בעוד שבועיים ימלאו כבר 18 שנה לאותו לילה שבו התהפכו חיי משפחת פרג'ון מצפת, הלילה שבו נרצח בן המשפחה האהוב, שמעון ז"ל. "מאז אנחנו חיים כשצל מרחף מעלינו", אמר לוואלה זוהר פרג'ון, אחיו הצעיר של שמעון. "הרבה שנים עברו כבר ואנחנו כל הזמן חושבים על שמעון. הוא חסר לנו". בחודשיים הבאים יתערבבו השמחה והעצב - זוהר יוביל לחופה את בנו וממש סמוך לכך, כל המשפחה גם תעלה לבית העלמין בצפת, לציין את יום השנה להירצחו של שמעון.
תיקים באפלה - כתבות קודמות בסדרה:
הנסיעה שהסתיימה בחיסול: מי רצח את הפרופסור הבכיר מאיכילוב?
לא הותיר עקבות: המסתורין סביב "הרוצח מכביש החוף"
"תיק בלתי אפשרי לפתרון": חידת רצח הילדה שזעזע את המדינה
"40 שנה את חסרה": הרצח הלא מפוענח של החיילת מהצפון
"אין אמונה שיתפסו את הרוצח": פרשת הבר נוער נותרה בגדר תעלומה
כמעט 18 שנים חלפו כאמור ובמשפחה מתוסכלים מכך שעד היום המשטרה לא הצליחה לפענח את המקרה ושתיק החקירה עדיין נותר פתוח והרוצחים לא נתפסו ולא באו על עונשם. "זה נראה כאילו במשטרה מחכים שהרוצח יופיע יום אחד, ייכנס למשרד שלהם, יגיד שהוא הרוצח ויסגיר את עצמו", אמר האח זוהר.
שמעון פרג'ון, בן 47 במותו, היה דמות מוכרת בעיר. בן למשפחה שורשית, שמונה דורות בצפת. המשפחה שילמה מחיר כבד בתקופות של מלחמה ופרעות במחצית הראשונה של המאה הקודמת: בפרעות תרפ"ט, שבהם נרצחו 18 יהודים תושבי העיר בידי פורעים ערבים, נורתה למוות לאה-לולו פרג'ון. רוצח חמוש ברובה צייד ירה בה דרך חלון ביתה ונמלט. 19 שנים אחר כך, בחול המועד פסח 1948, נהרג לוחם "ההגנה" יצחק פרג'ון, שכונה "הג'ינג'י", בשעה ששמר באחת העמדות הקיצוניות שבן הגנו על הרובע היהודי בצפת. יצחק היה דודו של שמעון שנרצח 59 שנים אחר כך לא רחוק מאותה עמדה, כמעט באותו תאריך. שמעון לא הכיר את הדוד שלו שנהרג 12 שנים לפני שנולד.
מהיום שבו השתחרר משירות צבאי עבד בדואר, אהב את העבודה, הקדיש לה את כל מרצו, יצא לקורסים והשתלמויות והתקדם לתפקידים ניהוליים. מספרים שתמיד אוזנו הייתה קשובה, הוא סייע ללקוחות שנזקקו לעזרה וכשהיה נוסע ברכב הדואר הנע במושבי הגליל, היה מגיע עם המשלוחים בידיו עד לפתח בתיהם של תושבים קשישים. בתפקידו האחרון היה סגן מנהל סניף הדואר המרכזי בצפת. מבנה הדואר נמצא ברחוב הפלמ"ח שבלב העיר, ליד בניין הסראייה והיכל התרבות העירוני על שם יגאל אלון. בשנים שעברו מאז הרצח גם הוקם שם מבנה בית משפט השלום. זמן קצר לפני כן הסתיימו עבודות שיפוצים במבנה הדואר. אחר כך גם הותקנו מצלמות אבטחה.
הרצח הסעיר את העיר צפת משום ששמעון היה מוכר לכולם. ב-7 במרס 2007 זה היה יום חורפי וקר בעיר. באותם ימים שמעון פרג'ון היה בחופש, אולם באותו יום הלך לעבוד משום שמנהל הסניף נסע לכנס מנהלים. בשש בערב הסתיימו שעות הקבלה, אשנבי הקבלה נסגרו והכסף בקופות נאסף. על פי ההנחיות שהיו באותם ימים, בסוף שעות הקבלה השומר בכניסה עזב את המקום. בתוך המשרדים נותרו שמעון יחד עם עוד עובד ועובדת. העובד שהיה במקום סיכם את המאזן היומי, נכנס למשרדו של שמעון, שוחח איתו לזמן קצר והם נפרדו לשלום. במשרד ליד נותרה עובדת הסניף.
כעבור כמה דקות פרצו למקום שניים או שלושה רעולי פנים. הם תפסו את העובדת ושמעון פתח את דלת משרדו, אז עזבו הפורצים את העובדת והתנפלו על פרג'ון. תוך איומי נשק פקדו עליו רעולי הפנים לפתוח את הכספת. פרג'ון הסביר להם כי מדובר בכספת שמוגנת על ידי מנגנון שמשהה את פתיחתה. השודדים דיברו ביניהם והתלבטו מה עליהם לעשות. אחד מהם אמר לשותפו שירה ברגל של הנשדד והוא אכן ירה. אלא שהוא ירה בראשו של פרג'ון. הוא התמוטט במקום והשודדים רצו החוצה, נכנסו למכונית שהמתינה להם ונמלטו מהמקום. עדויות שהגיעו אז למשטרה תיארו מכונית מאזדה כסופה.
"הייתה לי אז חנות במרחק של כ-300 מטרים מהדואר. חברים התקשרו אליי ואמרו לי שנשמעו יריות בדואר", נזכר האח זוהר. "מיד יצאתי לשם ברגל. כשהגעתי שמעתי שוטר שאמר: 'הנה, אח שלו הגיע'. נכנסתי פנימה וראיתי את שמעון. הוא מת במקום". כמו היום, כבר אז זוהר היה מתנדב ותיק במד"א. הוא ראה שם את חבריו והוא ידע שלא ניתן לעשות דבר. שמעון לא זכה להכיר את ארבעת נכדיו שנולדו לאחר הירצחו. הוא הותיר אחריו אלמנה ושתי בנות שהיו בני 21 ו-14 כשנרצח. הבת הגדולה שבה בעקבות האסון לעיר, שינתה את מסלול לימודיה האקדמיים ואחר כך נענתה להצעה שקיבלה והחלה לעבוד בדואר, במקום שבו עבד אביה.
זוהר זוכר ביקור שלו במשרד של אחיו, שבועיים או שלושה לפני הרצח: "ישבתי מולו והנחתי רגליים על השולחן. הוא ביקש שאוריד את הרגליים ואמר לי שבתל אביב רואים כל מה שקורה במשרדים בצפת", נזכר זוהר. "אחרי המקרה חשבתי: מה שוות המצלמות האלה, מה הן עזרו, האם מישהו בכלל הסתכל בזמן שזה קרה?", שאל בכאב. לדבריו, "נושא הביטחון והחשש מפני אירוע שוד בכלל לא עלו. שמעון אף פעם לא הביע חשש כלשהו והוא גם אמר פעם שאם במקרה יום אחד יגיעו שודדים, הוא לא יתנגד להם ואפילו יעזור להם לארוז את הכסף".
מאז הרצח לא הייתה שום פריצת דרך בחקירה. פעם אחת הגיע מידע שקרי מתושב טבריה. מהר מאוד התברר שהוא אינו דובר אמת. "אחרי המקרה חשבנו שהמשטרה תעצור חשודים ותפענח את הרצח. מדובר בשוד שהסתבך ולכן הגיוני שהרוצחים עשו דברים שלא תכננו והשאירו אחריהם ראיות כלשהן, אבל מאז ועד היום לא קרה כלום", אמר זוהר.
הוא אמר גם כי "בתקופה שאחרי הרצח, נציגי המשטרה היו מדברים איתנו מדי פעם. שחר אילון היה סגן המפכ"ל והוא התעניין בחקירה. הרגשנו שיש לו רגישות מיוחדת. אבל עם הזמן כולם התאדו ונעלמו. פעם אחת התפרצתי כלפי השר לביטחון פנים כשהוא הגיע לצפת. יום אחר כך הרל"ש שלו יצר איתי קשר וסידר לי פגישה במשרדי ימ"ר צפון. בפגישה אמרו לי שהתיק לא נסגר, אבל אני בתחושה שאחרי כל כך הרבה שנים כבר היו צריכים למצוא את הרוצחים. יכול להיות שמאז הם לא עשו שום עבירה נוספת, לא נעצרו, לא נחקרו, לא דיברו עם מישהו, לא עשו אף טעות? זה נראה לי לא הגיוני. בשנה האחרונה כבר לא פניתי למשטרה, הרגשתי שזה בין כה לא משנה. אבל עכשיו אנחנו מבקשים שיעשו מאמץ ושינערו את התיק מחדש כדי להביא את הרוצחים למשפט".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "מדובר בחקירה בחשד לאירוע רצח שאירע לפני כ-18 שנים בעיר צפת. במהלך החקירה בוצעו מגוון רחב מאוד של פעולות לרבות גביית עדויות ואיסוף ממצאים מהזירה. לאור זאת שהתיק עדיין מתנהל, לא נוכל מטבע הדברים להוסיף פרטים נוספים".