מאז נפתחו בשעות הבוקר הקלפיות לבחירות לראשות לשכת עורכי הדין, נרשמו תורי ענק בחלק ממוקדי ההצבעה ברחבי הארץ לרבות אלו המרכזיים בירושלים ובתל אביב. בשעה 15:00, חלק מהקלפיות נסגרו, אך לאחר בקשות חוזרות מלשכת עורכי הדין הודיע השר לוין כי יאריך את זמן ההצבעה בהן עד ל-20:00, כמו בשאר הקלפיות.
בפתח תקווה ובהרצליה נוצרו בחלק מהקלפיות תורי ענק שעשויים להימשך בין שעתיים לשלוש שעות. לטענת גורמים שנמצאים בקלפיות השונות, רבים מבעלי זכות ההצבעה התייאשו מהתורים הארוכים ועזבו מבלי להצביע. נכון לשעה 14:50, שיעור ההצבעה עומד על כ-23.6% מבין כלל בעלי זכות הבחירה. לשם השוואה, בבחירות בשנת 2019, שיעור ההצבעה הכולל עמד על 28%.
מקרה חריג נרשם בהרצליה, כשלפי החשש חברת ועדת אתיקה של הקלפי עקפה את התור, ולאחר מכן עזבה את המקום. מקרה חריג נוסף נרשם בקלפי בקניון עזריאלי, שם לטענת אנשיו של עמית בכר, "הגיעו יותר משקיפים של אפי נווה ממה שהיה צריך, נוצר בלגן, והם סגרו את הקלפי".
לטענת אנשיו ופעיליו של בכר, אנשי אפי נוה מעכבים את הליך ההצבעה בכוונה ופועלים לייצר תורים ארוכים כדי לייאש את העומדים בתור ולדכא את אחוזי ההצבעה. "לא היה דבר כזה מעולם, יש כאוס באינספור קלפיות, תורים שמשתרכים עד אין קץ. קלפיות נפתחו באחור ולא שומעים שום הודעה על הארכת מועד להצבעה בלילה. הם פשוט מפוצצים פיזית את הבחירות כי יודעים שמצבם בכי רע", טענו.
עוד אנשיו של בכר סיפרו כי "המשקיפים של אפי נוה יודעים איפה יש מעוזי מצביעים של מתנגדי הפיכה, הם מייצרים עיכובים בכוונה ואז נוצרים תורים בלתי נתפשים, וחלק מתייאשים והולכים".
בשל העיכובים ותורי הענק שנוצרו, בלשכת עורכי הדין פנו לשר המשפטים יריב לוין בבקשה שיאריך את שעות ההצבעה בקלפיות. אחרי שלא זכו לתשובה מלוין, שהתעלם מהבקשה, בלשכה הגישו בקשה "דחופה" נוספת. לאחריה, אישר לוין להאריך את פתיחת הקלפיות שנסגרו ב-15:00 עד שמונה בערב.
תחילה, מהמטה של אפי נוה נמסר כי מדובר ב"קשקוש", אם כי מאוחר יותר, בלשכת נוה האשימו בחזרה את אנשי בכר וטענו כי הם אלו שמייצרים את התורים הארוכים: "אנשי המחאה עומדים בתורים במטרה להאריך אותם ולייאש את עורכי הדין שבאים להצביע".
במקביל, נרשמו חילופי האשמות קשים בקבוצת הוואטסאפ של המועצה הארצית (הגוף המנהל של הלשכה - ב"א) לפיהם פעילים של אחד מהמועמדים (לא צוין מי - ב"א) לראשות הלשכה הכו מצביעים בחלק מהקלפיות. מצדו, יו"ר הלשכה המכהן והמועמד עמית בכר טען כי יש "מי שמנסה לשבש את ההצבעה בקלפיות ולרפות את ידי המצביעים הלוחמים למען הדמוקרטיה".
בתגובה לאירועים החריגים בקלפיות, בכר פרסם הודעה בה קרא למצביעים שלא להיכנע לניסיונות ה"שיבוש" האלו. "חברים יש ניסיונות לשבש את ההצבעה, לא להיכנע לזה, לא להתייאש. לבוא ולהצביע. אם צריך לעמוד בתור אז לעמוד בתור. בואו להצביע, שלא יגנבו לנו את הדמוקרטיה. נפלתם על התור הלא נכון", מסר.
למעלה משבע שעות חלפו מאז נפתחו קלפיות הבחירות לראשות לשכת עורכי הדין, ובניגוד לבחירות רגילות, שלא ממש מרעישות את האזרח הישראלי הממוצע, הפעם הן הפכו להיות אירוע גורלי, לא פחות. השנה, תוצאות הבחירות יכולות להשפיע באופן משמעותי על המהפכה המשפטית, שכן נכון להיום, ללשכה ישנם שני נציגים בוועדה לבחירת שופטים, אותה רוצה הקואליציה לשנות במסגרת הסעיף הנפיץ ביותר במהפכה שהיא מקדמת.
מצד אחד של המתרס מתמודד עמית בכר, שנתמך באופן גלוי על ידי ראשי המחאה נגד הרפורמה. מהעבר השני, עומד ראש הלשכה לשעבר, אפי נוה, שהתפטר בעבר עקב פרשת "מין תמורת מינוי", ומעוניין לחזור למשרד הישן שלו. נוה נתמך בידי תומכי המהפכה ואנשי ימין רבים, שמקווים "להשתמש" בכוחו בוועדה, וכך - לא ידרשו לשנות את הרכב הוועדה.
נוה אומנם טוען שהוא לא תומך ברפורמה המשפטית כפי שהוצעה על ידי שר המשפטים יריב לוין, אך הוא כן בעד שינויים במערכת המשפט. עם זאת, גורמי ימין גם אומרים שלא לציטוט, שנוה עשוי לחדש איתם את "הברית" ולהצביע ביחד איתם על מינויי שופטים בוועדה לבחירת שופטים.
לראשות הלשכה מתמודדים שני עורכי דין נוספים: ארקדי אליגולשוילי וראש לשכה נוסף לשעבר דורון ברזילי. המועמדים הבולטים הם בכר ונוה, אך כדי לזכות בראשות הלשכה, המועמד המוביל צריך להשיג לפחות 40% מהקולות, מה שאומר שבשל ריבוי המועמדים - ייתכן שהבחירות יגררו לסיבוב שני, ראש בראש בין שני מועמדים. כך או אחרת, את תוצאות האמת נדע רק מחר, שכן ספירת הקולות תחל רק בתום ההצבעה בקלפיות בשעה 20:00. בשל העובדה שבבחירות האלה, הלשכה לא שכרה את שירותיה של חברה חיצונית שתפיק את הבחירות - ייתכן שיהיו עיכובים בספירת הקלות.
בכר, שמכהן כיום גם בתפקיד יו"ר מחוז תל אביב, נחשב לבעל הסיכויים הגבוהים ביותר לנצח בבחירות. עם זאת, הוא עלול להיתקל במכשול אחר: מועצה ארצית (הגוף המנהל של הלשכה - ב"א) לעומתית. במועצה יש 44 חברים, מתוכם 28 חברים נבחרים בבחירות הישירות, ושם בכר עשוי למצוא את עצמו בבעיה. שאר החברים, כמו למשל פרקליט המדינה וראש הלשכה, הם חברים שקבועים בחוק בתוך המועצה.
עוד בוואלה!
מי שזכאי להצביע בבחירות האלה הם עורכי הדין שמשלמים את דמי החבר השנתיים בסך כאלף שקלים חדשים. בסך הכול, מדובר על כ-77 אלף עורכי דין פעילים. למרות שהבחירות ללשכה זוכות לסיקור תקשורתי נרחב למדי, בבחירות האחרונות שנערכו בשנת 2019 הצביעו רק כ-28.5% מבעלי זכות ההצבעה. הפעם ייתכן ששיעור ההצבעה יעלה, אם כי לא בהרבה.
גם לאחר הבחירות ללשכת עורכי הדין, ישנם אתגרים רבים לוועדה למינוי שופטים, שכן כלל לא ברור אם שר המשפטים יריב לוין יסכים לכנס אותה, וייתכן כי זהות המנצח בבחירות תשפיע על החלטתו. אם לוין יחליט שלא לכנס את הועדה, הוא צפוי להתמודד עם עתירה לבג"ץ, שבה יתבקש בית המשפט העליון להורות לשר המשפטים לכנס את הוועדה שתבחר, בין היתר, נשיא לעליון ועוד שופט עליון אחד.
אתגר נוסף שצפוי לוועדה, אם תתכנס, הוא מינוי של לא פחות מ-34 שופטים בכלל הערכאות בישראל, בהם מינוי נשיא חדש לבית המשפט העליון במקום אסתר חיות וכן שופטת עליון נוספת במקום ענת ברון שתפרוש באוקטובר.