סרגיי שמרקין שנהרג בפיר ממולכד הובא למנוחות: "מתחרטת שלא התחתנו לפני שהלכת"

רס"ר במיל', סרגיי שמרקין בן ה-32, שנפל במלחמה בעזה, הובא היום (שני) למנוחות בבית העלמין בקריית שמונה. מאות אנשים ליוו אותו בדרכו האחרונה, מאי, בת זוגו ספדה לו: "אני לא מעכלת והלב שלי מסרב להאמין שזו המציאות החדשה שלנו, בקושי עברו שבועיים מהמכתב ששלחתי לך כשעוד נלחמת בשבילנו, אתה הגיבור שלי".

לכל העדכונים על המלחמה

"אני רוצה להודות לאלוהים על הזכות לאהוב אותך ולהרגיש שלמה לצידך בחיים האחרונות בחייך.
היה ברור לשנינו שאתה חוזר וישר מתחתנים, ומקימים בית לתפארת ישראל, כבר דיברנו על הילדים שיהיו לנו", המשיכה מאי.

בת זוגו של הלוחם סיפרה על האדם שהיה, ואמרה: "כל כך הרבה פעמים שאלו אותי אתמול 'מי זה סרגיי' ויש כל כך הרבה תשובות - החבר הכי טוב שלי, החבר הכי טוב של כולם, הכי אהוב, הכי טוב, הכי גבוה, הכי יפה".

"סרגיי שלי, היית אהוב של חיי, היחיד שהיה להכיל אותי ושהכיר אותי יותר טוב ממני. הלוואי והיית רואה בכמה אנשים נגעת. כמה סיפורים שמעתי מאז יום שישי, כמה שמפרגנים, מעריכים ומעריצים אותך. היית בן מדהים להורים שלך, תמיד דאגת להם ולאחיך, רוצה שתדע שהם לא לבד - אני כאן. נכנסת באופן כל כך מושלם ושלם ללב של כל אחד מהמשפחה שלי. אם היית רואה איך האבא החזק שלי מפורק עכשיו".

עוד אמרה מאי בהספד: "אני רוצה שתדע, אין לי שום חרטות חוץ מאחת, שביום שאמרנו בחצי אמת וחצי צחוק שנתחתן כשאתה על מדים לא עשינו את זה. אני לא כועסת כי אני יודעת שרצית לעשות את זה הכי יפה עבורי, לתת לי טבעת יהלום ולעשות מסיבה גדולה".

קציני מילואים הסתובבו בקרב קהל האבלים והפצירו באנשים לעזוב את המקום. "אנחנו באזור מאוים, בבקשה לפנות את בית העלמין", ביקשו כמעט בלחש. בטלפונים הסלולריים החלו להישמע התרעות מפני חדירת כלי טיס עוינים מלבנון ליישובים שממערב לקריית שמונה. מאוחר יותר התבררה ההתרעה כאזעקת שווא, אבל בשעה שקהל של מאות אנשים החל להתפזר מבית הקברות, קציני הצבא והמשטרה התפללו בליבם שהפעם יפסחו ההתרעות במקרה הטוב וההפגזות, במקרה הרע, על העיר.

בפיקוד העורף ובמשטרה ביקשו שרק 30 אנשים יוכלו להשתתף בהלוויה, כך על פי ההנחיות ביישוב מאוים כמו קריית שמונה. עם זאת, להלוויה הגיעו כ-500 בני אדם. "אי אפשר למנוע מאנשים לבוא להלוויה", הסביר אביחי שטרן, ראש העיר. "אנשים מרגישים חובה לבוא ולתת לו כבוד אחרון ולתמוך במשפחה".

יהודית טואטי, תושבת העיר, יצאה לפני שבועיים למושב רמות שבדרום רמת הגולן. לא היה לה ספק שהיא תגיע להלוויה. "סרגיי ומאי שכנים שלי. אני אוהבת אותם וכששמעתי שסרגיי נהרג, לא היה לי בכלל ספק. היה ברור שאבוא להלוויה. אם לא הייתה עכשיו מלחמה היו באים הרבה יותר אנשים". בית הקברות נמצא בצפון העיר, ולדבריה הנסיעה לאורך העיר שכמעט ריקה מאדם העציבה אותה.

גם ז'קלין יונה עזבה את ביתה בקריית שמונה והגיעה להלוויה מתל אביב. "אני חוששת להיות פה עכשיו, אבל היה לי ברור שאגיע להלוויה. סרגיי הוא גיבור ישראל והתגברתי על הפחד כדי לכבד אותו". עומרי בשירי, חבר נפש של סרגיי וגם מעסיקו בחברת נדל"ן שבבעלותו, לא התרגש מההתרעות שהלכו ותכפו. "זה חלק מהחיים פה וזה לא מזיז לי". הוא היה בעצב עמוק על אובדן החבר שאותו הגדיר כ"אח". "היינו שומרי סוד אחד של השני, עזרנו ותמכנו אחד בשני. ממש משפחה. היו שקראו לו כבר סרגיי בשירי", אמר.

סרגיי עלה מאוזבקיסטן לישראל כשהיה בן 11, עם הוריו ויאצ'סלב וטטיאנה ואחיו הבכור דניאל. הוא היה עמוד התווך במשפחה - בחור בגבוה 195 ס"מ, חזק, עם קסם אישי וכריזמה, כך סיפרו. לפני 8 שנים עבר מחולון לקריית שמונה, בעקבות חברתו אז. לפני כמה שנים הוריו באו בעקבותיו צפונה. הוא הפך דמות מוכרת ואהובה בעיר. לפני כמה שנים הכיר את מאי אלבז.

להלוויה שלו הגיעו גם אנשים שכלל לא הכירו אותו, כך שרונה ודליה, שתי נשים מראש פינה שהגיעו עם דגלי ישראל. "קראנו שנהרג חייל מקריית שמונה והיה חשוב לנו לבוא להלוויה, לתת כבוד אחרון לחייל שלנו שבזכותו אנחנו חיים כאן. ידענו שאין הרבה אנשים בעיר ורצינו שיהיו אנשים בהלוויה. קראנו עליו, איזה אדם ערכי היה. כל חייל שלנו יקר לנו. מחר ניסע למשפחות החטופים שנמצאות בתל אביב".

סרגיי נפל לצד ארבעה לוחמי מילואים נוספים במהלך סריקת מבנה וחיפוש אחר פיר מנהרה. בזמן הפעולה התרחש פיצוץ גדול שגרם לקריסת חלקים מהמבנה על הלוחמים. כוחות צה"ל חילצו את הלוחמים מהמקום תחת אש וטיפלו בפצועים.

• רס"ר (מיל') מתן מאיר, בן 38, מאודם, לוחם בגדוד 697, חטיבה 551 (עוצבת חצי האש), נפל בקרב בצפון רצועת עזה.
• רס"ן (מיל') משה ידידיה לייטר, בן 39, מעין צורים, מ"פ בגדוד 697, חטיבה 551 (עוצבת חיצי האש), שירת כמפקד פלגה ביחידת שלדג, נפל בקרב בצפון רצועת עזה.
• רס"ם (מיל') יוסף חיים (יוסי) הרשקוביץ' , בן 44, מגבעות, לוחם בגדוד 697, חטיבה 551 (עוצבת חצי האש), נפל בקרב בצפון רצועת עזה.
• רס"ר (מיל') נתנאל (נתי) הרוש, בן 34, מירושלים, לוחם ביחידת הסיוע המנהלתי 5084, חטיבת גבעתי, נפל במהלך פעילות מבצעית בצפון רצועת עזה.