לוין על הדיון בביטול עילת הסבירות: "פגיעה אנושה בדמוקרטיה"

שר המשפטים יריב לוין תקף הבוקר (שלישי), יום הדיון על ביטול עילת הסבירות בבג"ץ, את שופטי העליון. לדבריו, לבג"ץ אין סמכות לדון בתיקון החוק, ועצם הדיון מהווה "פגיעה אנושה" בדמוקרטיה. "העם הוא הריבון, ורצונו מתבטא בחוקי היסוד אותם מחוקקת הכנסת", חזר לוין על הטיעונים שהשמיע בעבר. "עצם הדיונים באפשרות לפסול חוקי יסוד, שהם ראש הפירמידה החוקית בישראל, ובאפשרות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות, הם פגיעה אנושה בשלטון העם".

במקביל לתחילת הדיון, חברי הקואליציה שיגרו ברשתות החברתיות שלהם מסר משותף לבג"ץ, כשהעלו יחד את ציוץ עם המשפט שאמר יו"ר הכנסת אמיר אוחנה בנאומו בשבוע שעבר: "הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה". ראש האופוזיציה יאיר לפיד וחברי מפלגתו השיבו לחברי הקואליציה עם מסר משלהם בציוץ משותף: "הכנסת תקבל כל פסיקת בג"ץ".

בהמשך דבריו, טען שוב שר המשפטים כי השופטים בוחרים את עצמם ב"חדרי חדרים ובלי פרוטוקול", ומציבים את עצמם מעל הממשלה, הכנסת, העם והחוק. "מצב זה מנוגד לחלוטין לדמוקרטיה - משמעותו בית משפט ללא איזונים ובלמים כלל, שליט יחיד. לא עוד שלטון העם", מסר לוין. "הטענה שבה מצדיק בית המשפט את הדיון בפסילת חוקי יסוד היא שעליו למנוע חוקי יסוד שמנענעים את אמות הספים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אך מה שבאמת מזעזע את אמות הסיפים של הדמוקרטיה בישראל הוא הדיון שמקיים היום בית המשפט".

"עד היום, חרף אקטיביזם שיפוטי בעייתי ביותר, היה לפחות בסיס אחד מוסכם - בית המשפט כיבד את חוקי היסוד. זהו הבסיס ששמר על הדמוקרטיה בישראל", הוסיף לוין. "האחריות לשמור על הבסיס המשותף הזה מונחת לפתחו של בית המשפט". עורך הדין אילן בומבך, שמייצג את הממשלה בדיון בבג"ץ, אמר לפני כניסתו לאולם: "אין סיבה שבית המשפט יתערב בחוק. אם בג"ץ יתערב - יהיה משבר חוקתי".

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד מתח ביקורת על תיקון החוק. "בג"ץ לא ידון הבוקר בחוק יסוד. כל הוויכוח על השאלה 'אם מותר לבג"ץ לפסול חוקי יסוד' לא תקף במקרה הזה. זה לא חוק יסוד. זה לא דומה לחוק יסוד", כתב לפיד ב-X (טוויטר לשעבר) "11 שנה אני חבר כנסת. הייתי ראש ממשלה ושר, אני אפילו בנו של שר משפטים לשעבר. אני יודע איך נראה חוק יסוד, אני יודע איך מחוקקים אותו".

"'התיקון לחוק יסוד השפיטה' שעולה לדיון בבג"ץ הוא לא חוק יסוד. הוא מסמך חסר אחריות שמישהו כתב עליו 'חוק יסוד' ומאז הם דורשים שיתייחסו אליו כמו אל כתבי הקודש", הוסיף לפיד. "אם זה היה חוק יסוד אמיתי, הייתי בבעיה. היה לי קשה הרבה יותר עם השאלה 'האם אתה חושב שבג"ץ יכול לדון בחוקי יסוד?' הייתי צריך לענות תשובה ארוכה, מורכבת, הנוגעת ליסודות השיטה הישראלית, למתח המובנה בין הרשויות, לשאלה מהי בדיוק 'מדינה יהודית דמוקרטית'. החוק הזה חוסך לי את הבעיה. הוא לא קשור לויכוח. הוא לא באמת חוק יסוד".

15 שופטי בית המשפט העליון ידונו היום בתיקון חוק יסוד: השפיטה, שבמסגרתו בוטלה עילת הסבירות. בטרם הדיון כתבה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, עמדה ארוכה באורך של 147 עמודים, שבה היא טוענת כי התיקון פוגע בציבור בכך שהוא "נועל את שערי בתי המשפט בפני כל אדם או קבוצה שנפגעו מכך שהממשלה או מי משריה פעלו מולם בחוסר סבירות קיצוני".

בחלק הכי משמעותי שבו הדעות בין היועמ"שית לבין שר המשפטים חלוקות, החלק שנוגע למינויים פוליטיים, קבעה היועצת כי "ביטול עילת הסבירות עלול להביא לפריצת גבולות בכל הנוגע למינויים פוליטיים ולמינויים הלוקים בהיבטי טוהר המידות - בהיעדר ביקורת שיפוטית בעילת הסבירות, תוסר מגבלה מרכזית על יכולתם של הממשלה ושריה לסיים את כהונתם של בעלי תפקידים בכירים, לשנות את דרכי מינויים ואת הגדרת תפקידם או לצמצם את סמכויותיהם. זאת, גם כאשר מדובר בבעלי תפקידים הממלאים פונקציות של שמירת סף".

בימים האחרונים, מתקמיים מגעים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא המדינה יצחק הרצוג, בניסיון להגיע לפשרה על חקיקת הרפורמה. בלשכת ראש הממשלה לא מתייחסים רשמית לפרטי המתווה להקפאת המהפכה המשפטית שפורסמו בשבוע שעבר. עם זאת, מקורביו של נתניהו אכן הגיעו בשבועות האחרונים להסכמות עם אנשי הרצוג על מתווה להקפאה, שמורכב משלושה חלקים: הקפאה ארוכת טווח של המשך החקיקה, שתעוגן בהוראת שעה של חוק יסוד, ביטול החוק לביטול עילת הסבירות שעבר באופן חד צדדי, ו-ויתור על שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים תמורת העלאת הרוב הדרוש למינוי שופטים בכל הערכאות כך שלקואליציה יהיה וטו.

לידי וואלה! הגיע נוסח החוק שיבטל את החוק לביטול עילת הסבירות - עליו הסכים צוות המשא ומתן נתניהו, השר רון דרמר ועוד מיכאל ראבילו, ושזכה להיענות חיובית גם במחנה הממלכתי שקיבלו את ההצעה לעיונם בשבוע שעבר. החוק, שיהווה תיקון לחוק: יסוד הממשלה, מצמצם משמעותית את השימוש בסבירות בביקורת שיפוטית - אך מעגן חוקית את עילת הגחמתיות והשרירותיות באופן שמאפשר לבית המשפט להמשיך לפקח ולאזן על עבודת הממשלה באמות מידה אחרות.

לפי נוסח החוק החדש, עילת הסבירות תבוטל לחלוטין לגבי מינויי שרים והפסקת כהונה של שרים, כלומר הלכה למעשה תבוטל הלכת דרעי פנחסי שאישרה לבית המשפט להתערב במינויי שרים. עילת הסבירות גם לא תחול על החלטות של בממשלה - למעט מינויים מקצועיים והפסקות כהונה, שם היא תצומצם: לפי נוסח החוק, מינויים המקצועיים יישארו תחת ביקורת שיפוטית באמות מידה של שרירותיות וגחמתיות שיעוגנו בחוק ואילו החלטות על הדחה או הפסקת כהונה של גורם מקצועי יישארו כפופות לעילת הסבירות כמו היום.