בג"ץ דן היום (רביעי) בעתירה בעניין אפליית זוגות להט"בים באימוץ ילדים, שהוגשה על ידי זוגות וארגוני להט"ב, הדורשים לשנות את החוק - כך שיאפשר להם לאמץ ילדים. הדיון הסתיים ללא הכרעה, אך בג"ץ הבהיר כי לא יוכל להתעלם מכך שאין אופק לחקיקה בנושא.
בראש הרכב השופטים עמד סגן הנשיאה השופט עוזי פוגלמן, ולצדו השופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ. בפתח הדיון נקבע כי המדינה תשטח את טיעוניה ראשונה, ותסביר מדוע לא לקבל את העתירה. בפתח דבריו, נציג היועצת המשפטית לממשלה, עורך דין רן רוזנברג, אמר כי המדינה סבורה שהדרך הנכונה היא להעביר חוק חדש שיסדיר אימוץ על ידי זוגות להט"בים. אולם, מפני ששר המשפטים יריב לוין טוען אין היתכנות להעביר חוק כזה ושר הרווחה מתנגד לו, היועמ"שית סבורה כי ניתן לפרש את החוק הקיים ככה שיאפשר לזוגות להט"בים לאמץ ילדים.
"כוכב הצפון מבחינתנו הוא טובת הילד", אמר רוזנברג. "הקומה הראשונה בעמדה של המדינה היא שדרך המלך היא חקיקה, מפני שמעורבות פה שאלות ערכיות מורכבות מאוד. אך אם אין אופק לחקיקה, ראוי ונכון לבצע מהלך פרשני".
רוזנברג ציין כי החוק מאפשר לבני זוג מאותו המין לקחת ילד כמשפחת אומנה. בשל כך, סבורה המדינה, יש לסיים את רצף האומנה באימוץ, כך שיש לבצע "גשר" בין החוקים.
בתגובה לדברים, אמרה עו"ד ריקי שפירא רוזנברג מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה' המייצגת את כל העותרים, כי "הייתה המתנה ארוכה שניתנה למחוקק אפשרות לתקן את החוק וזה לא קרה, ולכן אנחנו עומדים שבית המשפט יפרש את החוק כך שיאפשר למשפחות להט"בים לאמץ ילדים". השופט פוגלמן השיב לדבריה ואמר כי "אנו נמצאים בצומת שלא ניתן להימנע בו מהכרעה פרשנית".
יו"ר האגודה למען הלהט"ב הילה פאר אמרה לאחר הדיון: "אנחנו מתרגשים שבג"ץ נעתר לדון ולתקן את האפליה ומצפים לפסק דין היסטורי שישפיע על החיים שלנו והזכויות שמנסים למנוע מאיתנו ומהמשפחות שלנו".
שחר גלוברמן ושי גורטלר, בני זוג והעותרים לבג"ץ, מסרו: "אחרי שמונה שנות המתנה בתור ב' לאימוץ, אנחנו מקווים שבג"ץ יתערב בחוסר המעש הממשלתי. ה'מורכבות הנוספת' היחידה היא שר הרווחה בעצמו. הבת שלנו טניה, שאותה אימצנו בארצות הברית, כמהה שנאמץ לה אח או אחות לצמיתות וכך גם אנחנו. אנחנו מקווים שבג"ץ לא ייתן לנו להמתין עוד הרבה".
בשבוע שעבר, שר הרווחה יעקב מרגי (ש"ס) הגיש את עמדתו לעתירת בג"ץ, והבהיר כי הוא מתנגד "לכל פרשנות" שמאפשרת מסירת ילדים לאימוץ לזוגות חד מיניים, וזאת - מטעמים של "טובת הילד".
לדבריו של מרגי, "ילד שנמסר לאימוץ נושא על גבו מורכבויות וקשיים, הן מעצם היותו ילד מאומץ והן נוכח נסיבות חייו או הנסיבות שהביאו לאימוצו. במצב דברים זה, העברתו למסגרת משפחתית חד מינית יש בה בכדי להוסיף לחייו מורכבות נוספת".
"קיימת חשיבות רבה להעברת ילד למסגרת משפחתית הדומה ביותר לזו שממנה הגיע, לקטין שנמסר לאימוץ לא ניתנת האפשרות לשמור את זהות הוריו הביולוגיים ולכן יש מאמץ לשמר עד כמה שניתן את אורח החיים והמסגרת המשפחתית שבה נולד", נכתב בעמדת השר ביחס לעתירה. "נוכח האמור, איני רואה מקום לפרשנות של החוק הקיים או לתיקון החוק כפי שמוצע".
עוד בוואלה!
קודם לכן, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה השיבה גם היא לעתירה, וציינה כי הדרך הנכונה לתקן את המצב הוא באמצעות חקיקה: "יובהר כי הסוגיה הניצבת במוקד העתירה היא סוגיה רגישה, כבדת משקל החובקת שאלות חברתיות וערכיות מורכבות, ועל כן גם עתה סבורים המשיבים כי דרך המלך לשינוי המצב הקיים, באופן שיאפשר להכיר באפשרות גורפת של אימוץ על ידי זוגות חד מיניים, היא באמצעות חקיקה ראשית".
עם זאת, ציינה היועצת כי אם בית המשפט לא יאפשר להמתין למחוקק, יש אפשרות לפרש את הוראות הסעיף בדרך שבה יוכרו גם בני זוג להט"בים: "בנסיבות אלו, וככל שבית המשפט הנכבד ימצא שלא ניתן בעת הזו להמתין להבשלת ההליך החקיקתי, וכי בשלה העת להידרש לסוגיה הפרשנית בעת הנוכחית, הרי שלעמדת היועצת המשפטית לממשלה, ועל אף שמדובר במהלך מורכב שאינו חף מקשיים, קיים עוגן משפטי אפשרי לפרשנות מרחיבה של סעיף 3 לחוק האימוץ".
יונתן ולפר, יו"ר הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות, שהיו מבין העותרים לבג"ץ, מסר: "האפליה באימוץ על ידי זוגות להט"ב היא לא דבר ערטילאי. היא פה, נוכחת, חוסמת בפנינו את הדרך להיות הורים ושולחת אותנו לקצוות העולם השונים כדי להקים משפחות. ממשלת ישראל מגיעה לדיון ומבקשת מבג"צ להגן על זכויות הקהילה הגאה כי היא לא מצליחה לעשות זאת ולמחוק את האפלייה. אם הייתם צריכים תזכורת למה הקהילה הגאה חייבת מערכת משפט חזקה ועצמאית - הרי לכם. אנחנו שמחות על גישתם החיובית של שופטי ההרכב וקוראות להם לקבל את עמדת המדינה ולמחוק את האפליה הנוראית מספר החוקים".