החיסול בדמשק נתן את האות: איראן נכנסה רשמית למלחמה

איראן מאשימה את ישראל בהתנקשות במפקד גיס לבנון וסוריה של כוח קודס של משמרות המהפכה, רזא זאהידי, שחוסל בתקיפה מהאוויר סמוך לשגרירות איראן בדמשק. בתקיפה נהרגו גם סגנו ועוד חמישה מאנשי משמרות המהפכה. איראן טוענת כי ישראל פגעה במבנה קונסולרי, ולמעשה בשטח ריבוני איראני, תוך כדי הפרת אמנות בינלאומיות, ומבטיחה כי הנקמה בוא תבוא. בתום כינוס חירום של המועצה העליונה לביטחון לאומי בטהרן, המנהיג חמינאי איים כי ישראל עוד תתחרט, והנשיא ראיסי הבטיח כי ה"פשע" שביצעה לא יעבור ללא מענה.
בעקבות החיסול איראן פועלת גם להגביר את הלחץ הדיפלומטי על ישראל, ודרשה לקיים כינוס דחוף במועצת הביטחון, שלבקשת רוסיה אכן צפויה להתכנס לדיון בתקיפה בדמשק.


הפעולה המיוחסת לישראל הוא עליית מדרגה בשני היבטים: בכירות היעד (הבכיר ביותר מאז חיסול מפקד כוח קודס סולימאני בידי ארה"ב ב-2020), והסמיכות למתחם הדיפלומטי האיראני בדמשק (הגם שכנראה לא בתוך גבולותיו). ועדיין, זו אינה הפעם הראשונה מאז פרוץ המלחמה בעזה והחיכוך הצבאי בלבנון שלישראל מיוחסת פגיעה באנשי משמרות המהפכה, המסייעים במודיעין, בהכוונה ובבניין כוח לגורמי הטרור הפועלים נגדה. כך, למשל, בדצמבר חוסל בדמשק סייד רזי מוסאווי, גנרל בכוח קודס שהיה מוצב במשך שנים בסוריה.

משכך, החיסול משקף, מצד אחד, כשל ביטחוני-אבטחתי חמור של איראן, שידעה היטב כי אנשי משמרות המהפכה הפועלים באזור נמצאים מאז 7 באוקטובר על הכוונת של ישראל; ומצד אחר, טמונה בכך עדות נוספת ליכולת המודיעין הישראלי לחדור לעומק מפעל הטרור האיראני באזור ולסגור מעגל על בכיריו באופן מדויק.

זאהידי מוכר היטב למודיעין הישראלי. מדובר במפקד בכיר במשמרות המהפכה, שמוצב כבר יותר משני עשורים בביירות, מקורב לנסראללה, ואחראי לקשר המבצעי והצבאי השוטף עם חיזבאללה - ובייחוד לבניין הכוח הצבאי של הארגון ולתהליכי ההתעצמות שלו, כולל באמצעות הברחות אמל"ח ללבנון דרך סוריה. עומק קשריו עם חיזבאללה מומחש בהיותו חבר במועצת השורא של הארגון.

אף שמדובר באיש מבצעים בכיר, ותיק ומנוסה במערכת הקשרים בין איראן לחיזבאללה, חיסולו אינו מכה שאיראן וחזבאללה יתקשו להתאושש ממנה (בניגוד לוואקום שהותירו סיכולם של עימאד מורנייה וקאסם סולימאני). גם אם יוגבל זמנית חופש הפעולה של משמרות המהפכה בסוריה ובלבנון, מחשש לסיכולים נוספים, ויחסרו ניסיונו המבצעי וקשריו האישיים - סביר שיימצא לו מחליף ראוי, וייתכן שלא פחות מוכשר ממנו.

כמו באירועים דומים בעבר, הממשל האמריקני מיהר להרחיק את עצמו מהפעולה המיוחסת לישראל. גורמים רשמיים מסרו לתקשורת האמריקנית כי ארה"ב לא היתה מעורבת בחיסול "בשום צורה", ולא יכלה למנוע אותו. להבדיל מארה"ב ומפיקוד המרכז של הצבא האמריקני - שאיימו לתקוף את משמרות המהפכה, המספקים לחות'ים ולמיליציות העיראקיות הפרו-איראניות מודיעין ונשק - ישראל מבהירה באמצעות פעולות אופרטיביות, דוגמת החיסול, כי איראן לא תוכל לחמש ולהפעיל את שלוחיה בלי "להישרט" ולשלם מחיר על מעורבותה עד צוואר בטרור המופעל נגד ישראל.

כעת, הכדור עובר למגרשה של טהרן, שתתקשה לעבור לסדר היום. דרכי הפעולה השונות העומדות בפניה אינן נטולות דילמות. אפשר לחשוב על שורת תרחישי תגובה זמינים לאיראן, שלא צפויה "לפעול מהבטן" ואף עשויה לבחור בשילוב בין כמה דרכים בבת אחת:

איראן תחתור לפגוע במטרות ישראליות רשמיות ברחבי העולם, דוגמת נציגויות, בכירים ביטחוניים ויעדים יהודיים. איראן נהנית מנגישות ומיכולות טרור יעילות בסביבתה הקרובה - במפרץ או במרכז אסיה - וזאת, הגם שרשת הטרור שלה ביצעה פיגועים רבים שסוכלו באירופה, באסיה ובאמריקה הלטינית.
ייתכן גם כי איראן תבקש להסתייע במערך פיגועי חו"ל של חיזבאללה, שפיגועי הטרור שביצע נגד נציגויות ישראליות בארגנטינה בשנות ה-90 זכורים לכולנו לרעה. תרחיש של "מידה כנגד מידה" הוא אפשרות סבירה, המחייבת את מערך האבטחה של ישראל בנציגויות בחו"ל להיכנס לכוננות מיוחדת, ולאורך זמן.

איראן יכולה לשגר משטחה טילים בליסטיים מדויקים לעבר נציגויות ישראל בסביבתה, כפי שעשתה בעקבות פיגוע דאעש באזכרה לקאסם סלימאני בינואר האחרון, כשתקפה יעדים בפקיסטן, בסוריה ובעיראק. בסבירות נמוכה יותר, ייתכן גם ירי טילים מדוייקים לשטח ישראל. תקיפה משטחה תהווה חריגה מדרך הפעולה של איראן, החותרת בדרך כלל להימנע ממעורבות ישירה בעימותים ולהפעיל את שלוחיה נגד ישראל וארה"ב, תוך כדי שמירה על יכולת הכחשה סבירה של מעורבותה. פתיחת חזית ישירה מול ישראל עשויה להכניס את איראן למחוזות לא מוכרים, שבהם היא עלולה לספוג תגובה נגד מתקנים בשטחה או "לגרור" התערבות של ארה"ב, שנחושה למנוע הסלמה אזורית.

איראן תגביר את אספקת הנשק לשלוחיה באזור - חיזבאללה, החות'ים והמיליציות השיעיות, שנחלצו לגנות את החיסול ולאיים על ישראל - ותדחק בהם להגביר את היקף ההתקפות והשיגורים נגד מטרות בתוך ישראל. ייתכן שהההתקפות יתבצעו מכמה זירות בבת אחת, ואפשר שיכוונו גם נגד מטרות אמריקניות (כפי שקרה בעבר בסוריה).

איראן תאיץ בחיזבאללה להחריף את העימות הצבאי עם ישראל. הארגון, הנמצא מול ישראל ב"גירעון" גדול מבחינת היקף האבידות, חותר ממילא לממש פיגועים קטלניים ככל האפשר. לפיכך, כדי שירגישו בהבדל, הוא יידרש לעלות מדרגה מבחינת עומק הפגיעה בישראל והיקפה. בכך, הוא עלול להיות מסומן באופן ברור בלבנון כעושה דברה של איראן, וכמי שמוכן לדרדר את ארצו למלחמה ולהרס לטובת אינטרסים איראניים זרים. ספק אם איראן תרצה להעמיד את הארגון במבחן הזה.

בתרחיש כזה, איראן מבקשת להגביר את הלחץ על ארה"ב כדי שתרסן את ישראל, ותאותת על כוונה להרחיב את תוכנית הגרעין שלה כ"מענה איראני הולם" לחיסול.


בשורה התחתונה, הצורך של איראן להגיב - ולצידו ההתחייבות הפומבית של בכירי המשטר לנקום בישראל - ממחישים את פוטנציאל ההסלמה הגלום בחיסול בדמשק, שאותו ישראל מן הסתם הביאה בחשבון, בהנחה שהיא זו שביצעה אותו. כל ניסיון מוצלח לפגיעה משמעותית באויב, שאמור גם לייצר הרתעה, יכול גם להשיג אפקט הפוך - של הסלמה. על ישראל להיערך, מודיעינית ומבצעית, לכל חלופות התגובה האיראניות, גם לאו שסבירות התרחשותן נמוכה. המתיחות הגוברת מול איראן, ודינמיקת ההסלמה בזירה הצפונית - שם מתנהלת זה זמן מה לחימה עצימה יותר מזו שבעזה - ממחישות כי המלחמה משתנה ומתרחבת. המיקוד בה עובר מרצועת עזה לעימות מתעצם מול איראן ושלוחיה, בצפון ובמזרח.

אלוף (מיל') עמוס ידלין הוא ראש אמ"ן לשעבר, נשיא ומייסד MIND ISRAEL
אל"מ (מיל') אודי אבנטל הוא מומחה לאסטרטגיה ותכנון מדיניות, MIND ISRAEL