עזה שינתה את איו"ש ומוקדי הטרור "נודדים". אבל העתיד מעורר דאגה קשה

אי אפשר לתאר את קו התפר ביהודה ושומרון מבלי לתאר את הלחימה בשנה האחרונה בתוך מחנות הפליטים ג'נין, טול כרם ונור א-שמס. לפי החלטת שר הביטחון ישראל כ"ץ, החלה בחורף 2024 לחימה של צה"ל נגד ה'קאטיבות', גדודי הטרור מכלל הארגונים בתוך מחנות הפליטים. בשונה מהעבר הוחלט הפעם "להתבסס" בתוכם מבלי לצאת ואז באופן שיטתי החל הרס של תשתיות טרור תוך עיצוב המרחב באופן שמאפשר לצה"ל לשלוט יותר טוב מבצעית, לאתר אמצעי לחימה ולעצור או לחסל מחבלים.

כתוצאה מכך, החזיר צה"ל את חופש הפעולה במחנות הפליטים שהיה חשש גדול מאוד להגיע אליהם או לפעול בתוכם לאורך זמן. חלק מראשי התארגנויות הטרור הללו נמלטו לערים ולכפרים אחרים בשומרון והחלו להקים שם תשתיות טרור חדשות. מה שחייב את צה"ל לצאת לסדרת מבצעים נוספים כדי לתחזק את ההישג המבצעי.

במקביל, יש לא מעט מחנות פליטים שפעילות הטרור בהם מבעבעת כל הזמן כמו אל עמרי, דהיישה, חיזמא, עסכר, קבטיה. מנגד המסר שהותיר צה"ל בשטח הוא ברור: אין יותר קווים אדומים, אין מקום שכוחות הצבא לא יכולים להגיע אליו ולהתבסס בהם תוך התעקשות לאורך זמן, וכבר היו מבצעים שנמשכו גם כמה ימים.

ההיבטים החיוביים של השינוי הזה רבים. ג'נין למשל, שבה כ-70% מתשתיות הטרור בה נוטרלו, מתחילה להתאושש כלכלית, אין בה פרוטקשן רחב כבעבר וערביי ישראל נכנסים אל העיר לקניות, לשירותים ולמסעדות. "מרגישים את ההרתעה", קובע גורם ביטחוני בשיחה עם וואלה. אנשי מחנות הפליטים מספרים: "כשיש מבצע צבאי וכשאנחנו שומעים את הרעשים של הצבא נכנס אנחנו פותחים את החלון, מסתכלים, אם אנחנו לא רואים שם דחפורים ושופלים, אז חוזרים לישון, כי מבינים שזו פשיטה רגילה ולא מבצע גדול'".

חשוב לציין שצה"ל רידד כוחות במחנות הפליטים בעקבות ריבוי המשימות בגבולות וברצועת עזה. יחד עם זאת אמר מפקד פיקוד המרכז האלוף אבי בלוט: "מה שהצלחנו לעצב במחנות הפליטים עם שני צוותי קרב חטיבתיים אני יודע להחזיק עם שני צוותי קרב גדודיים (הרבה פחות כוחות)".

תיאום ביטחוני ישראלי-פלסטיני

לפי גורמים במערכת הביטחון מנגנוני הביטחון הפלסטינים באיו"ש, פועלים כיום ביתר נחישות מבעבר חרף היכולות המוגבלות נגד הפרות סדר וטרור כי הם מבינים שזה משרת אותם בחיזוק הרשות הפלסטינית כשברקע החשש התמידי מניסיונות של חמאס להשתלט. לכן הם יוזמים ולא רק מגיבים, מבצעים מעצרים, מונעים הפגנות אלימות, ומסכלים פיגועי טרור כולל איתור אמצעי לחימה ומטעני חבלה.

הכרה במדינה פלסטינית

לפי ההערכות בצה"ל בכירי הרשות הפלסטינית נמצאים באופוריה כתוצאה מההכרזות של ראשי המדינות במדינה פלסטינית והצלחות נוספות מבחינתה במישור המדיני אך מנגד הם מבינים שהם "הצליחו יותר מדי" וישראל תגיב לכך רק עדיין לא יודעים איך (סיפוח שטחים, החלת ריבונות, מבצע חומת מגן נוסף במוקד חדש וכו'). לכן הם מאוד מאופקים ומקפידים מאוד על התיאום הביטחוני.

חדירות דרך קו התפר

לפי הערכות במערכת הביטחון בכל רגע נתון יש בישראל כ-60,000 שוהים בלתי חוקיים מאיו"ש שחוצים את קו התפר מתחת לאף של מערכת הביטחון (צה"ל, מג"ב ומשטרה). בצה"ל מאשרים כי מדובר באתגר מורכב מאחר שיש גדר או חומה תקינים ברוב המקומות וקיימים כוחות שמאבטחים את המרחב. עם זאת השב"חים מאתרים נקודות תורפה ודרכן חוצים לישראל. כך הפך קו התפר, בדגש על עוטף ירושלים, כ'ציר מקפצה' לפיגועים בעורף הישראלי בהם הפיגועים ביפו, שכונת רמות ועוד.

גורם ביטחוני אמר השבוע: "חייבים לחזק את קו התפר סביב ירושלים אנחנו לא מספיק חזקים שם". יחד עם זאת הדגיש הגורם כי בעקבות ההחלטה לאסור על כניסת פועלים פלסטינים בישראל נותרו כ-140,000 פלסטינים ללא עבודה וחלק לא מבוטל מהם נכנס היום באופן לא חוקי לישראל כדי לעבוד.
גורמים במערכת הביטחון אומרים כי צה"ל עיבה את קו התפר, במיוחד במרחבים שבהם מחבל יכול לרוץ ליישוב סמוך לגדר. עם זאת, לדבריהם, יש אזורים בקו התפר שיש בהם "אפטיות" כשרואים אלפים חוצים חומה או גדר אבל לא מבינים שביניהם יכול להסתתר מחבל.

הוראות פתיחה באש

על רקע התעוזה של השב"חים ומערכת הסעות ענפה עד לקו התפר הוחלט לחדד את נוהל מעצר חשוד והוראות הפתיחה באש גם כדי להסדיר את האופן שבו לוחמים בשטח מגיבים לניסיונות חציית קו התפר. אך כדי להפחית את הלחץ באיו"ש ולמנוע משב"חים לחצות לשטח ישראל נדרשת במרחב הזה פעילות מדינית שתסדיר הקמת אזורי תעשייה חדשים באיו"ש או תאתר פתרונות אחרים.

אין מספיק כוח אדם לוחם

חרף השינויים הטכנולוגיים, שילוב של רחפנים, הקמת פלוגות חדשות, ועיבוי מערך האבטחה של קו התפר בכוחות מילואים יש אזורים שבהם אין שליטה. גורם צבאי אומר: "יש אזורים שמתוחזקים היטב ולא חוצים את הגבול דרכם כי יש סיורים קבועים, מעצרים וירי ומצליחים לשמר הרתעה אבל אי אפשר לאורך מאות ק"מ לשמר את אותה רמת ההרתעה. לכן יש נזקים בלא מעט מוקדים ברוב החטיבות המרחביות כולל ביהודה, שם בחלקים גדולים אין גדר אלא רק מכשול הנדסי".

עוד אמר הגורם הצבאי, "המצב בקו התפר השתפר מאוד מאז 7 באוקטובר. מנהלת קו התפר של משרד הביטחון בראשות האלוף ערן אופיר ביצעה פעולות הנדסיות מורכבות ומהירות וגם מתחזקת את הקיים. יש קצב לכל דבר אבל זה קורה". עוד אמר הגורם הצבאי, "כולם מכירים ומבינים שברגע שהסיור עובר יש לשב"ח מספיק זמן לחצות את הגדר. גם בירושלים יש שב"חים שהוכיחו יותר מפעם אחת שחומה בגובה של 3 מטרים ועליה גדר משוננת של עוד מטר לא באמת תעצור אותו לחפש עבודה בישראל".

השאלה הגדולה היא אם ממשלת ישראל תסתפק "בכיבוי שריפות", תחזוקת קו התפר ועיבוי כוחות כשתצטמצם הלחימה ברצועת עזה או תבצע מהלך רחב שכולל החלטות מדיניות וכלכליות מול הרשות הפלסטינית בשטחי יו"ש.

חשש מרקטות

בשנים האחרונות נחשפו מספר תשתיות טרור ביהודה ושומרון שעסקו בייצור ובניסוי רקטות. למרות החשיפה ואיתור הממצאים בשטח, גורמי ביטחון מעריכים כי מדובר בתהליך מתמשך ולא בשאלה של האם אלא מתי יתרחש שיגור של רקטה לעבר שטח מדינת ישראל. כמו כן, כבר בוצעו ניסיונות לא מוצלחים או כאלה שנכשלו בעבר אבל לא של רקטה עם ראש נפץ תקני.

השב"כ, אמ"ן וכוחות צה"ל מרכזים מאמץ מודיעיני ומבצעי בסוגיה זו כדי לסכל כל ניסיון ליצור תשתית דומה. נוכח זאת, במערכת הביטחון מתעקשים כי יש לשמר את חופש הפעולה המבצעי בתוך הערים והכפרים הפלסטיניים, כבסיס למניעה מוקדמת וסיכול טרם הפעלה.

קו התפר בשרון

הקרבה בין הערים הפלסטיניות ליישובים בשרון ובייחוד הקרבה ליישובי עמק חפר מהווים מקור לדאגה במערכת הביטחון. לא רק בגלל הקלות הבלתי נסבלת של ירי מנשק קל לעבר בתים וצירי תנועה אלא במיוחד בגלל חדירות פלסטינים לשטח מדינת ישראל. בשנים האחרונות בוצעו שדרוגים בחומות ובאמצעי ההתרעה ועדיין הציפייה היא ממענה של צה"ל לתרחיש חדירה המוני בהפתעה גמורה משני עברי קו התפר במצב של מספר גדול של מוקדים על בסיס לקחי 7 באוקטובר.