סמוטריץ' ובן גביר התקפלו: הממשלה תומכת בדחיית פינוי חאן אל-אחמר

המדינה הגישה היום (שני) לבג"ץ את עמדתה בנוגע לפינוי חאן אל-אחמר, לפיה יש לממש את צווי ההריסה שהוצאו על המתחם - אך הממשלה תקבע את עיתוי הביצוע. "בעקבות מורכבותה ורגישותה של הסוגיה, שאלת העיתוי ואופן מימוש הצווים - היא שאלה המסורה כולה לאחריותו ושיקול דעתו של הדרג המדיני ומושפעת משיקולים מדיניים וביטחוניים רחבים ומגוונים, שהדרג המדיני נדרש אליהם בפירוט
רב", נכתב לבג"ץ.

עמדת המדינה לבג"ץ נשלחה למרות דרישתם של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, לא לעשות זאת. "להפתעתי הרבה גיליתי כי תוכן תשובת המדינה אינה עולה בקנה אחד עם מדיניותי ועם מדיניות הממשלה, כפי שאני מבין אותה", כתב אתמול סמוטריץ' במכתב שנשלח למזכיר הממשלה.

לטענת סמוטריץ', תשובת המדינה לבג"ץ לא אושרה על ידו, בניגוד להסכם הקואליציוני שנחתם עמו כשר במשרד הביטחון. לכן, דרש "דיון בהול" בנוכחותו, כדי "לגבש את מדיניות הממשלה והעמדה שתוצג". בן גביר גיבה את דבריו של סמוטריץ' והוסיף, "העברתי מסר ברור לראש הממשלה בנימין נתניהו שאם הפרסומים על טיוטת התשובה נכונים, מדובר בהחלטה מבישה וחמורה".

חאן אל-אחמר הוא מתחם שנבנה באופן לא חוקי באזור מישור אדומים סמוך מעלה אדומים מחוץ לירושלים. המתגוררים במתחם, בני שבט הג'האלין שחיו בנגב עד תחילת שנות ה-50 וגורשו משם, גרים באוהלים ופחונים שהוקמו ללא היתרים. כיום חיים במתחם כ-200 מבני שבט הג'האלין.

במשך שנים התנהלו דיונים בבג"ץ בנוגע לפינוי המתחם - בספטמבר 2018 דחה בג"ץ את העתירות שהוגשו נגד הפינוי, ואישר להעתיק את תושביו לשטח חלופי, שנמצא על אדמות ליד המזבלה בעיירה השכנה עיזריה. עם זאת, האיחוד האירופי הביע התנגדות עזה להריסת הכפר, והפרלמנט האירופי אף הגדיר זאת כ"פשע מלחמה".

באוקטובר 2018 הצהיר נתניהו בפתח ישיבת הממשלה כי המתחם "יפונה עם או בלי הסכמה. זה לא יקח הרבה שבועות, זה יהיה הרבה יותר קצר". לאחר חודשים רבים בהם לא פונה המתחם, עתרה תנועת רגבים בפעם השישית לבג"ץ, בבקשת צו על תנאי נגד המדינה, שתנמק מדוע איננה אוכפת את החוק ואת יישום פסק הדין בתוך פרק זמן קצוב.

המדינה דחתה שוב ושוב את תשובתה בעניין, עד שבחודש פברואר האחרון ביקשה המדינה מבג"ץ בפעם התשיעית לדחות את ההחלטה בנושא פינוי חאן אל-אחמר. אז קבע שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, כי דיון בנושא ייערך בתחילת חודש מאי, שבו תתקבל החלטה. "הממשלה לא תדבר בחוק אחד ליהודים וחוק אחד לערבים", אמר אז בן גביר.