הגבול השקט שהפך לאיום אסטרטגי: ישראל נערכת לאתגר הירדני

הגבול הישראלי־ירדני, המשתרע לאורך 309 קילומטר מהים האדום והעיר אילת ועד משולש הגבולות עם סוריה, נחשב בעיני רבים לגבול השקט והיציב ביותר של ישראל. בפועל, הוא הפך לאחת הבעיות המטרידות ביותר את מערכת הביטחון.

למרות היחסים המדיניים עם ירדן ותיאום ביטחוני יציב לאורך שנים, המציאות בשטח מציירת תמונה מדאיגה: עלייה חדה בהברחות של אמצעי לחימה, סמים, ניסיונות חדירה של שוהים בלתי חוקיים, ובחודשים האחרונים - גם פיגועים, שהחמור שבהם התרחש במעבר אלנבי וגרם למותם של שני חיילי צה"ל.

האתגר המרכזי: גבול ארוך מאוד, שרובו אינו מגודר, ניתן לחצייה בקלות בלתי נסבלת, מאויש בדלילות בכוחות ביטחון, וכולל מענה טכנולוגי מוגבל בלבד. אמצעי התצפית לעיתים לא מזהים בזמן, הכוחות לא תמיד מספיקים להגיע. כל אלו יחד משאירים חלון פעולה רחב יחסית לכל מי שיבקש לנצל את הוואקום הביטחוני כדי לבצע פיגועים סמוך לגבול.

בביקור שערכתי בגבול הירדני, תצפית פשוטה הממחישה את הפער: ג'יפ צבא ירדני נע בשטח, עשרות מטרים בלבד ממני. מה שהפריד בינינו היה ערוץ נחל אכזב שמסמן את הגבול. ללא גדר, וללא אמצעי הפרדה. המוצבים הירדניים מרוחקים זה מזה, ומטרתם המוצהרת היא בעיקר למנוע חדירה לשטח ישראל ולא ממנה.

במקרים רבים, צה"ל נעזר בגורמי ביטחון אזרחיים מהאזור כדי להשלים את הפערים המבצעיים. אבל "הכתובת על הקיר": כוח טרור מיומן, עם מודיעין ומסלול חדירה מתוכנן, יוכל לעבור את הגבול כמעט מבלי להתגלות.

הציר הפלילי, דרכו מוברחים ציוד צבאי, אמצעי לחימה, סמים וכסף לישראל דרך ירדן, פועל כבר עשרות שנים. אך בשנים האחרונות, פעילותו התרחבה באופן משמעותי. במיוחד על רקע התפרקות המשטר הסורי, ביזה של מחסני נשק בצפון סוריה, מעבר בלתי מבוקר של פליטים, כניסת כספים זרים לאזור, והעמקת המעורבות האיראנית, הפועלת לעידוד תשתיות טרור ביהודה ושומרון.

לפי גורמי ביטחון, ההיסטוריה מלמדת שהצירים הפליליים המקיפים את מדינת ישראל, נוטים להפוך ברגע האמת לנתיבי טרור. אף על פי שקיים תיאום ביטחוני הדוק, שקט וארוך שנים בין ישראל לממלכה הירדנית המבוסס על אינטרסים משותפים ואמון אישי הוא נחשב מוגבל מבצעית כשמדובר בסיכול בזמן אמת במרחב הגבול. חשוב לציין, כי לממלכה הירדנית קיים ארגון מודיעין איכותי ביותר.

אחת ההתפתחויות המדאיגות ביותר בזירה זו היא שינוי במרקם הפוליטי: המתיחות בין המלך עבדאללה לממשלות נתניהו החריפה בשנים האחרונות, וירושלים סבורה שבחלק מהמקרים עמדה זו מאפשרת סובלנות כלפי פעילות עוינת.

בנוסף, קרבתם הגיאוגרפית של מחנות פליטים פלסטיניים לגבול הישראלי־ירדני, במיוחד בבקעת הירדן ומול הערבה, יוצרת אתגר מודיעיני-מבצעי מתמשך. אזורים אלו משמשים ככר פורה לפעילות עוינת, ולעיתים אף כנקודות יציאה אפשריות לפיגועי חדירה לשטח ישראל.

במערכת הביטחון עוקבים גם אחר אזור משולש הגבולות ישראל־ירדן־סוריה, שבו ניכרת תנועה חופשית של רכבים, לעיתים עשרות טנדרים במקביל, תוך היעדר שליטה מוחלטת בשטח. תרחיש שבו ארגוני טרור מנצלים את הוואקום הזה, בדומה לפעולתם נגד משטר אסד בצפון סוריה, או כפי שחמאס פעל נגד ישראל ב־7 באוקטובר, אינו נשלל.

כל זאת על רקע הסתה אנטי־ישראלית גוברת בזירה הערבית וברשתות החברתיות, וחוסר יציבות פנימי בירדן, מדינה שרוב אוכלוסייתה היא ממוצא פלסטיני. תרחיש של קריאת תיגר עממית על שלטון המלך אינו דמיוני עוד, וישראל נערכת גם לאפשרות הזו. לא כתרחיש סביר בטווח הקרוב - אך בהחלט כאחד שלא ניתן להתעלם ממנו.

לכן, נכון לבחון את הגבול במספר קטעים גיאוגרפיים.

עוצבת אדום מפעילה בנוסף לגדודים המעורבים בלוחמים ולוחמות וכוחות המילואים, את היחידה ללוחמה בטרור (לוט"ר) באילת לאירועי טרור נקודתיים. אך המבחן הגדול יהיה במקרה שיתרחש אירוע רחב ומשמעותי במספר זירות: בכמה זמן יצליח צה"ל להעביר כוחות לוחמים איכותיים למרחב כדי להדוף התקפות מהגבול.

משרד הביטחון קידם באמצעות מנהלת הגבולות והתפר בראשות האלוף ערן אופיר מענה למגוון איומים. לצד גדר 'שעון חול', שמטרתה למנוע חדירות על הקרקע, נבנתה גם אחת ממערכות הגדר הגבוהות בעולם כדי למנוע שיגור טילים בכינון ישיר מירדן.

ברקע הגבול הפרוץ שרובו באזור הערבה ללא גדר, האיץ מפקד עוצבת אדום הקודם, תא"ל איתמר בן חיים, את הציוד הצבאי והאמל"ח בכיתות הכוננות ביישובים, מערכות התרעה, הקמת צירי תנועה סמוך לגבול לתנועה מהירה של כוחות, רכש של רחפנים ואמצעי תצפית חדשים ותרגול הכוחות לתרחישי קיצון.

למרות זאת, תחושת הביטחון באזור שברירית. במיוחד על רקע הפיגוע בחורף 2024 סמוך למושב נאות הכיכר כששני מחבלים חדרו מירדן כשהם לבושים מדי צבא ירדן (ולא היו חיילים), ובחילופי האש נפצעו שני חיילי מילואים. כוח צבאי נוסף שהגיע אל המקום חיסל את שני המחבלים. התחקיר העלה שהם היו חמושים באקדחים, חתכו בקלות את הגדר הישנה עם מכשיר 'קאטר', ונשאו גם מפה ושיחון ערבי-עברי.

בקעת הירדן היא זירה מתוחה ומבצעית באופן קבוע - חלק בלתי נפרד מהלחימה בטרור הפלסטיני. ההבדל המהותי הוא במקור האיום: בגבול הערבה החשש הוא רק מירדן, ובבקעה יכולה להתקיים תנועת לחץ משלושה כיוונים שונים: ירדן, סוריה, ומשטחי הרשות הפלסטינית.

אורכו של הגבול הוא 105 קילומטר, לעומת יותר מ-200 קילומטר באזור הדרומי מול הערבה ואילת. בבקעת הירדן יישובים ישראלים חיים בקרבת יישובים פלסטינים, שבהם בשנים האחרונות קיימת עלייה חדה בהיקף הטרור. לוואלה נודע כי חלק מהשוטרים הפלסטינים באזור הם בעלי זיקה לארגון חמאס. למרות שהגבול חלקו הררי, הדבר לא מונע מהמבריחים להעביר אמצעי לחימה וסמים. ההערכה במערכת הביטחון היא כי השלב הבא יהיה שימוש נרחב ברחפנים כבדים. בפיקוד המרכז ביצעו מספר פעולות הנדסיות ליצירת מכשול, הקמת צירים, שדרוג תשתיות הביטחון ביישובים, אבל עדיין יש פערים משמעותיים כמו גדר ישנה הניתנת למעבר מהיר.

כחלק מההיערכות של צה"ל לאיומים בגבול ירדן, הוקמה לפני שנה אוגדה 96, המכונה גם "האוגדה המזרחית", בפיקודו של תא"ל אורן שמחה. האוגדה בפיקודו גייסה למעלה מ-10,000 חיילי מילואים במסגרות גדודיות, שחלקם כבר החל אימונים ומבצע תעסוקה מבצעית. האוגדה תפעל בבקעת הירדן ולאורך הגבול וצמוד ליישובים במסגרת ההיערכות לתרחישי ה-7.10.

מנהלת גבולות ותפר בפיקוד האלוף ערן השלימה את תכנון הגדר בגבול ירדן. לוואלה נודע כי אחרי חג סוכות משרד הביטחון צפוי להשלים את פרסום המכרזים, מתוך כוונה להתחיל את ביצוע העבודות ההנדסיות אחרי חודש נובמבר.

עוד נודע לוואלה כי עבודת בניית הגדר החדשה בשילוב טכנולוגיה מתקדמת לתצפית והתרעה בהמקטעים הדחופים ביותר מבחינה מבצעית - בסך הכול כ-80 קילומטרים. לפי הערכות, בניית 80 הקילומטרים הראשונים תסתיים בסוף 2026. העבודות ההנדסיות כוללות הקמת מכשול הנדסי, אמצעי איסוף, תקשוב וחמ"לים.