הפסיקות המנוגדות של שני שופטים פדרליים ביום שישי לגבי גישה לגלולת הפלה נפוצה עוררו בעיה משפטית,שככל הנראה תגיע עד לבית המשפט העליון בארצות הברית, על פי מומחים.
שופט פדרלי בטקסס פסק פסיקה ראשונית ביום שישי שמבטלת את האישור בן 23 השנים של מינהל המזון והתרופות (FDA ) האמריקני של גלולת מיפפריסטון. הפסיקה צפויה להקשות על נשים ברחבי המדינה לקבל את התרופה. פחות משיה לאחר מכן, שופט פדרלי במדינת וושינגטון פסק בתיק אחר פסיקה שסותרת את השופט מטקסס - שלפיה על ה-FDA אסור ליישם שינויים בנגישות הגלולה במדינות שמעורבות בתיק.
לעת עתה, מיפפריסטון עדיין זמינה. השופט מטקסס, מתיו קשמירק, מינוי של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ ופעיל הימין הדתי, עיכב את הפסיקה שלו לשבעה ימים כדי לאפשר ל-FDA זמן לערער. משרד המשפטים כבר הודיע שהוא מערער את הפיסקה בטקסס לבית המשפט לערעורים.
משרד המשפטים לא פירט לגבי הגשת ערעור במדינת וושינגטון. התביעה הזאת, שהגושה נגד ה-FDA על ידי 18 תובעים כלליים דמוקרטים, מבקשת לבטל את המגבלות שהסוכנות מטילה על רישום ומכירה של מיפפריסטון. השופט במקרה הזה, תומאס רייס, מינוי של הנשיא לשעבר ברק אובמה, לא ביטל את המגבלות הקיימות בפסיקה שלו ביום שישי, אך הורה ל-FDA לא לעשות דבר שיגביל את הגישה הנוכחית לגלולה.
על פי מומחי משפט בארצות הברית, כשעימות ישיר עולה כמו במקרה שלפנינו, בית המשפט יכולים לחפש דרכים לצמצם הגשת צווי מניעה או לחפש דרכים אחרות לפתירת העימות.
לדוגמא, ב-2015, סוגיית הנישואים החד-מיניים הובילה להתנגשות חזיתית בין בתי משפט. לאחר ששופט פדרלי באלבמה הודיע כי המגבלות של המדינה על נישואים חד-מיניים אינן חוקתיות, נשיא בית המשפט העליון באלבמה הורה לשופטים במדינה לא להנפיק רישיונות נישואים לזוגות חד-מיניים. מאוחר יותר באותה שנה, בית המשפט העליון פסק כי החוקה ערבה לזכות לנישואים חד-מיניים. בשני המקרים בית המשפט העליון התערב.
אם התיק בטקסס יגיע לבית המשפט העליון, עלולות להיות לכך השלכות מעבר לגישה לגלולת להפסקת הריון. בית המשפט עשוי להתבקש לשקול את ההשפעות של הפיסקה בטקסס לא רק על הפלות, אלא גם על הסמכות של ה-FDA לאשר ולפקח על תרופות אחרות.
על פי מומחי משפט אמריקני, ההחלטה של השופט בטקסס היתה הפעם הראשונה שבה בית משפט הורה לבטל אישור של תרופה למרות ההתנגדות של ה-FDA. לדבריהם , זה עלול לסלול את הדרך לצעדים דומים נגד תרופות אחרות, כמו חיסונים, הגלולה של הבוקר שאחרי ותרופות אחרות ששנויות במחלוקת. היא גם עלולה לערער את האמון של חברות תרופות ב-FDA ולהשפיע על החלטות לגבי פיתוח תרופות ושיווקן, דיווח "ניו יורק טיימס".
בנוסף, עולים כעת חששות כי ההשקפות האישיות של השופט קשמירק לגבי הפלות השפיעו על הפסיקה שלו, שנוסחה באמצעות שימוש בשפה שבה משתמשת התנועה נגד הפלות : "מיפפריסטון מרעיבה את האדם שלא נולד עד המוות", הוא כתב. הוא הוסיף כי ה-FDA מורה על "משטר טיפול בן שני שלבים: מיפפריסטון כדי להרוג את האדם שלא נולד, ולאחר מכן מיסופרוסטול כדי להאיץ התכווצויות כדי להוציא את האדם שלא נולד מהרחם של האם".