השופטים בדיון על עילת הסבירות במסר לממשלה: "דמוקרטיה לא מתה במכה אחת"

15 שופטי בית המשפט העליון דנים היום (שלישי) בביטול עילת הסבירות, שעבר בכנסת ביולי האחרון כחלק מחקיקת המהפכה המשפטית. השופט יצחק עמית שלח מסר לממשלה והזהיר: "דמוקרטיה לא מתה במכה אחת, היא מתה בשורה של צעדים". בהמשך הביע השופט חשש כי הקואליציה מתכננת לבטל עילות נוספות שמשמשות את בית המשפט.

קודם לכן פרץ עימות בין יו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן, שהטיח בשופטים: "אתם לא פתוחים לביקורת - אל תתפתו למחיאות הכפיים של חלק מהציבור". נשיאת בין המשפט העליון אסתר חיות נזפה בו: "חבל שאדוני גולש למחוזות של כבוד - "השאלה היא אם יכבלו את ידינו מלהגן על האינטרס הציבורי".

לאחר מכן טען עורך הדין אילן בומבך, שמייצג את הממשלה כי תוצאות הבחירות חשובות יותר ממגילת העצמאות. "בגלל שהסמיכו 37 אנשים באופן חפוז, שהיו חתומים על מגילת העצמאות, הם אלה שיכולים לכבול עכשיו את הכנסת? יעלה על הדעת דבר כזה?", אמר.

בתחילת הדיון הקשו השופטים על עורך הדין שמייצג את הכנסת, יצחק ברט - חיות תהתה: "מי מפקח שהממשלה פועלת בסבירות? יש דין - אבל אין דיין". השופט יחיאל כשר טען כי הכנסת שואבת את כוחה ממגילת העצמאות, אך מתעלמת מתוכנה. בהמשך השופטים גערו בנציג הכנסת אחרי שביקש מהשופטים לצמצם את תיקון החוק ולא לבטל אותו. השופט עוזי פוגלמן השיב כי "אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים לעשות, אדוני צריך להציג את עמדתו". נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות שאלה: "אתה שולח אותנו לכתוב את החוק מחדש?".

להמשך העדכונים מהדיון בבג"ץ על ביטול עילת הסבירות

נשיאת העליון אסתר חיות דרשה מנציג הממשלה, אילן בומבך, להתקדם עם טיעוניו לאחר שקיבל זמן רב. "טענתי שההחלטה לתת לי לטעון שעה הייתה החלטה לא סבירה", ענה עורך הדין. חיות השיבה בהלצה: "'לא מידתית', המילה 'סבירה', אסורה כאן".

נשיאת העליון חיות: יש ויכוח לגיטימי לגבי היקף ההתערבות של בית המשפט בהחלטות הממשלה והשרים, אבל אף אחד לא הציע לאסור על בית המשפט לדון בעילת הסבירות.

עורך הדין בומבך: מי שביצע את ההבחנה הוא כבוד השופט סולברג במאמר שלו

נשיאת העליון חיות: צריך לזכור שכתוב במאמר של השופט סולברג שהוא לעולם לא הציע שיהיה חוק שיאסור על בית המשפט באבחה אחת ימחק את עילת הסבירות, הוא הציע שזה יתפתח בפסיקה וזה לגיטימי

השופט נעם סולברג: לא חשבתי שצריך לחוקק חוק שיאסור על בית המשפט להשתמש בעילת הסבירות. מי שרצה בתום לב, או שלא בתום לב, לחבר את הדברים בין המאמר שלי לפני שלוש שנים וחצי לבין החקיקה, אז הבהרתי שאין קשר לחקיקה.

נציג הממשלה טען כי בביטול עילת הסבירות "אין רמיסה של זכויות מיעוטים". לדבריו, "צריך להרגיע את הבהלה בציבור - יש שיחות אצל הנשיא, הם מדברים שם על המתווה, ידברו על הסבירות. זה נושא שמתפשרים עליו". השופט עוזי פוגלמן קבע: "זה שונה. אני לא רוצה להביע דעה, אבל המתווה שונה בתכלית - תיקון חוק הוא פשוט שאיבה טוטאלית של סמכויות בית המשפט".

נשיאת העליון הסבירה כי ביטול עילת הסבירות עלול לפגוע באזרחים, כשלדבריה כי בית המשפט משתמש בכלי גם בערכאות נמוכות. "אתם חוסמים את כל בתי המשפט להעניק סעד לבעלי דין. יש אלפי החלטות פרטניות ששרים מקבלים ומאצילים סמכות שנוגעות לאזרחים, שבאים ומלינים על החלטות לא סבירות. אין לאזרחים ראיות להוכיח שיש שיקולים זרים. ברוב המקרים אנחנו לא מתערבים, אבל החוק חוסם את האפשרות מכל בתי המשפט בארץ לסייע להם".

במהלך טענתו של בומבך כי לבית המשפט אין סמכות לפסול חוק יסוד, קטעה אותו השופטת רות רונן ושאלה: "האם הכנסת יכולה כרשות מכוננת לשלול מבג"ץ את סמכותו?". על כך בומבך השיב כי "אני לא יודע להתמודד עם שאלה כזאת".

"הרי שגם אם התשובה על זה הייתה חיובית חלילה, הרי ברור שמי שנמצא מעל הוא העם. יש פקודה בלתחי חוקית בעליל, יש אי ציות", המשיך עורך הדין שמייצג את הממשלה. "מה יקרה אם בית המשפט הזה חלילה יתן החלטה נגד רצונו של העם, נניח בעוד 20 שנה בית המשפט יחליט שראש הממשלה לא יכול למלא את תפקידו ויוציאו אותו לנבצרות, חרף רצונו של העם". חיות ענתה: "כמו כל יהודי טוב, אתה משיב בשאלה, אז נסכם בכך שאדוני לא יודע איך להשיב על השאלה, תתקדם אדוני".

השופט עמית הביע חשש כי הכנסת והממשלה יבטלו עילות נוספות שמשמשות את בית המשפט בפסיקותיו. "מר בומבך, אני קצת מתקנא בחברי השופט סולברג שהממשלה מאמצת את עמדתו, אך מה לעשות שהשופט סולברג לא דיבר רק על צמצום עילת הסבירות - אלא גם על צמצום עילת המידתיות. אז אני חושש שעוד מעט גם את עילת המידתיות תורידו", אמר שופט העליון לנציג הממשלה.

השופט עמית אמר במהלך הדיון: "אוהדי בית"ר ירושלים יכולים להגיד תודה, שבזכות עילת הסבירות יש להם אצטדיון". זאת, לאחר אצטדיון טדי נבנה בשל עתירה נגד עיריית ירושלים.

השופטת ענת ברון שאלה: האם תחת הכותרת של 'חוק יסוד' אפשר להכניס הכול? שאלתי קודם ולא קיבלתי מענה, כנראה חשבו שזו שאלה רטורית. עורך הדין בומבך השיב כי "על פי המקובל אצלנו במדינה, מי שמוסמך לקבוע את תוכן חוק היסוד זה הריבון - זה העם באמצעות בחירות. ערכים לא מנחילים בבית המשפט".

השופט יצחק עמית פנה לנציג הממשלה ואמר כי "דמוקרטיה לא מתה במכה אחת, היא מתה בשורה של צעדים, וכמו שאתה יודע יש כמה הצעות לשלול בחירה ממיעוטים". חברת הכנסת גוטליב צעקה מהספסלים האחוריים: "הכנסת לא בדמוקרטיה". נשיאת העליון חיות פנתה לחברת הכנסת: "גברת גוטליב, היות שהיא עורכת דין, יודעת שלא מתפרצים מהספסלים". גוטליב ענתה כי "גם כשהייתי עורך דין התפרצתי, זה בסדר".

עורך הדין אילן בומבך, שמייצג את הממשלה, טען כי לשופטים אין סמכות לפסול תיקון לחוק יסוד. "אין בית משפט עליון שלוקח את הסמכות לעצמו יש מאין", אמר.

השופטת רות רונן: אם התיקון לחוק היסוד היה פוגע במדינה כמדינה יהודית ודמוקטית אז לבית המשפט העליון מותר להתערב בחוק היסוד?

עורך הדין בומבך: זה לא יפגע

השופטת רונן: מה העמדה שלכם? האם אפשר לפגוע בעיקרון של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית?

עורך הדין בומבך: התשובה היא שהכנסת איננה יכולה לפגוע בזהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

השופט אלכס שטיין שאל את עורך הדין שמייצג את הממשלה מאיפה הסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד. בומבך ענה כי הסמכות ניתנה בהחלטת הרר, והשופט עקץ ואמר שמדינת ישראל הוקמה לפני ההחלטה. על כך השיב עורך הדין: "בגלל שהסמיכו 37 אנשים, שהיו חתומים על מגילת העצמאות באופן חפוז, הם אלה שיכולים לכבול עכשיו את הכנסת? יעלה על הדעת דבר כזה?".

עורך הדין אילן בומבך, שמייצג את הממשלה, טען כי בג"ץ לא יכול לפסול את תיקון חוק היסוד. לדבריו, "צריך מקור סמכות אמיתי בדין, בית המשפט העליון באופן מסורתי תמיד רואה את עצמו בתור פרשן. מה תפקידו של השופט? הוא יכול לייצר חוקה? הוא יכול לחוקק חוקים חדשים? ממש לא. הוא יכול לפרש את החוקים אם המילים של החוק אינם ברורות, אבל במקרה שלנו המילים כל כך פשוטות".

עימות פרץ בין חיות לרוטמן, לאחר שהוא תהה: "האם תוכלו לדון ללא מורא וללא משוא פנים בסוגיה הזאת האם תוכלו לקבל החלטה ללא ניגוד עניינים?". חיות השיבה כי "אנחנו לא עוסקים בכבודנו - אנחנו עוסקים באינטרסים של הציבור איזה סעד אנחנו יכולים לתת אם נכבלות ידינו ממתן סעדים כאלה? זאת השאלה. חבל שאדוני גולש למחוזות של כבוד".

רוטמן הוסיף: "ברור לי שכבודכם חושבים שאתם פועלים כשורה - אם אתם תהיו הפוסקים האחרונים גם בשאלה הזאת, היכן הבלמים והאיזונים? אתם לא פתוחים לביקורת". השופט פוגלמן גער בו, ואמר כי "לאדוני יש מיסקנוצפיה להבנה של בית משפט, אנחנו בדיון משפטי איפה הטיעון המשפטי?". בהמשך הדוברת של חבר הכנסת הוצאה מאולם בית המשפט בגלל שהיא צילמה בזמן הדיון.

שמחה רוטמן טען כי "לא אמרתי שהכנסת יכולה לחוקק כל חוק, אלא אמרתי שהכנסת יכולה לחוקק כל חוק יסוד - הדברים שונים. אל תתפתו למחיאות הכפיים של חלק מהציבור". השופטים התרעמו: "מה מונע מהכנסת להחליט שיהיו בחירות כל 10 שנים או שערבים לא זכאים לזכות הצבעה?".

יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן טען כי העותרים והיועמ"שית הגישו לבית המשפט עמדות "שונות ומשונות", והוסיף כי הם "מציעים טכניקות משפטיות מאוגנדה ובנגלדש. בית המשפט נכנס לשאלות שבמחלוקת הפוליטית כאשר חלק מהציבור מוחא להם כף וחלקו האחר דוחה את פסיקתם כחד צדדית, כך יגיע בית המשפט לא רק לעימות עם הכנסת אלא יאבד את אמון הציבור".

עורך הדין יצחק ברט, שמייצג את הכנסת טען כי "לחשוב שרק אם יועץ משפטי של הממשלה בא עם פטיש 5 ק"ג שכתוב עליו 'עילת הסבירות' אז יקשיבו לו - זה לא מדויק". השופט פוגלמן ענה: "שנינו יודעים שבלי הכוח הכופה של בית המשפט זה לא תמיד עובד, להניח שכולם יקשיבו לעצות של הייעוץ המשפטי לממשלה זה קצת מופרך".

נשיאת העליון שאלה את נציג הכנסת אם הוא מודע לכך ש"מחיקת עילת הסבירות בכל שהיא נוגעת לרשות המבצעת הולכת בכיוון הפוך במגמה העולמית? זו המגמה היום אתם בעצמכם כתבתם את זה בנייר שהגשתם לוועדה - גם אנגליה וגם אוסטרליה מרחיבה אנחנו מצמצמים". ברט השיב: "במדינות אחרות עילת הסבירות הייתה מצומצמת וכרגע יש הרחבה אצלנו זה היה מורחב מההתחלה".

עורך הדין ברט ענה לשאלת השופטת רות רונן אם ביטול עילת הסבירות הוא משמעותי, וטען כי ניתן להרחיב עילות אחרות במקום. "לאחרונה בית המשפט הנכבד הוציא צווים שמחזירים את יו"ר הדואר לתפקידו, בעקבות היעדר תשתית עובדתית על אי-קיום שימוע בנפש חפצה, הנה דוגמה איך בלי עילת הסבירות אפשר להסתדר".

השופט עוזי פוגלמן קטע את נציג הכנסת: "אנחנו מדברים על מקרים שבהם אין לעילות אחרות אפשרות לתת מענה אתה נתת דוגמה לאפשרות שיש, זה שיש עילות אחרות זה נכון". ברט השיב כי "יש אפשרות להרחיב את העילות האחרות - יש נטייה להשתמש בעילת הסבירות כשאפשר להשתמש בעילות מדויקות יותר וזו אחת התכליות של התיקון לחוק היסוד".

חיות גם נזפה בעורך הדין שמייצג את הכנסת: "האם אדוני שולח אותנו לכתוב את החוק מחדש? אם נגיד שזה לא חל על ממשלות מעבר לא לזה התכוונו בעצם אנחנו כותבים את החוק מחדש על דרך של פרשנות מקיימת?". ברט השיב כי "כל השאלות נכונות, תצטרכו לשקול את זה ההלכה תתפתח בהמשך".

ברט טען כי "תמיד עדיף לצמצם חוק מאשר לבטל אותו ואם כבודכם יצטרכו להכריע אז עדיף שיפרשו בצמצום מאשר שיבטלו את החוק". השופט פוגלמן נזף: "אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים לעשות - אתה צריך להציג את עמדתכם".

ברט מתחמק משאלות שופטי העליון אם ביטול עילת הסבירות חל גם במקרים בהם פקיד ממשלתי מקבל הנחייה משר כיצד לפעול. "עמדתנו היא שהתיקון חל על מרבית ההחלטות המינהליות שמקבלות שאר הרשויות".

השופט יחיאל כשר הקשה על עורך הדין ברט, ותהה "אם מקור הסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד הוא במגלית העצמאות - כיצד הכנסת יכולה להתעלם מהתוכן של המגילה?" ברט השיב שלא ברור אם למגילת העצמאות יש מעמד חוקי מחייב. בתגובה אמרה חברת הכנסת טלי גוטליב, שיושבת בשורה הראשונה באולם: "באמת".

חיות מתחה ביקורת על הכנסת והממשלה ואמרה: "מי מפקח על הממשלה והשרים שהם אכן פועלים בסבירות? או כמו שהיועמ"שית כתבה 'אתם מסכימים שיש דין אבל אין דיין'".

עורך הדין ברט אמר בפתח הדיון כי הליך אישור תיקון החוק לא היה מיטבי. לטענתו, "ראוי היה לתת ביטוי לחלק מהערות שנשמעו בוועדה וראוי היה שיגיעו יותר מומחים. לצד זאת, עמדתנו המשפטית אומר כי הליקויים בהליך החקיקה לא מתקרבים להוביל לפסילת חוק יסוד".

עורך הדין יצחק ברט, שמייצג את הכנסת, פתח את הדיון עם טענותיו. לדבריו, "אלה שמבקרים את עילת הסבורה טוענים שמדובר בעילה עמומה ולא מוגדרת ושהשימוש בעילה משמש את בית המשפט לפעמים להחליף את שיקול הדעת של הכנסת - מרבית חברי הכנסת סברו שהשימוש שבתי המשפט עושים בעילת הסבירות הוא רחב מדי, ועל כן העם החליטו להגביל את שימוש בתי המשפט בעילת הסבירות".

הדיון על ביטול עילת הסבירות יצא לדרך. נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, הקריאה את שמות המשתתפים בדיון, את הטענות העתירות נגד תיקון החוק ואת טענות הממשלה להגנה עליו.

15 שופטי העליון נכנסו לאולם שבו נערך הדיון בביטול עילת הסבירות, ובכך נפתח הדיון. זו הפעם הראשונה שבה בג"ץ דן בהרכב מלא שכולל את כל שופטי בית המשפט העליון.

לפני הדיון תקף שר המשפטים יריב לוין את שופטי העליון. לדבריו, לבג"ץ אין סמכות לדון בתיקון החוק, ועצם הדיון מהווה "פגיעה אנושה" בדמוקרטיה. "העם הוא הריבון, ורצונו מתבטא בחוקי היסוד אותם מחוקקת הכנסת", חזר לוין על הטיעונים שהשמיע בעבר. "עצם הדיונים באפשרות לפסול חוקי יסוד, שהם ראש הפירמידה החוקית בישראל, ובאפשרות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות, הם פגיעה אנושה בשלטון העם".

"עד היום, חרף אקטיביזם שיפוטי בעייתי ביותר, היה לפחות בסיס אחד מוסכם - בית המשפט כיבד את חוקי היסוד. זהו הבסיס ששמר על הדמוקרטיה בישראל", הוסיף לוין. "האחריות לשמור על הבסיס המשותף הזה מונחת לפתחו של בית המשפט". עורך הדין אילן בומבך, שמייצג את הממשלה בדיון בבג"ץ, אמר לפני כניסתו לאולם: "אין סיבה שבית המשפט יתערב בחוק. אם בג"ץ יתערב - יהיה משבר חוקתי".

בנוגע לעתירות כתבה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, עמדה ארוכה באורך של 147 עמודים, שבה היא טוענת כי התיקון פוגע בציבור בכך שהוא "נועל את שערי בתי המשפט בפני כל אדם או קבוצה שנפגעו מכך שהממשלה או מי משריה פעלו מולם בחוסר סבירות קיצוני".

בחלק הכי משמעותי שבו הדעות בין היועמ"שית לבין שר המשפטים חלוקות, החלק שנוגע למינויים פוליטיים, קבעה היועצת כי "ביטול עילת הסבירות עלול להביא לפריצת גבולות בכל הנוגע למינויים פוליטיים ולמינויים הלוקים בהיבטי טוהר המידות - בהיעדר ביקורת שיפוטית בעילת הסבירות, תוסר מגבלה מרכזית על יכולתם של הממשלה ושריה לסיים את כהונתם של בעלי תפקידים בכירים, לשנות את דרכי מינויים ואת הגדרת תפקידם או לצמצם את סמכויותיהם. זאת, גם כאשר מדובר בבעלי תפקידים הממלאים פונקציות של שמירת סף".