בניגוד לביקורת שנשמעת ברחבי העולם נגד המדיניות הצבאיות של צה"ל ברצועת עזה, המסר שמקבלים מאחורי הקלעים במערכת הביטחון ברור: לא מדובר רק במלחמה "שלנו". לא מדובר במלחמה פלסטינית-ישראלית, אלא באירוע גלובלי שמדאיג מדינות רבות במזה"ת, באירופה ובאסיה.
פרט לכך שנחשפת המתיחות בין מעצמות כמו ארה"ב ורוסיה, כעת מתברר למדינות רבות במזרח התיכון, ובמיוחד במערב, מהי מידת המעורבות של איראן בטרור.
כששר הביטחון לשעבר משה יעלון ניסה בין השנים 2013-2016 לשכנע את מקביליו האמריקנים, כולל שר החוץ ג'ון קרי, לגבי מידת מעורבותו של משטר האייתוללות בטרור במזרח התיכון, והחשש שהסכם גרעין בין הבית הלבן לטהראן יוביל לגל של טרור, הוא נתקל בחומות. חרף הרצון להציג את הסכם הגרעין כהישג מניח את הדעת בנסיבות שנוצרו, במערכת הביטחון הבינו שאיראן קיבלה רוח גבית מבלי שהמערב יבין זאת לעומק.
אחרי 7 באוקטובר, הולכת ונקרעת בשלבים המסכה האיראנית, והתמונה השלמה מתבהרת. הכסף האיראני, ההכוונה, המודיעין, הסיוע בתכנון פיגועים, ייצור אמצעי לחימה או הברחה, נחשפים לעיני כל.
זה בא לידי ביטוי ברור יותר ככל שהתמרון הקרקעי של צה"ל מתקדם ברצועת עזה גם מעל הקרקע, ובעיקר מתחת לפני הקרקע. הטרור הפלסטיני על סוגיו השונים ביהודה ושומרון מצליח להוציא אל הפועל פיגועים, חיזבאללה משגר רקטות, טילי נ"ט וכלי טיס לא מאוישים לעבר ישראל, חוליות פלסטיניות מדרום לבנון מנסות לחדור לישראל, מיליציות שיעיות פרו-איראניות מסוריה ועיראק משגרות כלי טיס לא מאוישים וטילים, החות'ים בתימן משגרים טילים וכלי טיס לא מאוישים.
אם זה לא היה ברור - כל הפעולות הללו הן במימון, הכוונה, וסיוע איראני לגלגל טרור רצחני שמאיים על הסדר העולמי, תוך ניסיון לערער את היציבות במזרח התיכון.
ברקע מתקיים תהליך מאוד נרחב שמקיים נספח צה"ל בוושינגטון, האלוף הדי זילברמן, וראש האגף המדיני ביטחוני במשרד הביטחון תא"ל במיל' דרור שלום, כדי לשקף את המציאות המתהווה והמעורבות האיראנית כולה, בדגש על הקשר עם כל פי שפועל נגד ישראל בימים אלו.
אחת החששות במערכת הביטחון היא שימור חופש הפעולה הימי והאווירי, כולל בסוריה. ישראל לא שינתה את המדיניות כלפי רוסיה, ולאחרונה התנהלו מגעים בין ישראל למוסקבה על מנת לשמר את המנגנון למניעת חיכוך בסוריה.
לכן, בין ארה"ב וישראל, כמו מדינות נוספות שנמצאות בקשר הדוק עם המערכת הביטחונית הישראלית, מתגבשת ההבנה כי נדרש להשיג מהלכים ברורים נגד הטרור כדי לקבע סדר חדש, ולהתחיל במגמה אליה יצטרפו כוחות נוספים כדי להחליש את המאמצים האיראניים להניע טרור אזורי.
חיסולו על אדמת סוריה לפני חמישה ימים של סייד רזא מוסאוי, הבכיר האיראני, שהיה מקורב לצמרת האייתולות ובהם בכירי כוח קודס האיראני ומיוחס מערכת הביטחונית ישראל הוא סוג של יריית פתיחה למי שרוצה להעביר מסר אגרסיבי לאיראן.
כבר בחודש ספטמבר השנה, זיהה ראש המוסד דוד ברנע כי הקשר המתהדק בין רוסיה לאיראן על רקע הסיוע באמצעי לחימה, בדגש על מל"טים מתאבדים במלחמה באוקראינה, העלה את הביטחון של האיראנים לפעולות במזה"ת. הוא איים באופן חסר תקדים ואף רברבני, על המשטר האיראני, כי אם ייפגע יהודי או ישראלי, יפעל המוסד נגד דרג ההחלטות הגבוה ביותר, גם בעומק איראן ובלב טהראן.
כעת, נותר למוסד, ולעומד בראשו, לממש את ההתחייבות הפומבית עליה הצהיר, על מנת לא רק להרתיע אלא לקזז את היכולות וההשקעות של איראן ששואפת להרחיב את יכולות הטרור בלבנון, סוריה, עזה, יו"ש, עיראק, תימן, הים האדום, ויעדים נוספים.