מסיפורי החטופים והנעדרים בעזה, עד תיעודי הזוועות וההריסות של החורבן בעוטף בטבח ה-7 באוקטובר, שלל מראות וקולות שוברי לב ונפש מופצים בימים אלה ברשתות החברתיות. ובתוך כל אלה סרטון אחד שעלה בסוף השבוע שעבר נשא עמו מסר אופטימי: גבורה, מצפון, אנושיות ורוחב לב. סיפורה של איה מידן, תושבת בארי שיצאה לרוץ באותו בוקר ארור, וחייה ניצלו בזכות גבורתם של ארבעת בני משפחת אלקרינאווי מרהט שהצילו בדרכם אליה עוד עשרות בני אדם, זכה עד כה ליותר מ2.5 מיליון צפיות. "אנחנו באים לקחת אותך, את לא לבד", הם במשותף בסרטון, שהופק על ידי ארגון "האם ראית את האופק לאחרונה", הפועלת לקידום שותפות יהודית-ערבית.
הסרטון הויראלי, שנגע לרבים בלב, הביא ביום רביעי האחרון מספר שיא של מתנדבים ומתעניינים לחמ"ל היהודי המשותף ברהט, שפועל מהשבועות הראשונים למלחמה, מדי יום רביעי, במתנ"ס החדש בעיר. מאות בני אדם, יהודים ובדווים, ובעיקר יהודיות ובדוויות, עמלים ועמלות על אריזות קרטונים עם מוצרי מזון, צעצועים והיגיינה למשפחות שנפגעו ב-7 באוקטובר. פס ייצור שבו עובדות ביחד תל אביביות עם פס ורוד בשיער ונשים בדוויות עם חיג'אב, בהמולה דו לשונית: יהודית וערבית. 50 אחוז מהחבילות מיועדות למשפחות יהודיות מיישובי העוטף, וחמישים אחוז למשפחות הבדוויות ברהט ובכפרים הלא מוכרים בנגב.
החמ"ל, שנולד מתוך שיתוף פעולה בין שיר נוסצקי, מנכ"לית "האם ראית את האופק לאחרונה?", לבין עו"ד חנאן אלסאנע מעמותת "איתך-מעכי - משפטניות למען צדק חברתי", הולך ותופס תאוצה משבוע לשבוע, וכבר זכה לביקורים מתוקשרים מהנשיא הרצוג ורעייתו מיכל, יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, שר הפנים משה ארבל, שגריר גרמניה סטפן זייברט, ועוד. גם השף חיים כהן חבר לשף הבדואי סולטאן אבו ג'רבוע כדי לפנק את המתנדבות והמתנדבים במזון. הסרטון של איה הביא עמו עוד גל חדש של חיזוק: לא רק למאמצי הסיוע, אלא גם למסר, של שותפות גורל.
בין 241 החטופים בעזה יש גם שבעה אזרחים מהחברה הבדווית והערבית בנגב, בהם ארבעה בני משפחה אחת מרהט. יותר מ-20 נרצחו, רובם בדווים. "כולנו שילמנו כאב גדול בחודש הזה", ראש עיריית רהט, עטא אבו מדיעם, אומר לקבוצת ח"כים לשעבר ממרצ שהגיעה לבקר בחמ"ל, ומצביע על הזקן שגידל במרוצת ה-30. "השליחות שלי, כאשה בדווית, היא לתת מכל הלב, לפעול לקירוב לבבות, אז באתי להתנדב", אומרת לנו חוסניה ג'ימבורי, תושבת רהט. "לראות את אזרחי המדינה ביחד עוזרים אחד לשני ודואגים למשפחות אחרות במצב הקשה הזה, לראות שאנשים טובים תומכים אחד בשני, זה המקום הנכון בשבילי".
טלאל אלקרינאווי, פעיל חברתי מרהט ובן משפחתם של ארבעת הגיבורים מהסרטון של איה, אומר לנו שה-7 באוקטובר גרם ל"התעוררות" בחברה הבדווית. "היו פה אנשים שחשבו שהחמאס הוא ארגון התקוממות והתנגדות לגיטימי, שבסך הכל רוצה להחזיר את האדמה ולשחרר את האסירים. הם לא ידעו שזה ארגון רצחני כמו דעאש, שמנוגד לאסלאם ולשריעה, ושוחט וטובח בכל מי שבא לפניו, כולל בנו, בערבים, חברים ושותפים - כולל אלה שהכי רצו לעזור להם. אנשים שקמו בבוקר לקחת את הילדים שלכם לטפל בבתי החולים בסרטן - אותם חטפתם?". לדברי אלקרינאווי, החמ"ל מאפשר לחברה הבדווית גם לעשות משהו למען הנפגעים וגם לבנות את האמון מחדש, "אנחנו עובדים שנים רבות על החיים המשותפים בינינו והחמאס בא והרס לנו הכל וצריך שיראו אותנו, ירגישו בנוח איתנו, ועם הערבים בכלל, כדי שידעו שאפשר להמשיך לחיות כאן ביחד".
החמ"ל סיפק עד כה חבילות סיוע ליותר מאלפיים משפחות, והיד עוד נטויה. "כולם מבינים שזה נס גלוי ואויר לנשימה. גם יהודים וגם ערבים רק שואלים איך אפשר לעזור", אומרת נוסצקי, שיזמה עם שותפתה וחברתה אלסענא את הפרויקט כבר בימים הראשונים שאחרי הטבח. "מעבר לצורך ההומניטרי, אני חושבת שיש צורך ציבורי לא פחות חשוב, ואולי אפילו יותר, לסולידריות. ובמיוחד על הציר היהודי ערבי. אבל הסיפור של ה-7 באוקטובר הוא לא מלחמה בין יהודים וערבים. החמאס רצחו גם ערבים, ירו בנשים עם חיגאב, חטפו 7 חטופים, והם יודעים את זה כבר חודש - הם לא הבדילו בין יהודים וערבים וגם הטילים לא. לכן גם אנחנו לא צריכים לעשות את ההבדלה הזו. זו מלחמה בין אור לחושך".
נוסצקי, שגם עומדת מאחורי הסרטון של איה, מפיקה בימים אלה עוד סרטוני גבורה יהודיים-ערביים שיפיצו את המסר של שותפות הגורל. "ברגעי האמת, ב7 באוקטובר, בכל הצמתים שהחברה הערבית עמדה פעם, בכל פעם שהם היו בצומת מסוימת, בבחירה בין להציל יהודים ולסייע לצה"ל ובין לעזור לחמאס - הם בחרו בצד שלנו. בסוף, ברגע האמת, כולם, אבל כולם, בחרו להושיט לנו את היד. זה דבר מדהים. מאז ה7 באוקטובר - אין עדות לאפילו מקרה אלימות לאומי אחד. זה כי הסלידה וההלם מהחמאס הוא משותף לחלוטין ליהודים וערביים". לדבריה, החמ"ל נועד לתת מענה גם לעלייה ברמות הפחד של היהודים, שמשתקפים בגלי החרדות מצלמים עם פלאפונים ופיטורים של עובדים ערבים, ולניסיונות ההתססה המתמשכת של הימין הקיצוני. "המחיר של התלקחות ביחסי יהודים ערבים הוא מחיר שמפחיד מדי לשלם. החמ"ל זה תזכורת שגם הפחד והחרדה שהמלחמה מביאה איתה יעברו, ושאפשר גם אחרת. לא צריך לתת לחמאס להרוס את היחסים בינינו. הם הרסו מספיק".