אסף הרוש ושגב כלפון יצאו יחד לפסטיבל הנובה. שעות לאחר שהחברים הטובים מדימונה הגיעו לרעים, החלה המתקפה של חמאס, והם ניסו להימלט - ברכב וברגל, בשטחים הפתוחים, עד ששגב נחטף לנגד עיניו של אסף. עכשיו, עשרה חודשים אחרי, הוא משחזר לראשונה את אותם רגעים בריאיון לוואלה.
אסף בן 24, שגב בן 26. הם הכירו לפני כעשור, כשהיו בני נוער וגדלו באותה עיר. החברות המשיכה והתפתחה כשעבדו יחד במסעדה. באותו ערב, אסף נזכר, ננסו למסיבה באזור 03:30. "זה היה יום מטורף. התמקמנו, רקדנו והכול היה כיף ורגיל", הוא מספר. "ב-06:30 שגב מצביע על השמיים ואומר 'תראה, יש טילים'. אמרתי לו שבטח תכף זה ייגמר, שכל הזמן שולחים רקטות וזה מפסיק. אבל ראינו שהמטח לא מפסיק".
בשלב הזה, הוא אומר "עצרו את המוזיקה, לקחו את המיקרופון וצעקו שנגמרה המסיבה ולברוח משם. עדיין לא אמרו שיש חדירת מחבלים". שגב ואסף הבינו שזה הזמן להתחיל לזוז, אך עוד לא הבינו את גודל האירוע. "התחלנו להתקפל לרכב, נסענו ועמדנו בפקק ביציאה לכביש 232. הגענו לצומת, ימינה לרעים ושמאלה זה לפקק של בארי. אז רצינו לפנות ימינה, זה דם הכיוון שלנו הביתה. ואיך שבאנו לעשות את זה הגיע אלינו רכב שעשה פרסה אחרי שנתקל במחבלים, כשכל מי שברכב פצוע מירי והרכב מרוסס מכדורים".
אז, החליטו החברים לפנות לכיוון השני, אל הפקק. "עמדנו במקום אולי דקה-שתיים, ואז מישהי רצה לידנו עם חור ברגל. הבנו שהמחבלים כבר פה, עזבנו את הרכב והתחלנו לרוץ לכיוון השוטרים שהיו בתחילת הפקק, ושאלנו אותם מה עושים. הם בעצמם לא ידעו", הוא נזכר. "אז רצנו עם כולם לשטח הפתוח. ואז התחלנו לשמוע את היריות קרובות. רצנו בערך חצי שעה-ארבעים דקות עד שהחלטנו ללכת לכביש כי פחדנו שאולי אנחנו רצים לעזה. היריות הלכו והתקרבו".
עוד בנושא חטופים:
- בזמן שהוריו של עומר בן ה-23 עוסקים בשחרורו מהשבי - המיזם המיוחד להצלת העסק המשפחתי
- "את גורל אהובינו אי אפשר להוריד מסדר היום": משפחות החטופים מחו במליאת הכנסת
- רותי מחכה ליאיר ואיתן, שני בניה שנחטפו יחד לעזה: "הם הגאווה שלי, יש לי תקווה שהם יחזרו"
- חטופות משוחררות נגד נתניהו: "תסתכל לעצמך בעיניים, תבחר בטוב ותשחרר אותנו מעולך"
- "עד חמישי זה נצח": משפחתם של גלי וזיו חוששת שזו ההזדמנות האחרונה להחזירם
- טכנולוגיה מהפכנית לטיפול בכאבים אושרה ע"י ה-FDA לשימוש ביתי
הם המשיכו ורצו בשטח הפתוח, עד שהתחילו לירות לכיוונם. "שמענו את השריקות של הכדורים והתחלנו לרוץ כמו מטורפים. ירו עלינו ולא הפסקנו", הוא אומר. "עדיין לא ראינו מאיפה יורים עלינו. שגב היה קצת לפניי וחצה את הכביש. באתי לחצות אחריו, הסתכלתי ימינה וראיתי שלושה-ארבעה טנדרים, כל אחד עם 10-12 מחבלים וגם אופנועים, מאה מטר מאיתנו. עשיתי שניים שלושה צעדים ונשכבתי על הרצפה".
בשלב הזה, אסף שמע את המחבלים עוצרים לידם. "הרמתי טיפה את הראש לראות אם שגב הספיק להתחבא, וראיתי שתפסו אותו באמצע הכביש. ברגע שתפסו אותו עשיתי שמע ישראל, הורדתי את הראש, עצמתי עיניים וחיכיתי שיבוא גם אליי. הייתי בטוח שקלטו אותי. אמרתי אין מצב שפספסו אותי. לא הבנתי איך זה קורה. איך נכנסו מחבלים עם טנדרים לתוך הארץ. זה היה פחד שאי-אפשר לתאר", הוא משתף. ואז נשאר לבדו. "עברו דקה-שתיים, חטפו את שגב ונסעו משם".
"לא זזתי משהו כמו 40 דקות. שיחקתי אותה מת. כשהיה קצת שקט נכנסתי לתוך שיח קטן והתחבאתי שם שמונה שעות עד שהצבא בא לחלץ אותי", הוא אומר. "אבא שלי חייג אליי בזמן שברחנו וכנראה שמע יריות. ניתקתי לו כדי שלא ישמע עוד. הוא יצא לכיוון שלי, עד שהגיע לתחנת דלק שאמרו לו שאין מעבר. הוא ראה שם כוח של יהלום, ואמר שהבן שלו בפנים. הוא אמר להם 'או שאתם נכנסים או שאני נכנס'. מהרגע שחייגו אליי לקח שעה כי גם להם הייתה היתקלות בדרך. עשר דקות לפני שבאו עברו שני טנדרים עם מחבלים ומסוק פוצץ אותם".
למרות שהחודשים בלעדיו מתארכים, אסף בטוח: "שגב יחזור. הוא נחטף בלי שריטה. לא פצוע ירי ולא כלום. אני רוצה להגיד לו שאנחנו יודעים שהוא חי וישוחרר, שכולם מתגעגעים ואף אחד לא שכח אותו לרגע. אנחנו מתפללים כל הזמן". לדבריו, "אני מאמין שהצד שלנו עושה מספיק, הצד השני עושה הכול כדי שזה לא ילך. שייראה שאנחנו רוצים עסקה. הם עושים בכוונה. זה חלק מהמלחמה הפסיכולוגית שלהם".
לקראת פסגת המו"מ שתיערך בדוחא, משפחתו של שגב צוברת ציפייה שסוף סוף ישוב הביתה. "אנחנו עוברים תהפוכות עם כל התפתחות לעסקה", מספרת גיסתו רותם. "יצא לנו כל כך הרבה פעמים להתאכזב, שהרגשנו שהעסקה קרובה וזה נפל בין הכיסאות. אנחנו מקווים שהפסגה תצא לפועל ומתפללים שזה כבר יקרה. הזמן הוא האויב הכי גדול שלנו כרגע. ככל שהזמן עובר אנחנו מצליחים להגיע ליותר לחץ הישגים צבאיים, ועכשיו זה הרגע. צריך לנצל את הקלפים החזקים שיש לנו".
"אני חושבת שכולם רוצים אותם פה. מהקודקוד ועד הזוטר ביותר", היא מוסיפה. "ברגע שתהיה עסקה ממשית על השולחן אף אחד לא יתנגד. ואם יהיה אחד או שניים - זה לא מה שיפיל את העסקה. משפט כמו המחיר לא שווה את זה הוא סכין בבטן לכל משפחות החטופים. הממשלה אמונה על ביטחון האזרחים שלה ולהחזיר אותם זו החובה שלהם. אין מחיר לחיי אדם. עכשיו המאני טיים".
לדבריה, "הכותרת היא החטופים - אבל לעסקה כזו יש משמעויות מעבר לכך. אנחנו נמצאים בתוך איומים מאיראן והיא יכולה למנוע את התקיפה משם, יש כל כך הרבה אנשים שלא גרים בבתים שלהם ויוכלו לחזור כשתהיה הפסקת אש, אולי היא תוכל להביא גם עסקה מדינית עם חיזבאללה".
"אנחנו לא ממש יודעים מה קורה איתו שם. אנחנו רק יודעים ששגב חי וזאת התקווה הכי חזקה שלנו. מעדויות ששמענו מאנשים שחזרו השבי לא קל, במילים עדינות. אנחנו משתדלים לא לחשוב על הדברים האלה ולהיכנס למרה שחורה שלא נדע איך לצאת ממנה. מההיכרות שלי עם שגב וההתנהלות שלו, אני יודעת שהוא יודע להוציא את המירב מהמועט. יש לו אופי של שורד. הוא חזק ויצלח את זה. אני מקווה שבקרוב נוכל לחבק אותו ולהתחיל לתקן את השברים מרכבת ההרים האכזרית שנקלענו אליה".