מה הייתם עושים אם הייתם במקום ישראל?
לעולם אל תשפוט אדם (או מדינה) עד שתעמוד במקומה. שאלה זו מופנית לתושבי המערב ומנהיגיהם. נסו לרגע לדמיין את הסיטואציה ולהשליך אותה על עצמכם.
במאמר זה אתייחס לצרפת ולנשיאה כדוגמה גנרית בולטת לרעה, המייצגת את מדינות המערב הידועות ביחסן הביקורתי כלפי ישראל ובחנופה כלפי המוסלמים שלאט לאט משתלטים על חלקן והופכים להיות נכס אלקטורלי עבור הפוליטיקאים שלהן. המנהיגים התמימים - או המיתממים - מבינים אך כנראה לא מפנימים, שבויים בקונספציה שגויה של "לנו זה לא יקרה". הנכס הזה יהפוך לנטל מוסרי, ערכי, חברתי וביטחוני, שעליו הם עלולים להצטער מאוד.
נשיא צרפת עמנואל מקרון אינו אנטישמי, אפילו להפך; צרפת - שבעבר עמדה לא אחת לצידנו וסייעה לנו רבות בעניינים מהותיים - לחלוטין אינה אנטישמית. עם זאת, בהתנהלותו הנוכחית מזכיר מקרון איך האנטישמיות בעולם מרימה ראש מחדש כשהיא מזהה חולשה ישראלית, או מצב שבו ישראל נאלצת לתקוף את אויביה כדי להגן על עצמה. אותה התנהלות פסולה מתחלפת בחיבוק ואהדה כשאויבינו מפתיעים אותנו - כפי שקרה ב-7 באוקטובר, כשחשבנו לתומנו שהנה שוב צרפת, בריטניה ומדינות נוספת ניצבות לצידנו על מלא.
כן, זה אותו מקרון שארצו פורסת חסותה על מדינת לבנון זה עשרות בשנים. מקרון שגם קודמיו בתפקיד לא התרגשו, כנראה, ולא שעו לעזרת העם הלבנוני האומלל כשחיזבאללה - ארגון טרור איסלמיסטי-רצחני, בן חסותה של השטן הגדול איראן, השתלט באכזריות על לבנון והרס אותה בכל היבט אפשרי - כלכלי, ביטחוני, דתי ואזרחי - במקום להפוך אותה לשוויץ של המזרח התיכון. נחשפתי ליופי הזה כשבמלחמת לבנון הראשונה חציתי את לבנון עשרות פעמים לאורכה ולרוחבה, כולל מצפון לביירות בואכה עיירת הנופש ג'וניה, שצידה האחד חוף ים מרהיב וצידה האחר הרים קסומים. מול השתלטות איראן-חיזבאללה על לבנון, צרפת והמערב שתקו. יוצאות דופן בולטות לטובה, כתמיד, הן ארה"ב וגרמניה.
אותה צרפת - גם בתקופת מקרון - השתתפה במלחמה המוצדקת נגד דאעש. במוסול נהרסו רוב המבנים, ויותר מ-40 אלף אזרחים חפים מפשע נהרגו, לעומת כמה אלפי מחבלים בלבד. איפה הפרופורציות, מר מקרון? דאעש לא שיגר שום רקטה לעבר ערי צרפת. עלינו חמאס ירה אלפי רקטות ושלח מאות בלוני תבערה כדי להרוג את האזרחים שלנו ולשרוף את שדות התבואה שלהם.
כל זה לא מפריע לך, מר מקרון, להטיף לנו מוסר, לתמוך בנו כשאנחנו צריכים להגן על עצמנו, אבל לא לאפשר לנו לחסל את האויב כדי שלא ירים ראש מחדש, כפי שהיתה עושה כל מדינה חפצת חיים - ודאי מדינה שהיא בודדה גיאוגרפית בין 57 מדינות אסלאמיות.
כשאנחנו משיבים מלחמה שערה, אתה דורש להפסיק את הלחימה ולהגיע מהר להסכם. כדי להמחיש שאתה מתכוון לכך, אתה מטיל אמברגו נשק על מדינה שאם היא חלילה תיפול, עלולים להיפתח שערי הגיהנום גם על הארץ שלך ועל אירופה כולה. הלוא המטרה המוצהרת של האסלאם היא לחסל את כל מי שלא מאמין בנביא מוחמד, יהודים ונוצרים כאחד, להפיץ את הדת ולהשתלט על העולם. אני רק מבקש להזכיר לך שזכותנו המוכחת על הארץ שלנו היא בת 3,500 שנה, בערך 2,000 שנים לפני הולדת האסלאם.
אמירה ידועה גורסת כי הצרפתים לא טובים בכלום חוץ מלהיכנע. צרפת קנתה זאת ביושר אחרי תבוסתה המהירה והמבישה לגרמניה במאי 1940 במלחמת העולם השנייה, והסכם הכניעה שחתמה איתה חודש לאחר מכן. אלמלא בעלות הברית - ובראשן בריטניה וארה"ב, שפלשו לנורמנדי ביוני 1944 ובתוך חודשיים גירשו את הגרמנים מצרפת - עמנואל מקרון היה עד היום דובר את השפה הגרמנית, גאה בגרמניה מולדתו ומעודד בגרון ניחר את נבחרת הכדורגל של גרמניה וצמד חלוציה המופלאים קיליאן אמבפה וטימו ורנר.
אין זו הפעם הראשונה שצרפת מטילה אמברגו נשק על ישראל. היא עשתה זאת גם במאי 1967, רגע לפני מלחמת ששת הימים, בזמן שישראל הסתמכה בעיקר על המיראז'ים והנשק הצרפתי.
אמי יפה תמיד אמרה שמכל רע יוצא טוב, ובדרך כלל צדקה. לאחר ששת הימים הבינה ישראל שאינה יכולה להסתמך על הגב הצרפתי, והחלה בצדק להסתמך על ארה"ב ועל המטוסים והחימושים שלה, לצד פיתוח תעשיות ביטחוניות נפלאות כחול-לבן.
מקומם להיווכח שכשאנחנו מוכים - אנחנו זוכים לחיבוק גורף, אך מהרגע שאנחנו מתעשתים והופכים את פני המערכה מהגנה להתקפה ולהכרעה, על מנת להמחיש לאויבינו שאיתנו לא כדאי להתעסק, המחבקים למיניהם משנים את הטון. הם דורשים מאיתנו להפסיק מייד, להעניק לאויבנו סיוע הומניטרי ולחתום על הסכמים להפסקת אש, וכשאנחנו מסרבים לכך הם מאיימים באמברגו - ולעיתים, כמו צרפת, לא מסתפקים באיומים בלבד.
הנשיא מקרון, מה היית עושה אם ב-7 באוקטובר היו פולשים לארצך 21 אלף טרוריסטים גרמנים בשליחות ממשלת גרמניה (תסריט דמיוני שעושה עוול לגרמניה, ונכתב כאן רק לצורך ההמחשה), רוצחים 8,500 אזרחים צרפתים תמימים ביום אחד (בפרופורציה לישראל - אוכלוסיית צרפת גדולה פי 7), חוטפים באכזריות 1,750 תינוקות, ילדים, נשים, גברים וקשישים צרפתים, אונסים נשים לעיני בני משפחותיהם, ורוצחים הורים לעיני ילדיהם וילדים לעיני הוריהם המבועתות?
האם היית מסתפק רק בחיסול 21 אלף הפולשים ובסילוקם מארצך, או שהיית מעניש את גרמניה ששלחה אותם? האם היית מסוגל להיות ערכי ומוסרי כמו מדינת ישראל וצה"ל, ועושה הכל כדי להרוג רק את המחבלים ולהימנע ככל האפשר מפגיעה באזרחים גרמנים חפים מפשע?
אסור ולא הגון להתעלם מהתמיכה והעזרה שצרפת העניקה למדינת ישראל מאז הקמתה ולאורך השנים, ועל כך מגיעה לה תודה גדולה, אך ההתנהלות וההתנהגות של נשיא צרפת כיום מטילה צל כבד על האותנטיות של אותו סיוע בעבר.
ראוי שמקרון יזכור כי מי שמשחק באש סופו להיכוות, ומי שנכנס למאורת האריה כדי ללטף את החבר החביב, סופו להיטרף. עליו לקחת בחשבון כי ביום שהמהגרים המוסלמים בארצו ירגישו חזקים מספיק, ומוחנפים מספיק, זה כבר עלול יהיה להיות מאוחר מדי. במקרה הזה - אם הוא יחפש רוזוולטים או צ'רצ'ילים שיחלצו אותו מהצרה, הוא כנראה לא ימצא אותם בסביבה.
מוטב לצרפת ולכל בעלות בריתנו מהמערב להצטרף לישראל, ולנצל את חלון הזמנים הנדיר שנוצר, כדי לחסל אחת ולתמיד את הטרור האיסלאמי - כפי שצה"ל עושה באומץ ובנחישות מאז 7 באוקטובר. מוטב שייתגייסו כולן כדי להפיל את מחולל הטרור - משטר האייתוללות הטרוריסטי של איראן - ולחסל צבאית את פרויקט הגרעין, שמציב איום קיומי בפני העולם הנאור כולו.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי-תקשורתי, פאר לוין תקשורת