גנץ בוועדת החוקה על צמצום עילת הסבירות: "חוק להלבנת השחיתות, אין לכם רוב בכנסת"

ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת בראשות חבר הכנסת שמחה רוטמן התכנסה הבוקר (ראשון) כדי לדון בתיקון לחוק יסוד השפיטה, שמטרתה להוביל לצמצום עילת הסבירות.

יצוין כי באופוזיציה הודיעו לפני כשבועיים על השהיית השיחות בבית הנשיא בתגובה להחלטת הקואליציה שלא לבחור נציג מטעמה לוועדה לבחירת שופטים. הקואליציה בתגובה הודיעה על חידוש חד צדדי של החקיקה של הרפורמה.

כעת, נראה שבאופוזיציה מעוניינים לחזור לשיחות בבית הנשיא כדי להקפיא את החקיקה החד צדדית בה החלה הקואליציה, ומרככים תנאים. ביש עתיד דרשו תחילה את כינוס הוועדה לבחירת שופטים כתנאי להמשך ההידברות, וכעת ראש האופוזיציה יאיר לפיד דורש רק את בחירת נציג הקואליציה לוועדה כתנאי לחידוש השיחות.

במהלך הדיון, יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ קרא לראש הממשלה בנימין נתניהו "לעצור את הכול, למנות נציג בוועדה לבחירת שופטים ולחזור לדיונים בבית הנשיא".

לדברי גנץ, "מדובר בחוק שאנחנו לא מוכנים לקבל, לא ברמת החוק ולא ברמת התהליך. זה חוק להלבנת השחיתות, זה חוק שמקודם באופן חד צדדי. במקום להגיע להסכמות בבית הנשיא, אתם מקדמים זאת בהליך לא מקובל. לא נוכל לקיים משא ומתן על הפיכה משטרית בתשלומים. אין לכם רוב בעם, ספק אם יש לכם רוב בכנסת".

יו"ר הוועדה רוטמן לעג לו: "אני נרגש שאנשים שפוצצו את השיחות בבית הנשיא, קוראים לחזור אליהן". בתגובה לדברי רוטמן, חברי הכנסת מהאופוזיציה שנכחו בדיון טענו כי אנשים כמו רוטמן הם אלה שפוצצו את השיחות. "לא תשקר לנו, הרסתם את הכלכלה", אמרו. בהמשך, רוטמן טען כי "מטרתכם בשיחות הייתה לייצר פיצוצים וחיכוכים, הציבור ראה שאתם פוצצתם את השיחות". ח"כ ולדימר בליאק השיב לו: "הציבור לא ראה את זה, אל תשקר".

הדיון נפתח בדברי פתיחה של חברי הכנסת. תחילה, היה זה חבר הכנסת ארז מלול מש"ס שאמר כי "הציבור צופה בנו ומצפה מאתנו להתנהגות ממלכתית". לטענת מלול, הוא בעד זכויות הפרט לא פחות מחברי האופוזיציה או "המפגינים בתל אביב". "בואו ננהל את הדיון הזה בצורה עניינית", קרא.

לאחר מכן, ח"כ אורית פרקש הכהן מהמחנה הממלכתי תקפה את הממשלה ואת חבריה על שהחליטו לחוקק את המהפכה המשפטית באופן חד צדדי. "ישראל נמצאת באחד מהמשברים הגדולים בתולדותיה, ומה אנחנו עושים פה?", תהתה. "המשך החקיקה המשפטית החד צדדית מבטאת את השחיתות ואת סדרי העדיפויות של הממשלה הזאת", אמרה. "הסעיף הזה, העומק שלו בשחיתות. זאת לא הדרך ולא המתכונת. העם רוצה שהחקיקה הזאת תהיה חלק מהסכמה, רחבה אבל אנחנו כאן בבליץ חקיקה", הוסיפה. לדבריה, שופט העליון נעם סולברג, מי שהקואליציה טוענת כי היא מסתמכת לכאורה על חוות דעתו לצמצום עילת הסבירות, "מתהפך ומסמיק בביתו", שכן, כך לדבריה - סולברג לא דיבר על "ביטול ההגנה על זכויות יסוד".

בהמשך, חבר הכנסת גלעד קריב ממפלגת העבודה התייחס לדבריו של מלול והבהיר כי הוא לא מתרשם מ"המתינות" שלו. "ברור לנו שאתה ויתר חברי הקואליציה מחדשים את בליץ חקיקה להרס העצמאות של מערכת המשפט", אמר והוסיף: "רואים לכם שאתם מבקשים לחזור למה שקרה כאן לפני מספר חודשים". עוד ציין קריב, כי האופוזיציה תנהל קרב פרלמנטרי נחוש. "אנחנו קוראים לציבור - תמשיכו במחאה, אתם חומת ההגנה מולך, מול יריב לוין ומול נתניהו".

ח"כ יואב סגלוביץ' מיש עתיד הזהיר את הקואליציה מפני אפשרות שתמשיך בקידום המהפכה ללא הסכמות רחבות. "ברוכים הבאים לרכבת השדים", אמר תחילה. "העסק הזה לא יעבור, המדינה חזקה יותר ממנהיגיה הרעים", תקף. בהמשך, סגלוביץ' הבהיר כי הטענות שהושמעו בקואליציה על הסמכות אליהן הגיעו לכאורה עם האופוזיציה בבית הנשיא בשיחות סביב צמצום עילת הסבירות הן שגויות: "אנחנו לא מסכימים לזה, זה לא יעבור".

מצידו, חבר הכנסת עמית הלוי מהליכוד בחר לתקוף את בית המשפט העליון בטענה ש"הכניס את עצמו בנעלי הרשויות האחרות" ו"החליף את שיקול הדעת של הרשות המבצעת בשיקול שלו". לדבריו, לא מדובר בעילת הסבירות, אלא במדיניות: "למה אנחנו חייבים לשנות ולהגדיר בחוק את הסבירות? כי השימוש של בג"צ בעילה הזאת הוביל לכך שאין פעולת ממשלה שלא אומרים לך שהיא יוצאת מהגדרת הסבירות, ואת זה צריך לשנות".

טלי גוטליב, המשיכה בקו התקיף שלה וטענה כי עילת הסבירות היא רק "קצה קצה של הרפורמה, ספיח של הספיח רק כדי שיוכלו להגיד לציבור שעשינו משהו". עוד הוסיפה גוטליב: "זה מבייש. אני מרגישה כמו כלב שזורקים לו עצם".

מאוחר יותר, אלעזר שטרן מיש עתיד ציין כי המשך הדיונים בוועדת החוקה הם למעשה "גט" לשיחות בבית הנשיא. ‏ח"כ מיכל שיר הוסיפה: "סטירת הלחי שחטפתם היא כלום ממה שתרגישו כאשר הציבור הישראלי יצא וישרוף את רחובות מדינת ישראל כדי לעצור את ההפיכה המשטרית". רוטמן השיב לה: "האמירה על לשרוף את הרחובות קיצונית ואינה במקומה".

ח"כ עופר כסיף מחד"ש אמר בדיון כי "עילת הסבירות נוגעת בין השאר למצב שבו בממשלה יש מדיניות מפלה ובלתי מאוזנת. כשהשר לביטחון לאומי, הכישלון, הגזען, הטרוריסט המורשע שולח כוחות להכות מפגינים שלווים נגד ההפיכה ואת הדרוזים ואחרים, אבל נותן לפורעי חוק לשרוף בתים - שם אין סבירות. מה שיש בוועדת חוקה זה לא דיון על עילת הסבירות, זה דיון על בעילת הסבירות".

מוקדם יותר היום, ראש האופוזיציה יאיר לפיד פרסם פוסט בחשבון הפייסבוק שלו בו קרא לחזור לשיחות ההידברות בבית הנשיא.

"בימים הקרובים לוין ורוטמן יעשו הכל כדי לפוצץ את האפשרות שנחזור לבית הנשיא. זוהי התנהלות מטורפת, בעיקר מפני שיש לה אלטרנטיבה שפויה: לבחור במהירות את הנציג החסר בוועדה לבחירת שופטים, ולחזור לדיונים בבית הנשיא", כתב לפיד. "בחודשים האחרונים אנחנו מנהלים שם משא ומתן קשוח, חשדני ומתיש על כל סעיף וסעיף. אנחנו לא נתכופף ולא נוותר לעולם על הערכים הליברלים, אבל לא כל שינוי הוא סוף הדמוקרטיה ולא כל תיקון הוא עילה למלחמת אזרחים", הוסיף.

לדבריו, יש נושאים שהם "ייהרג ובל יעבור". "אם הממשלה תנסה להשתלט על הוועדה למינוי שופטים או לכרסם בעצמאות בית המשפט העליון, נצא מיד מבית הנשיא. כל עוד זה לא עומד על הפרק, צריך להמשיך לנסות להגיע למתווה מוסכם שישמור על הדמוקרטיה הישראלית" כתב. בהמשך, לפיד הזהיר מפני "קריסה פנימית של ישראל" וקרא לנתיהו לעצור את תהליכי החקיקה החד צדדית בוועדת החוקה ולהשלים את תהליך הקמת הוועדה לבחירת שופטים. "לאחר מכן נוכל לחזור לבית הנשיא ולהמשיך את המשא ומתן עד שנגיע להסכמות שישמרו על הדמוקרטיה וימנעו אסון לאומי".

עילת הסבירות פותחה על ידי בית המשפט העליון כדי להעביר ביקורת על החלטות של הדרג המבצע, כלומר הפקידות במשרדי הממשלה והרשויות המקומיות, וכן כדי להעביר ביקורת על החלטות של הדרג הנבחר לרבות מינויים, כלומר ביקורת על החלטות הפוליטיקאים.

הקואליציה רוצה לצמצם את עילת הסבירות ולהתאים אותה להצעה שכתב שופט העליון, נועם סולברג, בשנת 2020 בכתב העת "השילוח". לפי סולברג, יש לצמצם ולא לבטל את עילת הסבירות ולהפעיל אותה רק על החלטות של דרג מינהלי (פקידות) ולא על החלטות של דרג נבחר (פוליטיקאים).

צמצום עילת הסבירות עשוי להפיג חלק מהמתחים בין הכנסת והממשלה לבין בית המשפט העליון שכן צמצומה יוביל לכך שבית המשפט לא ידון בהחלטות שמתקבלות על-ידי הדרג הנבחר. אולם מהצד השני, הצעת החוק כפי שהיא היום גורפת ומבטלת את האפשרות של בג"צ לדון בכל החלטה שמתקבלת על-ידי ראש ממשלה, שר או כל נבחר ציבור אחר.