על יישובים והיו מעט מאוד אמצעי ביטחון באזור.
לדבריו, "הלקחים הראשוניים מאז 7 באוקטובר היו חיזוק אמצעי ההגנה המרחבית והחזרת האמון של התושבים בצה"ל. עשינו הרבה פעולות שהחזירו את הביטחון ואת תחושת הביטחון, והתושבים אומרים את זה. זה נבחן במעשים. רואים מטיילים בכל מקום".
מאז 7 באוקטובר, לאוגדה יש שלוש חטיבות. כל ישוב מוגן כיום על ידי מחלקות המונות לפחות אלף לוחמים מיומנים ומצוידים, לעומת כמה מאות בודדות טרום 7 באוקטובר. בנוסף לכך, הושקעו תקציבים רבים לצורך רכישת כלי רכב, מצלמות אבטחה, גדרות ביטחון ואמצעים אחרים שנועדו לספק שכבות הגנה נוספות בכל תרחיש שבו צה"ל לבדו לא יספיק.
"רמת הגולן השתנתה משמעותית", אמר סגן-אלוף נדב, שציין גם את הקמתה של יחידת "פרא" - כוח מיוחד המורכב מתושבים ששירתו בעבר ביחידות מיוחדות - כדוגמה למערך ההגנה החדש שהתבסס באזור.
הוא גם מזכיר את הקמתן של מחלקות הגנה בכפרים הדרוזים בגולן, כחלק מהניסיון לחזק את זהותם הישראלית של מי שבמשך שנים רבות לא ראו את עצמם חלק מהמדינה. אירועי הדמים האחרונים מעבר לגבול רק חיזקו את המגמה הזו.
"יש שגרה, אך אסור שתהיה שאננות", הדגיש קצין ההגנה המרחבית.
למרות הסתלקות משטר אסד והנוכחות האיראנית, בצה"ל עדיין מאמינים שהאיום מעבר לגבול נותר משמעותי, לנוכח הזרמים השונים שעליו מושתת המשטר החדש והעדר יכולתו לאכוף את סמכותו הרחק ממקום מושבו בדמשק.
דוגמה ברורה וקשה לכך ניתנה ביולי, כשסכסוך מקומי בין בדואים לדרוזים במחוז סווידא התדרדר למעשי נקם קשים של המשטר ובעלי בריתו באזרחים דרוזים. הטבח הסתיים עם התערבות צה"ל, שתקף את סמלי השלטון בדמשק ושלח אזהרה ברורה גם לשליט הסורי אחמד א-שרע, או מוחמד אל-ג'ולאני, כפי שהוא עוד מוכר בזכות הכינוי שלו מימיו כג'יהאדיסט ומורד.
אף שא-שרע פשט את המדים ועטה חליפה ושאר גינונים דיפלומטיים עם הצלחתו לסלק את אסד ומשטרו, החשדנות כלפיו נותרה בעינה. וגם אם כוונותיו בדבר הסדר ביטחוני עם ישראל אמיתיות, גורמים קיצוניים יותר במשטרו או כאלו שמאוכזבים מהמדיניות שלו הם משתנים בלתי-צפויים. עוד לפני סווידא, כוחות הקשורים למשטר טבחו במיעוט העלוואי - שאליו משתייכת משפחת אסד - ברצועת החוף הסורית במרץ.
גם היחסים עם הכורדים, מיעוט נוסף ומשמעותי בסוריה, נותרו מתוחים סביב השאלה אם הכוחות הכורדיים ייטמעו בצבא הסורי החדש או ישמרו על מידה מסוימת של עצמאות. בין הצדדים מתנהלים חילופי אש מעת לעת, כשברקע מרחף האיום של טורקיה, בעלת הברית המרכזית של השלטון החדש, להתערב צבאית אם הכורדים יתעקשו להמשיך ולאחוז בנשק.
ולכן, ישראל מסרבת לוותר על השליטה באזור החיץ שכבשה עם נפילת משטר אסד כפי שדורש השלטון החדש בדמשק בשיחות המתנהלות בין הצדדים בחודשים האחרונים. בצבא ובישובים רואים בחרמון הסורי ובשטחים הסמוכים לו קו הגנה קדמי שאין לוותר עליו.
ממצפה רונן הסמוך לקיבוץ עין זיוון ניתן לראות את קוניטרה שמעבר לגבול. בסמוך אליה, שוכן בסיס כוח האו"ם (אונדו"ף) שהפריד בין הצדדים מאז תום מלחמת יום הכיפורים וכיום נותר חסר מעש. איש בישראל לא סומך עליו שהוא יהיה זה שיחצוץ בין טרוריסטים מסוריה לבין הישובים הסמוכים.
בעין זיוון, שהמרחק בינו לבין הגבול עם סוריה דומה לזה שבין ישובי עוטף עזה לרצועה, לא נחים לרגע. כיתת הכוננות, שמנתה לפני 7 באוקטובר 16 איש בלבד והתאמנה יומיים-שלושה בשנה, השתדרגה ליחידה לוחמת של ממש, הכפופה ישירות לאוגדה. היא קיבלה עוד כלי נשק, ציוד ואמצעים נוספים ומתאמנת בשגרה.
בתוך החמ"ל של הקיבוץ, בונקר מאובזר היטב, נחים שברים של כטב"מים שונים ששוגרו לגולן במהלך השנתיים האחרונות. הרבש"ץ יונתן בן צבי לא מסתיר את שביעות רצונו מהשינוי במצב.
"אנחנו לחלוטין מרגישים פה הרבה יותר טוב", אמר בן צבי לוואלה!, כשהוא מתאר את תחושת הביטחון בקיבוץ מאז 7 באוקטובר והכניסה של צה"ל לאזור החיץ בסוריה. "התושבים מרגישים את זה, הם רואים את התנועות של חטיבות המילואימניקים שתופסות את הצד השני".
התקופה המתוחה ביותר, לדבריו, הייתה מ-7 באוקטובר ועד נפילת משטר אסד ב-8 בדצמבר האחרון. החשש מפני שטף של ג'יהאדיסטים מעבר לגדר טרד את מנוחתם של כולם. הם כבר היו מנוסים עם האיום הזה: ב-2013 וב-2014 השתלטו חמושי ג'בהת א-נוסרה - שלוחת אל-קאעדה בסוריה דאז, שאותה הנהיג אל-ג'ולאני לפני שהחל להתרחק מארגון האב שלו - על קוניטרה והניפו את הדגל השחור שלהם עד שנהדפו כעבור כמה שנים על ידי הצבא הסורי בסיוע הרוסים.
הרבש"ץ, כמו שאר התושבים, ערים למגעים בין ישראל לסוריה שדנים גם באופן פריסת הכוחות בגבול. כשנשאל אם חזרה של צה"ל לקווים שקדמו לנפילת אסד תפגע בביטחון, הוא ביקש להעביר מסר ברור.
"חד-משמעית כן".