עידן שתיוי עזר לחברים בנובה, ילדים באפריקה וכדור הארץ. עכשיו הוא צריך מישהו שיסייע גם לו

שם: עידן שתיוי
גיל: 28
יישוב: גני תקווה
מאיפה נחטף: פסטיבל נובה
מתגעגעים אליו: הוריו אלי ודלית, אחיו עומרי, הילה ואיילין, ובת זוגו סתיו
השאלה הראשונה שתשאלו אותו: איך זה קרה? להשלים את פרטי הסיפור
מה מחכה לו בבית כשיחזור: נעלה אותו על מטוס וניסע לחודש בתאילנד, לבנות את הגוף מחדש
מה התוכניות שלו: להתחיל שנה שנייה של לימודי קיימות באוניברסיטת רייכמן ולפעול בתחום. לנסוע בסמסטר הבא למשלחת לאפריקה ולטפל בילדים חולים

מחכים להם בבית: לכל כתבות הפרויקט

בשבוע שעבר, 90 יום אחרי 7 באוקטובר, משפחת שתיוי קיבלה סוף-סוף עדכון ודאי מצה"ל: עידן נחטף לרצועת עזה. הם חיברו את שברי הסיפור בעצמם הרבה קודם, ובכל זאת, שחררו אנחת רווחה עם קבלת הפרט הראשון על גורלו מאז אותה שבת שחורה.

עד אז נחשב נעדר, כמו שני חטופים אחרים שהשתנה הסטטוס שלהם במערכות יחד איתו - חנן יבלונקה ואילן וייס, שמותו נקבע ימים קודם לכן. מלבד העדכון היבש אביו אלי לא רצה לדעת דבר. לא שאל את קצין הקישור שאלה אחת. לא היה זה מחסור פתאומי בסקרנות, אלא החשש שהידיעה תסכן אותו. "אני מפחד שאם אדע פרטים אפלוט אותם", הוא מסביר. "עצם הבשורה נתנה לנו תקווה, הקלה. אות חיים מסוג מסוים. אמרתי אוקיי, יש סיכוי ומרגע זה אגביר את המלחמה שלי להחזיר את עידן".

המלחמה שלו התחילה שלושה חודשים קודם להודעה, ויום לפני המתקפה על העוטף. אלי היה אז בחופשה בסיני. המחשבות התרכזו במסיבת הבריכה שתוכננה במלון. בחצות צלצל הטלפון, המספר של עידן הופיע על הצג והשיחה קטעה בפתאומיות את הטיול. "זה היה טלפון מוזר. הוא שאל מה שלומי, אם אני נהנה. שאלתי אותו אם הוא צריך משהו ובגלל זה התקשר", נזכר אלי. תחושת בטן רעה הטרידה אותו. "כשסגרתי את הטלפון הרגשתי שאני חייב לצאת באותו רגע מסיני. שכנעתי את החברים שלי, ויתרנו על המלון ונסענו".

חצי שעה לאחר שהגיע חזרה מסיני, העירה אותו בת זוגו של עידן, סתיו. "היא צעקה 'עידן במצוקה. הוא התקשר אליי ואמר שנוחתים עליהם פצמ"רים והוא מגיע הביתה'. מצאנו דרך הטלפון את המיקום שלו. הוא התחיל לנוע, שמתי בווייז את הנקודה ויצאתי לכיוונו. באזור אשקלון לא נתנו לי להמשיך. הייתי בסך הכול שבעה קילומטר ממנו", סיפר.

במקביל, עידן נאבק על חייו בהימלטות מפסטיבל הנובה. הוא הגיע למסיבה לפנות בוקר כדי לתעד את חבריו שניגנו והעבירו סדנאות, אך לא נכנס. בכניסה פגש זוג חברים שלא היו כשירים לנהיגה והציע להסיע אותם הביתה. בכביש, כך מספרת המשפחה שגילתה בהמשך, הוא וחבריו נתקלו במחבלים "מחופשים לשוטרים" שירו לכיוונו. ארבעתם נפצעו. עידן ניסה לעצור ולעשות פניית פרסה - והרכב נתקע בעץ.

בשלב זה זיהה את הג'יפ של גיא אילוז והחבורה עברה אליו. "אחרי 400 מטר הרכב נדם והמחבלים החלו לרוץ לעברם בצעקות. עידן וגיא התחילו לרוץ לכיוון השני ונכנסו בין העצים. המחבלים הגיעו לג'יפ ועשו וידוא הריגה לשלושה חברים שלו, אלון, בר ליאור ויוליה, ארבע יריות לכל אחד. אחרי שעה וחצי גיא מצא טלפון ועשה שיחת חירום למד"א. להם הוא סיפר שהוא פצוע ביד, ועידן לידו פצוע קשה. הוא ביקש להזניק מסוק אבל העזרה לא הגיעה. ואז הגיעו המחבלים וחטפו אותם", משחזר האב.

לא היה לו קל לדלות את הפרטים. אלי אסף אותם שלב-אחר-שלב, עצמאית, במשך שבועות. "בחודש הראשון זחלתי וחפרתי עם הידיים בשטח בין בארי לנירים תוך כדי שמחפים עליי, בניסיון למצוא מידע עליו. כשגילינו את העץ זיהינו לידו טביעות של נעלי הפלדיום שלו, טיפות דם", אומר אלי. "מייה שם שכבה ליד גיא בבית החולים בעזה וכשחזרה עדכנה שהוא מת. ועל עידן אנחנו לא יודעים כלום".

בזמן שחלף אביו, כמו אמו, שלושת אחיו ובת זוגו, מנסה להפוך עולמות כדי לקדם את חזרתו. השיחה נערכת בדרכו חזרה מגבול עזה, שם קרא לעידן ברמקולים גדולים לצד משפחות נוספות. "זה היה רעיון שלי", מתגאה אלי, שמעיד כי הוא מהיוזמים הפעילים במטה משפחות החטופים. "אמרנו לו עידן תהיה חזק, כולנו אוהבים ומתגעגעים. עמדתי עם תפילין וטלית צעקתי שמע ישראל. אני לא דתי, אבל מאמין שבהרף עין אלוהים יכול לשנות את המצב. אנחנו מקווים שהוא שמע".

המאבק גבה ממנו מחיר. חודשים ללא עבודה, ללא תיאבון ועם מעט מאוד שגרה נתנו את אותותיהם. "יש ימים שאני מתעורר בבכי", הוא משתף. "רק עכשיו טיפה חזרתי יותר לאכול, בהתחלה הגרון היה חנוק. רזיתי 12 קילוגרם. זה מטורף, הגוף ממש קורס. עכשיו אני מנסה לשמור על עצמי כדי שכשעידן יחזור הוא ימצא אבא".

עידן, בן 28, תכנן לטוס בסמסטר הבא למשלחת התנדבות עם ילדים באפריקה. לאחרונה קיבל את העדכון הסופי על קבלתו לקחת חלק בטיסה. קשה להאמין כמה מהר היוצרות התהפכו, והוא זה שיזדקק לסיוע הומניטרי, בעודו פצוע בעזה.

הניסיון להשפיע ולשפר את המציאות היו אופייניים לו. "עידן רצה לתקן את העולם", תיארה אותו משפחתו.
עד לא מזמן התגורר בתל אביב, וסיים בהצטיינות תואר במשפטים באוניברסיטת רייכמן. הוא לא חיכה הרבה לפני שהתחיל ללמוד באוניברסיטה תואר נוסף, הפעם בקיימות. "כשגמר הוא אמר לי זה בשבילך. עכשיו אני הולך ללמוד בשבילי", נזכר אביו. לדבריו, עידן היה פעיל במחאה נגד המהפכה המשפטית, ורצה לשנות את התפיסה לגבי צריכה, לשמור על הים והסביבה.

עידן ובת זוגו התגוררו בדירה של אביו בגני תקווה בחודשים שקדמו לטבח, בזמן שחיפשו לשכור בית משלהם ליד האוניברסיטה. "אלה היו חודשים מדהימים", משתף אלי בחיוך. "פתאום הרגשתי שוב אבא כמו פעם, לפני עשר שנים. בישלתי להם ארוחת בוקר, כיבסתי לו את הבגדים. והוא דאג לסוס שלי סטאר". בשבוע של המסיבה בני הזוג היו אמורים לחתום על דירה. "אנחנו מכירים את עידן. יודעים שהוא יודע להתמודד עם הטבע. הוא מכיר את האדמה והארץ בצורה מאוד טובה", אמרה סתיו בריאיון לוואלה! עשרה ימים אחריה, כשעדיין לא היה לה קצה חוט מעבר לרכבים הנטושים. "אולי הוא ניסה להסתתר או לברוח ועדיין לא מצאו אותו, או שהוא נחטף".

עם כל יום שעובר, סבלנותו של האב אוזלת. "אתמול קיבלנו ידיעה שהניחו הצעה להסכם - הגליית חמאס תמורת החזרת החטופים. חייבים לקחת את העסקה הזו. אין זמן. מי היה מאמין שנגיע למאה יום, שמאה יום הילד שלי יהיה בתוך בור בעזה, בקור, ברעב, בעינויים. לא נסכים לזה", הוא מבהיר. "אנחנו הולכים להחריף את המעשים שלנו אם החטופים לא יחזרו הביתה. אני חשבתי שניכנס לעזה בגופנו. שיירו בנו, אין לנו בעיה. אני מוכן להחליף את הבן שלי עכשיו בתוך המנהרה. ואני לא האב היחיד. דיברתי עם כמה אבות וכולם מוכנים. כשהבן שלך טובע בים סוער אתה תהיה מוכן לקפוץ גם אם אתה יודע שלך אין סיכוי לחיות".