כמעט שלוש שנים אחרי כניסתה לתוקף של חובת מצלמות האבטחה במעונות היום, הוויכוח על החוק מתעורר מחדש. הרצון להרחיבו - ולהחיל אותו על גני הילדים - דורש בחינה של יעילותו במבחן האמת: חשיפת מקרי התעללות. ברקע, עולה שאלת הפרטיות של הגננות והפעוטות עצמם. מה קודם למה, ואיפה עובר הגבול בין מעקב הכרחי לתחושת "האח הגדול".
מצד אחד של המתרס עומדים ההורים ויו"ר הקואליציה אופיר כץ, מהצד השני הסתדרות המורים ושר החינוך יואב קיש. הגננות, בהובלת יפה בן דויד, תובעת את עלבונן מעצם הפקפוק בנקודת המוצא, לפיה הן עושות את עבודתן נאמנה. ההורים מנסים להסביר שהכוונה אחרת - לאתר את המקרים החריגים. דרישה זו מגובה בערימה המצטברת של תיקים שמתבררים כאזעקת אמת. לא כל מקרה הוא "גן הזוועות", אבל גם "גן הצרחות" או "גן המשיכות בחולצה" הם לא בהכרח מקומות אליהם היו רוצים לשלוח את ילדיהם.
"הסיפור מורכב. התעללות בילדים היא דבר בלתי נסבל, שצריך לעשות הרבה בשביל להיאבק בו. השאלה מה המחיר", מסביר פרופ' מיכאל בירנהק, חוקר פרטיות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. "כשאני מסתכל על גן ילדים, זו סביבה חינוכית שצריך בה הרבה מאוד אמון. כשההורים מפקידים את היקר להם מכל בגן או בבית ספר הם כמובן רוצים שיחזור הביתה בשלום, בשביל זה חייבים לסמוך על הגננת".
לדבריו של בירנהק, הכנסת המצלמות משנה מהותית את הקשר בין הצוות להורים. "גן עם מצלמה ובלי מצלמה זה לא אותו גן. יחסים שהיו ישירים הופכים מתווכים על ידי המצלמות", הוא אומר. "המצלמות מכניסות מתח מסוים. הגננות מרגישות שלא סומכים עליהן, כל אחת הופכת להיות חשודה כמתעללת אלא אם מוכח אחרת, במקום מצב הפוך. המחיר הוא פגיעה במרקם היחסים".
אין מחלוקת על חשיבות התיעודים בהוכחת העבירות מול בית המשפט. מדוח מרכז המחקר של הכנסת שפורסם בסוף השנה שעברה עלה כי רק כ-20% מהתיקים שנפתחו במשטרה בין 2017 ל-2021 בגין אלימות כלפי ילדים במסגרות לגיל הרך הבשילו לכדי כתב אישום. בשנים אלו נפתחו לא פחות מ-294 תיקים נגד 428 חשודות וחשודים בביצוע עבירות, בעיקר תקיפה והתעללות. רק 14 מתוכם הגיעו לשלב בו התקבלה החלטה שיפוטית. בגילאי 6-3, אליהם מבקשים ההורים להרחיב את החוק, נסגרו כ-60% מהתיקים שנפתחו בין 2017 ל-2020.
המשטרה טרם העבירה נתונים עדכניים מאלה, אך ניתן לשער בוודאות גבוהה שהסרטונים משפרים את היכולת לגבש כתבי אישום. התיקונים שמבקש כץ להעביר נוגעים גם להיבטים אחרים. אחד מהם הוא כוח האדם הדליל באגף הפיקוח במשרד החינוך. לפי המשרד, רק 50 מפקחות אמונות על יותר מ-20 אלף מסגרות לגיל הרך. בדיון שנערך בוועדה לזכויות הילד ב-2022, הודה הממונה על המעונות במשרד, גור רוזנבלט, שהיחס לא מאפשר מעקב הולם. "המטרה היא להשוות לרמת הפיקוח של בתי ספר וגנים. אנחנו מתכננים לגייס עוד 80-70 בקרים מחברות חיצוניות", אמר.
במשטרה המצב דומה: עוד בשלבי הדיונים על החוק הנוכחי, לפני כחמש שנים, התריעו שלא יוכלו לעמוד בעומס הצפייה במצלמות, וכך קרה. איסוף התיעודים ושעות על גבי שעות של הקלטות דורש הסבת כוח אדם גדול למטרה, שלא תמיד קיים. בהצעתו, כץ מבקש להקל על העומס ולאפשר להורים צפייה אונליין במצלמות ולדגום אותן פעם בחודש. או במילים אחרות, להפריט את הפיקוח.
בירנהק סבור שמדובר בצעד אחד רחוק מדי. עם האונליין, הגננות יהיו חשופות למבט ההורים כל הזמן. היא יכולה לנוח לשתי דקות, לעצור לגלול בטלפון או לנשנש - ומיד הורים יגידו שהיא מתעלמת ומזניחה. וזה לא בדיוק מקצוע שמקבלים עליו שכר הייטק. זה מקצוע קשה פיזית ומנטלית, ואם יוסיפו פיקוח מתמיד זו תהיה פגיעה לא קלה בתנאי העבודה שלהן", טען. "המעמסה על חלק מההורים עשויה להיות גדולה ממה שהם רוצים ויכולים. מה יעשה הורה שלא יהיה לו זמן להסתכל? הוא ירגיש הורה לא טוב?".
אולם לחוק מטרה מרכזית נוספת, שאם הייתה מושגת, כלל לא היה צורך להגיע לאולמות הדיונים. לפי הפרופסור, יותר מלהעמיד לדין, האינטרס הוא הרתעת הצוותים החינוכיים משימוש בכוחם לפגיעה בילדים. לחשוב פעמיים לפני חציית גבולות המשמעת הלגיטימיים, כך שההתעללות עצמה תימנע, את תוצאות החוק מהבחינה הזאת ייקח עוד שנים לראות.
"אם המצלמות מצליחות למנוע את ההתעללות מראש זה מעולה, אבל רואים שוב ושוב שלמרות שהיו מצלמות יש חשד להתעללות. אולי הורים לא יאהבו לשמוע, אבל יש פה מה שקוראים לו 'פאניקה מוסרית'. היא מבוססת על מקרים קיימים, איומים ונוראיים, אבל הם זוכים לתהודה גדולה בתקשורת ובמיוחד כשיש צילומים. אז כולם נבהלים", הוסיף.
עוד בוואלה!
במשרד החינוך חושבים אחרת ביחס למטרת החוק. "חוק המצלמות אינו חוק מניעתי, הוא לא בא למנוע התעללות, אבל הוא בהחלט מספק ראיות כשיש אלימות כלפי חסרי ישע", אמרו. לפי הנתונים שאספו, מאז המעבר של הגיל הרך למשרד החינוך, נפתחו יותר מ-2,000 מצלמות בגלל דיווחים חריגים של הורים. "נכון להיום החוק אינו מאפשר למפקחות להשתמש בצילומים כחלק אינטגרלי מתהליך הבקרה במעון, אלא רק כשיש חשד הן יכולות לפתוח מצלמות. המשרד חושב שצריך לאפשר גמישות ושיקול דעת למפקחת ושפתיחת המצלמה צריכה להיות חלק מנוהל הפיקוח בשיגרה".
להחלת החוק בגילאי 6-3 הם עדיין מתנגדים. "המשרד אינו חושב שזה נחוץ מאחר שילדים בגילאים אלה כבר יודעים לדבר ויכולים לספר מה עובר עליהם בגן, גם אם הם לא מדברים חבריהם באים ומספרים בבית. הגננות בגני הילדים משכילות ואקדמאיות בעלות תואר ראשון לפחות. בניגוד מוחלט למה שקורה במעונות. כמו כן, הפיקוח, ההדרכה והייעוץ בגני ילדים הם חלק משיגרת היום של גן הילדים", הם מסבירים.
להתנגדות סיבה נוספת. הסתדרות המורים, האחראית על הגננות, מאיימת בשביתה בכל פעם שהאפשרות עולה. לפי גורמים המעורים בפרטים, קיש, כמו קודמתו בתפקיד, חושש מכניסה לעימות חזיתי מול בן דויד - ומהסס לגבות את ההצעה. "יפה בן דויד טוענת שהיא צריכה להגן על הגננות ולא על הילדים. אבל בסוף הילדים הם הלקוחות שלה והיא מפקירה אותם", מאשימה הילה, תושבת גדרה. "קיש זה כבר סיפור אחר - הוא זה שאמור לייצג אותנו ומפנה לנו עורף. אם מעלים הצעת חוק והוא תומך ביפה, ואומר שלא ייתן לה יד, הוא לא איתנו".
הילה שלחה את בנה בן החמש לגן עם מכשיר הקלטה, בעקבות שכנה ששמעה שהתנהלות הצוות לא תקינה. כשחזר, היא האזינה להקלטות ושמעה את הגננת מתעמרת בילדים. "נשמעו שם מילים לא יפות בלשון מעטה, הגננת השפילה ילדים. אני בטוחה שלראות מה קורה היה יכול לעזור להציג את התמונה המלאה", סיפרה. "אנחנו מצולמים בכל מקום בחיינו. למה את הדבר הכי יקר אנחנו לא יכולים לצלם ולראות מה איתו? הרבה מקרים היו יכולים להימנע אם היו מצלמות ופיקוח".
אלונה דניאל ממטה המאבק למען הילדים, שמלווה את ההורים ומקדם חשיפת מקרי התעללות, לא מקבלת את טיעון הפרטיות. "בספטמבר 2020 נכנס תוקפו של החוק שמטרתו הייתה להגן על הילדים בגיל הרך. לאורך השנים הוכיח חוק המצלמות כי משמעותו במתכונת שבה הועבר היא ככלי חקירתי ולא מניעתי. בזכות החוק שהכריח כל בעלת גן/מעון/משפחתון עם שבעה ילדים ומעלה להתקין מצלמות, נחשפנו לתופעה של ההתעללות, סגירת מעונות, העמדה לכתב אישום, הרשעות וכמובן חשיפה להורים מה עבר על הילדים שלהם במערכת שבה נפגעו".
"המצלמות הן כלי ראייה חד משמעי שהביא כבר בתחילת 2022 להגשה של פי תשעה כתבי אישום משנים קודמות. המטרה של תיקון החוק לאונליין או דגימה חודשית בנוסף למפקחות שדוגמות מפקחות היא להוביל להרתעה של כל אלו שעושות הכול חוץ מלהגן על הילדים שלנו ובסופו של דבר לירידה משמעותית בהיקף התופעה ובחומרת המעשים", אמרה.