עשרות ערבים מכול הארץ לקחו חלק היום (ראשון) בשיירה שבסופה הגיעו לכנסת ומחו על הפשיעה הגוברת בחברה הערבית, העוני, היעדר התעסוקה - והתנהלות הממשלה בנושא. שיירת המחאה יצאה מכפר קרע סמוך לחיפה והגיעה עד ירושלים, כשהשתתפו בה נהגים רבים, בהם חברי כנסת מהמגזר הערבי, ראשי רשויות ומשפחות שכולות.
טרם ההגעה לירושלים, השיירה עצרה בלטרון ב-12:30, שם המתינו כמויות גדולות של ניידות משטרה. לקריית הממשלה הגיעה השיירה לקראת 15:00, שם מחו עשרות בני המגזר הערבי במשך כחצי שעה, עד שפוזרה המחאה.
בין המשתתפים ניתן למנות את שייח' ראא'ד סלאח, מראשי המנהיגים הדתיים של המוסלמים בישראל, ואת חבר הכנסת איימן עודה, שבשבוע שעבר הודיע כי לא יתמודד על מקום בכנסת הבאה. "יצאנו היום בשיירת רכבים כדי למחות על דמנו שנשפך בהפקרות המשטרה והמדינה", טען עודה. "לא נשתוק ולא נוותר, נמשיך למחות ואם צריך גם נשתק את המדינה עד שנהיה בטוחים ברחובות. זהו לא מאבק ערבי, זהו מאבק של כל מי בחיים ובדמוקרטיה, קורא לכל הציבור להצטרף לקריאה שלנו: דם ערבים אינו הפקר".
"סיימנו את השיירה נגד האלימות, הפשע, וארגוני הפשע שלוקחים חסינות ונשק מהממשלה", מסר מוחמד בראכה, יו"ר ועדת המעקב לענייני הציבור הערבי. "הנשק הוא מהצבא, החסינות היא כנראה מהממשלה. אנחנו חייבים לטפל בפשע - מופנה לממשלה שצריכה לספק ביטחון קולקטיבי לאזרחים. אין מדינה שמוותרת על הכוח אם אין לה אינטרס".
עוד הוסיף בראכה: "בימים הקרובים נארגן מאהל מחאה שיהיה פה בסוף החודש. קוראים לכל אדם שפוי שמבין שזו מחלה שיכולה להתרחב לכל מיני כיוונים מוזמן להגיע. לא סוף פסוק, זו אמירה מהדהדת. מצפים מהמדינה שתעשה מה שעושה כל מדינה, שלא תקבל מצב שיש ארגוני פשע שהורגים ורוצחים יום יום - כ-80 אזרחים נרצחו בידי ארגוני הפשע. זה בני אדם, המדינה חייבת ליטול את הנשק ולהעניש, ולרדוף את הכנופיות שמוכרות למשטרה. אני לא תולה הרבה תקוות בשר".
אל תפספס
לפי עמותת "יוזמות אברהם", 80 ערבים קיפחו את חייהם מתחילת השנה בנסיבות הקשורות לאלימות ולפשיעה. לשם השוואה, בתקופה המקבילה בשנה שעברה, מספר קורבנות הירי עמד על 30. 72 מהנרצחים נורו למוות, ו-40 מתוכם היו בני פחות מ-30.
בתחילת החודש, דו"ח מבקר המדינה חשף כי כ-57,000 צעירים ערבים בישראל חיים בחוסר מעש, מדובר ב-29% מבין כ-280 אלף צעירי החברה הערבית בני 24-18, פי שניים מהשיעור הממוצע ב-OECD וכמעט פי שלושה מאשר אצל גברים יהודים בישראל. בתוך החברה הערבית, קשה במיוחד מצבם התעסוקתי והכלכלי של הצעירים הבדואים, ובעיית חוסר המעש בקרבם חמורה עוד יותר וגם מחריפה עם השנים.
לפי דו"ח המבקר, מערכת החינוך הישראלית אינה מקנה לצעירים הערבים כלים ומיומנויות הנחוצים בשוק התעסוקה ובאקדמיה. הישגי התלמידים בחינוך הערבי נמוכים ביחס לחינוך היהודי. כך למשל רק 76% מהבנים ילידי 2002-1991 נכחו בכיתה י"ב, ומהם 35% אינם זכאים לתעודת בגרות ומכאן עולה כי פחות ממחצית הבנים הערבים ילידי שנתונים אלה זכאים לבגרות.