"עשו את זה קצת מאוחר מדי", קבע תמיר פרץ משדרות ששמע על החלטת פיקוד העורף להקל את ההגבלות על יישובי עוטף עזה ולאפשר קיום לימודים. לדבריו, "היה אפשר לעשות זאת קודם, כבר לפני חודש וחצי אפשר היה לחזור לשגרת חירום. זה טוב לתושבים וטוב לעיר שדרות, כך יהיה אפשר להניע אותה".
הודעת פיקוד העורף, על שינוי מדיניות ההתגוננות ביישובי העוטף, תפסה חלק מהתושבים לא מוכנים. חלקם חזרו כבר לביתם, חלקם בשלבי מעבר והשאר עוד ממתינים לראות לאן פני המלחמה. "נראה לי קצת מוזר שפיקוד העורף מוציא הודעות בהפתעה בלי להכין את הרשויות", אמרה מורן חג'בי, תושבת יכיני, לאחר שקיבלה את הבשורה. "מייצרים בלבול אצל התושבים, הרשויות מנסות להכין את התשתיות מול התושבים ובא פיקוד העורף ומבליח עם הודעה שמשדרת חוסר יציבות".
במערכת הביטחון מבינים שלמרות השינויים במדיניות ההתגוננות, פתיחת מערכת החינוך ביישובי העוטף, בצל המשך הלחימה, היא אתגר. גורמים בצבא טענו כי השינויים נעשו בתיאום עם הרשויות: "יש יישובים שחזרו כבר, וחלק מהפתרונות נתנו בתוך הקיבוצים. יש קיבוצים נוספים שרוצים לחזור".
מעבר לשאלת הביטחון, תושבי העוטף מתמודדים גם עם ההשפעה הנפשית שיש למגורים באזור לחימה. בצבא הדגישו: "אמרנו שמבחינה ביטחונית אפשר לחזור, ההחלטה היא בסוף של הפרט, של המשפחה ושל הקהילה. כמו שיש משפחות שלא רוצות לחזור לטובת הביטחון הנפשי של הילדים, יש משפחות רבות שרוצות לחזור. אור הנר עשו ביום שישי האחרון הצבעה בקיבוץ והחליטו שהקיבוץ חוזר. הקהילות שהחליטו לחזור חייבות שנפתח את הלימודים".
אל תפספס
לפיכך, נראה כי תושבי העוטף עוד לומדים את ההחלטה שהתקבלה בפיקוד העורף ובפיקוד הדרום והתחושות מעורבות. "אם המדינה מסוגלת לאפשר לחזור ולא בכפייה - אז מצוין", אמר ירון סמימי משוקדה. "צריך לתת לאנשים את הזמן וגם את האפשרויות. אי אפשר להחזיר תושבים בלי מוסדות חינוך. וגם לאלו שעדיין לא מוכנים לחזור צריך לתת את האפשרות".
מנגד, יש גם מי שחושב שהחזרה ליישובי העוטף עוד מוקדמת. "אני בעד שיתנו אפשרות לתושבים לחזור אבל גם צריכים להיות מסונכרנים", אמר אחד מראשי הרשויות בעוטף שבחר להישאר בעילום שם. "יש מספר תכניות של הצבא, של תקומה ועוד, אבל לא כל גופי המדינה מסונכרנים. המדינה חייבת לאפשר לסיים למי שהתחיל את שנת הלימודים מחוץ לעוטף. עדיין יש פה רעשי מלחמה אפשר היה להמתין עד שנבין לאן פני המלחמה".