וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כדי לשקם את האמון עם האזרחים, המדינה חייבת לעשות דבר אחד

פרופ' דן אריאלי

עודכן לאחרונה: 11.8.2024 / 13:23

ב-7 באוקטובר נשבר החוזה בסיסי בין ישראל לישראלים, ואנחנו נשברנו ביחד איתו. פתאום עלתה השאלה: אולי האמון בינינו היה רק פרי הדמיון? אולי מעולם לא היה בינינו חוזה כלל? ואיך אפשר לנסח אותו מחדש? | פרופ' דן אריאלי בטור מיוחד לוואלה

הספר מר הפקרה/מטה משפחות החטופים

מילדות ועד בגרות, אנחנו מתנהלים ומנוהלים בתוך שלל סוגים של חוזים. חוזים מנהלים את קשרי הגומלין שלנו מול אנשים אחרים ומול מוסדות וארגונים, ומכתיבים באופן ברור את יחסינו איתם. הם קובעים מה אנחנו אמורים לעשות - ואיך אנחנו מצפים מהצד השני לפעול; אלו החוקים הכתובים והלא-כתובים של החיים שלנו ושל הציפיות שלנו ממי שמתנהל בחיים לצדנו.

החוזים הגדולים באמת קובעים איך נראים החיים שלנו מהלידה ועד הפרידה, כמו, למשל, החוזים הלא-כתובים מול המדינה ומוסדותיה. במהותם, אלו חוזי-על ארוכי-טווח: הם מכתיבים את אופן ההתנהלות היומיומי שלנו בעבודה, בבית, מול חברים, בצבא, מול הבנק, בחופשה. לא פחות חשוב, הם מכתיבים את תפיסת העולם שלנו, את האופן שבו אנחנו מתייחסים למציאות ומתנהלים באמון (או באי אמון) מול בני אדם ומערכות. כאשר חוזי-על כאלו מופרים, תפיסת המציאות שלנו משתנה. כשמדובר בהפרה בוטה או מזלזלת במיוחד, היא תגרום לנו לתהות: בעצם, גם אני יכול להפר את החוזה, נכון? אולי מעולם לא היה חוזה? יאללה, שוברים את הכלים.

עינב צנגאוקר בהצהרת משפחות חטופים בשער בגין. 10 באוגוסט 2024. ניב אהרונסון
המדינה רוצה חוזה חדש? שתתחיל בלומר "חטאנו, פשענו, אכזבנו, בגדנו". עינב צנגאוקר בעצרת משפחות החטופים, אתמול/ניב אהרונסון

החוזה של אזרחי ישראל עם מדינתם היה מבוסס מאז ומעולם על נאמנות דו-צדדית ועל נתינה מתוך אמון וללא גבולות ברורים. חוזה בסגנון "כשהמדינה צריכה אותנו - אנחנו נגיע, ובמהירות, ואנחנו מצפים ממנה לאותה מחויבות". ‏לצערנו הרב, קשה לדמיין את החוזה הזה כך היום, אחרי שבעה באוקטובר. תם עידן התמימות. מאז אותו יום נורא, נראה שרוב האזרחים תופסים את החוזה שלהם עם המדינה אחרת לגמרי, בסגנון "כשהמדינה צריכה אותנו - אנחנו נגיע, ובמהירות, אבל אנחנו כבר לא מצפים להרבה בתמורה". חלק אולי אפילו חושבים לעצמם עכשיו שאין להם יותר חוזה עם המדינה, שהם לא מאמינים לה יותר; החוזה נשבר, והם נשברו איתו.

השבר הזה משליך לא רק על העתיד, אלא גם על האופן שבו אנחנו תופסים את העבר. ישראלים רבים, שהתייצבו בלי להסס, התנדבו ולחמו והקריבו את היקר להם מכל, תוהים עכשיו: בעצם, אולי רק דמיינו את הכל? אולי תמיד זה היה חוזה חד-צדדי, ורק לא רצינו לראות? באיזו מדינה חיינו? מה חשבנו לעצמנו?

עוד בוואלה

12 ילדים מתו? סליחה, תקלה

לכתבה המלאה
משפחות החטופים חוסמות את איילון צפון 3 באוגוסט 2024. חיים גולדברג, פלאש 90
אולי החוזה היה תמיד חד-צדדי, ופשוט העדפנו לא לראות? משפחות חטופים חוסמות את איילון צפון, בשבוע שעבר/פלאש 90, חיים גולדברג

מבחינת אנשים רבים, המדינה בגדה בהם ובחוזה איתם. כמו בזוגיות ארוכת שנים, זה מצב מורכב, שמעמיד אותנו במבחן קשה.

איך ממשיכים הלאה? ברור לגמרי שאי אפשר להתעלם מתחושת הבגידה, וברור גם שאם רוצים להמשיך לחיות פה, צריך לנקוט צעדים אמיתיים ומשמעותיים לקראת חוזה חדש. איך מתחילים את התהליך? בבקשת סליחה מאיתנו. סליחה בקול רם וברור: חטאנו, פשענו, אכזבנו, בגדנו. רק אז אפשר יהיה להתחיל לכתוב חוזה חדש.

המאמר לקוח מתוך הספר "מר הפקרה - מורשתו של נוטש החטופים", ביוזמת פורום משפחות להצלת החטופים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully