העונה השישית של הסדרה "מראה שחורה", שעוסקת בהשלכות אורח החיים המודרני ומציגה מופע עלוב של יחס לנשים, אמורה להגיע בשנה הקרובה למסכים הקרובים למיטתכם. גם העונה החמישית של "סיפורה של שפחה", שבה נשים מאבדות את זכותן על גופן תחת משטר טוטליטרי דתי של "רפובליקת גלעד", גלגולה העתידי של אמריקה, תעלה לאוויר בקרוב. אבל אין סיבה לחכות להן. העתיד האפל כבר כאן.
הסדרות הבדיוניות האלה הפכו למציאות ששודרה בשידור ישיר מבית המשפט העליון בארצות הברית בסוף השבוע. בפסיקה תקדימית, קבעו השופטים שכל מדינה תוכל להחליט בעצמה אם להתיר הפלות. שופטי המיעוט כתבו כי השלטון הפדרלי יוכל בעתיד לאסור על הפלות גם במקרה של אונס וגילוי עריות. ההחלטה הדרמטית, שמסעירה את ציבור הנשים האמריקני, מחליפה את הפסיקה שקבעה, שחוקת ארצות הברית מעניקה זכות חוקתית להפלה ולכן כל חקיקה שמגבילה אותה תיפסל מתוקף היותה חקיקה בלתי חוקתית.
כבר דובר לא פעם על כוחה של תעשיית הטלוויזיה והקולנוע האמריקנים בעיצוב דעת הקהל ונרמול אכזריות ושמרנות. כולנו צופים מזועזעים בהשפלות, רצח, מעשי האונס וגילוי העריות שעל המרקע, ובתת המודע, בלי משים, מתקבעת התודעה שמצב כזה אפשרי. שמתישהו בעתיד, מעבר להרי החושך, תיאלץ אישה להסתובב בחיג'אב שמכסה את כל גופה חוץ מעיניה.
בואו נקפוץ רגע לכאן. בשבוע שעבר בערו הרשתות החברתיות ב"מחאת הביקיני", שפרצה אחרי שהזמרת עדן בן זקן הצטלמה עם ביקיני זעיר עם בנה הפעוט על הידיים. התמונה הלגמרי אגבית הזאת, עוררה שיח ער על הלגיטימציה של נשים אחרי לידה להסתובב בבגד ים מינימליסטי.
יסלחו לי המוחות הנלהבות ב"אינסטגרם" וב"טיקטוק", שזינקו להגן על זכותן להשתזף איך שבא להן, זאת לא המחאה שלה אנחנו זקוקות. מה שחשוב באמת הוא לא אם מותר לנו לחשוף את גופנו לפני או אחרי הלידה, אלא הזכות שלנו להיות בני אדם שווים עם משקל סגולי נטול מגדר, עם ביקיני או בלעדיו. אנחנו בסכנה קיומית שהתחילה באיראן, נמשכת בארה"ב וכבר זולגת אלינו.
פסיקת בית המשפט העליון נעשתה בידי השופטים השמרניים שמינה הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, אבל היא קרתה במשמרת של הנשיא הדמוקרטי והליברלי ג'ו ביידן, דווקא אצלו הקידמה דוהרת אחורה אל ימי הדיכוי הנשי.
לכן, אף אחד לא צריך לצקצק עכשיו ולהזהיר את הציבור הישראלי מפני המפלגות החרדיות והדתיות שעלולות לדחוק את הנשים אל הבית פנימה. לא ראינו שינוי משמעותי ביחס אליהן בכהונה הפרוגרסיבית של מירב מיכאלי, ניצן הורביץ, יאיר לפיד ונפתלי בנט. עולם כמנהגה בימי סמוטריץ' ובן גביר, נהגה. 12 נשים נרצחו מתחילת 2022, תחת ממשלת השינוי, ממותה הנורא של מסמיה ברבור ועד ספיר נחום, זכרונן לברכה.
הדגל האדום הונף עם ביטול חוק ההפלות בדמוקרטיה הגדולה בעולם, ובדמוקרטיה הקטנה שלנו, יש בכל מפלגה ייצוג נשי, אך קולן לא נשמע. לא ראיתי התגייסות אמיתית לשינוי חקיקה או העברת תקציבים לטיפול בנפגעות אלימות לסוגיה, של השרות וחברות הכנסת, גם בקרב אלה שקוראות לכולם בנקבה ונמצאות בקואליציה.
אף אחת מבכירות ממשלת השינוי לא איימה בהתפטרות אם הממשלה לא תצביע על "אמנת איסטנבול", סטנדרט בינלאומי להתמודדות עם תופעות האלימות, הכוללת, בין היתר, מניעה, הגנה, העמדה לדין, ניטור, סנקציות קשות נגד עבריינים והקמת תכניות טיפוליות למניעת אלימות, עליה חתמה ישראל לפני חודשיים. אז מה אם זה עניין של חיים ומוות. יש דברים חשובים יותר לטפל בהם כרגע.
אחרי פסיקת ההפלות בארצות הברית המצב רק מחמיר. לא די שאין הרתעה נגד אלימות ורצח נשים, ואין ענישה משמעותית לרוצחים ואנסים, עכשיו דורשים מהנאנסות לשמור על העובר בשם החוק. לכן, אסור שהמחאה הבאה תישאר בגבולות האסתטיים של ה"אינסטגרם" וה"טיקטוק", אלא מחאה קשה ברחובות. ושיהיה ברור: לא נבקש רשות או אישור מאף אחד לצאת אליה.