התנגשות הרשויות: כל מה שצריך לדעת לקראת הדיון הדרמטי בבג"ץ על עילת הסבירות

היום הדרמטי הגיע: בשעה 09:00 יתכנסו חמישה עשר שופטי בית המשפט העליון כדי לדון בחוק הראשון שהעבירה הקואליציה במסגרת המהפכה המשפטית.

התיקון לחוק יסוד: השפיטה, שמבטל את תכולתה של עילת הסבירות על כל החלטות הממשלה וכן על החלטות של שרים - מגיע לפתחו של בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ.

עילת הסבירות היא עילה מתחום המשפט המנהלי - התחום בו בתי המשפט בוחנים את החלטותיה של הרשות המבצעת (החלטות ממשלה, החלטות של משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, רשויות כמו רשות המיסים וכו', ב"א), ובודקים האם התקבלה החלטה שפוגעת באזרח.

עילת הסבירות לא חוקקה בחוק והיא נקלטה בישראל מהמשפט הבריטי. בשנות ה-80 בית המשפט העליון החל לעשות בה שימוש נרחב יותר, כשנקודת המפנה נרשמה בפסק דין מרכזי שנקרא "דפי זהב" - בו ביקשה חברת הפרסום מרשות השידור, לקיים מכרז קבוע לחברה שתפרסם בשידורי "קול ישראל".

מאז הפסיקה הזו ועד היום, נעשה שימוש רחב בעילה זו, כולל בבית המשפט לעניינים מנהליים. שניים מהשימושים הזכורים ביותר בעילה היו כשבית המשפט דרש מראש ממשלת ישראל לשעבר יצחק רבין - לפטר את אריה דרעי מתפקידו כשר הפנים בשנת 1993, וכן ההחלטה לפסול את דרעי מלכהן כשר בממשלת נתניהו מוקדם יותר השנה.

עיקר הטענה של אלו המעוניינים לצמצם את עילת הסבירות (לא לבטל, ב"א) היא שבית המשפט לא צריך להתערב במינויים פוליטיים, לרבות מינויי שרים. מי שמחזיק בדעה זו ואף הרבה להשמיע אותה בבמות תקשורתיות שונות הוא פרופסור דניאל פרידמן, מי שכיהן בתפקיד שר המשפטים תחת ממשלת אולמרט.

כחלק מהמהפכה המשפטית, הממשלה ביקשה "לצמצם" את עילת הסבירות, אך כשהעבירה את החוק, היא קבעה שכלל החלטות הממשלה והחלטות השרים לא יוכלו להיבדק תחת עילת הסבירות. זאת, בנוסף למינויים פוליטיים - שגם הם לא יוכלו להיבדק תחת העילה.

הנוסח הקיצוני שהעבירה הקואליציה גרמה לכמה מהתומכים בצמצום העילה - לקבוע שמדובר בהגזמה. אחד מהם הוא פרופסור יואב דותן, שבדברים שאמר בפני ועדת החוקה, טען כי מדובר "בשפיכת התינוק עם המים". דותן התבטא בעיקר נגד ביטול העילה כלפי החלטות השרים.

המתנגדים לביטולה של עילת הסבירות, טוענים כי מדובר בפגיעה בהפרדת הרשויות, שכן, כך לדבריהם, הרשות המבצעת - הממשלה, והרשות המחוקקת - הכנסת, מתערבים לרשות השופטת בעבודתה.

בנוסף, העותרים טוענים כי סעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה, שמסמיך את בג"ץ לתת צווים למען הצדק בכל עניין, כך גם במקרה הזה, יש לבג"ץ סמכות לדון בנושא ולפסוק למען הצדק.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה כתבה עמדה ארוכה באורך של 147 עמודים, שבה היא טוענת כי ביטול עילת הסבירות פוגע בציבור בכך שהוא "נועל את שערי בתי המשפט בפני כל אדם או קבוצה שנפגעו מכך שהממשלה או מי משריה פעלו מולם בחוסר סבירות קיצוני".

בחלק הכי משמעותי שבו הדעות בין היועמ"שית לבין שר המשפטים חלוקות, החלק שנוגע למינויים פוליטיים, קבעה היועצת כי "ביטול עילת הסבירות עלול להביא לפריצת גבולות בכל הנוגע למינויים פוליטיים ולמינויים הלוקים בהיבטי טוהר המידות - בהיעדר ביקורת שיפוטית בעילת הסבירות, תוסר מגבלה מרכזית על יכולתם של הממשלה ושריה לסיים את כהונתם של בעלי תפקידים בכירים, לשנות את דרכי מינויים ואת הגדרת תפקידם או לצמצם את סמכויותיהם. זאת, גם כאשר מדובר בבעלי תפקידים הממלאים פונקציות של שמירת סף".

בנוסף, היועצת כתבה בעמדתה כי ביטול עילת הסבירות עשוי לפגוע בבחירות: "הדבר אף עלול לפגוע בשוויון בבחירות, שכן הממשלה המכהנת וחבריה יוכלו להשתמש בסמכויותיהם השלטוניות ובמשאבי הציבור העומדים לרשותם כדי להיטיב את מצבם בעיני הציבור לעומת מועמדים שאינם מכהנים וכך לזכות ביתרון לא הוגן בבחירות".

עוד טענה בהרב מיארה כי "מדובר במצב חריג שבחריגים" לפיו התיקון לחוק יסוד השפיטה פוגע ב"הפרדת הרשויות, שלטון החוק וזכויות הפרט". היועמ"שית אף ציינה בעמדתה לבג"ץ כי בתיקון לחוק יסוד: השפיטה, שביטל את עילת הסבירות "נלקח מהציבור אמצעי חשוב ביותר להתגונן מפני הפעלת כוח שלטוני בשרירות ושלא לטובת הציבור".

שר המשפטים יריב לוין, שמיוצג בעתירה על ידי עו"ד אילן בומבך ולא על ידי היועמ"שית בהרב מיארה, טען בעמדתו לבג"ץ כי לבית המשפט אין סמכות לבטל סעיף בחוק יסוד: "עמדת ממשלת ישראל היא כי בית המשפט הנכבד מנוע מליתן סעד בדבר תוקפו של חוק יסוד או של תיקון לחוק יסוד כמבוקש בעתירות. עמדתה זו של ממשלת ישראל נשענת על עקרון ריבונות העם; עקרון שלטון החוק; עקרון הפרדת הרשויות; ועל המדרג הנורמטיבי של החקיקה בישראל, שהוכר גם בידי בית המשפט הנכבד עצמו".

לוין באמצעות בומבך טען כי קבלת העתירות תוביל לאנרכיה: "השלטתם של עקרונות שאינם כתובים ומוכרים על החוק - משמעותה סתירת כל היסודות שמערכת שלטון ומשפט מושתתים עליהם: אחידות, צפיות, שוויוניות; יסודות שבלעדיהם צפויה אנרכיה".

ביחס לשאלה האם ביטול עילת הסבירות יכול לפגוע בטוהר הבחירות טען לוין: "אם יקבע הפרלמנט חוק-יסוד המחריב את המבנה הדמוקרטי, הרי שאם יש לו יכולת לממשה - פסק דין לא ימנע זאת ואם אין לו יכולת כזאת, פסק דין אינו נחוץ. למעשה מציעים כאן העותרים לשלם 'פרמיה' דמוקרטית יקרה ביותר, ייתכן שאף יקרה ממקרה הביטוח עצמו, וכל זאת כאשר אין כל כיסוי לאירוע שאותו מבקשים לבטח. שהרי במצב שחלילה העם ונציגיו נחושים לבטל את הדמוקרטיה, הנייר שישוגר מבית המשפט, ככל שלא יצטרף בעצמו למהלך כפי שקרה במדינות שכאלה בעבר, לא ימנע את התוצאה המרה".

ביטול של סעיף בחוק יסוד: השפיטה - ביטול עילת הסבירות יגרור אחריו משבר חוקתי חריף אף יותר מזה שאנו מצויים בו כעת.

יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן ושר המשפטים יריב לוין לא הסכימו לענות לפי שעה באופן מפורש על השאלה האם יכבדו פסק דין שיבטל את התיקון לחוק היסוד שמבטל את עילת הסבירות - כך עלה מהבמות השונות בהן השלושה דיברו.

אם בג"ץ יפסול את ביטול עילת הסבירות, והממשלה לא תכבד את פסק הדין - נכנס לתוך משבר חוקתי חמור שכמוהו לא ראינו.