טראמפ זרע, השמרנים קוצרים: העליון בארה"ב שכח לשם מה הוקם וזנח את החלשים

ביוני 2020, בית המשפט העליון בארצות הברית ביטל חוק שהגביל הפלות במדינת לואיזיאנה ברוב של חמישה מול ארבעה. השופט ג'ון רוברטס השמרני בחר אז להצביע עם הליברלים. זה היה לפני שהשופטת הליברלית רות ביידר גינזבורג מתה בספטמבר באותה שנה. המחליפה, השופטת איימי קוני בארט, שמרנית שמונתה על ידי הנשיא לשעבר דונלד טראמפ ברגע האחרון, היתה כבר ידועה בהתנגדותה ל"הפלות על פי דרישה", כפי שהיא מכנה זאת, ובהצטרפותה שינתה בפועל את הדינמיקה בבית המשפט העליון ואת מאזן הכוחות לטובת השמרנים למשך שנים רבות קדימה.

לאחר מינויה לבית המשפט, מכון גוטמאכר, ארגון מחקר בתחום הפלות ובחירה חופשית, אמר כי כל מינוי של שופט שמרני חדש לבית המשפט העליון יהיה "הרסני לזכויות הבריאות המינית והפריון של נשים". והוא צדק. היום (שישי) הפך בית המשפט העליון בהובלת בארט, הפך את הפסיקה ההיסטורית מ-1973, שהעניקה את הזכות לביצוע הפלות ברחבי המדינה לכל הנשים - ופגע במשיכת קולמוס במיליוני נשים ובתדמית של ארצות הברית בעולם כולו כמדינה שהיא סמל ומופת לדמוקרטיה וחופש הבחירה.

בארט נולדה ב-1972 בלואיזיאנה למשפחה קתולית אדוקה בת שבעה ילדים, ואף למדה בבית ספר תיכון קתולי לילדות בלבד בניו אורלינס. במהלך הקריירה שלה, היא תוארה "בת חסותו" של השופט אנטונין סקאליה המנוח, שנחשב בזמנו לעוגן האינטלקטואלי של העמדה הטקסטואליסטית והאוריגינליסטית - עמדה שטוענת כי יש לפסוק בתיקים ברוח החוקה בלי לקחת בחשבון את הזמנים המשתנים - באגף השמרני בבית המשפט העליון.

השופטת, פרופסור למשפטים בת 48, שימשה בעבר כמרצה באוניברסיטת נוטרדאם ומחשיבה את עצמה קתולית אדוקה, עובדה שהיתה נקודה שנויה במחלוקת עוד במהלך דיון אישור מינויה על ידי טראמפ לבית המשפט לערעורים ב- 2017.

בנוגע לסוגיית הזכות להפלה, בארט טענה בעבר כי את עדיין נתונה במחלוקת כיום ברחבי אמריקה וכי נותרו אי הסכמות רבות לגביה. היא טענה שבשל כך, רו נגד וייד אולי אינו מתאים להיות "סופר-תקדים", כלומר, תקדים שבית המשפט העליון אינו יכול להפוך לעולם. היא אמרה את הדברים בזמן שהיתה מועמדת לבית המשפט העליון ב-2020, כך שאין זאת הפתעה שהצביעה נגדה היום.

דעותיה לגבי הפלות ונישואים חד מיניים הפכו אותה לפופולרית בקרב הימין הדתי ומשכו התנגדות חריפה מצד המחנה הליברלי. היא גם תומכת בזכות לשאת נשק ומתנגדת להגירה.

כעת, לאחר שבית המשפט העליון קבע כי פסיקת רו נגד וייד מ-1973 מבוטלת, נראה כי מינויה של בארט השתלם למחנה הימין השמרני, כמו גם את ההחלטה שלו להמשיך לדבוק בטראמפ, שהתחייב עוד בקמפיין שלו לנשיאות למנות שופטים שמרנים לבית המשפט העליון. כהונת השופטים, הממונים על ידי נשיא ארצות הברית ובאישור הסנאט, היא לכל החיים, אלא אם כן הם מודחים מתפקיד בתהליך הדחה שמבצע בית הנבחרים או הולכים לעולמם.

ואולם, אי אפשר להאשים את בארט לבדה בפסיקותיו השמרניות של בית המשפט העליון, שרק אתמול פסק להרחיב את הזכות לשאת נשק בארצות הברית כשהפך חוק במדינת ניו יורק שהגביל זכות זאת. הפיכתו של מוסד זה ליותר ויותר פוליטי ומוטה לכיוון המפלגה הרפובליקאית והאג'נדות שלה הוא תהליך בן עשרות שנים. טראמפ האיץ את התהליך במינוי של שני שופטים שמרנים שנתפשו נאמנים לו ולדרכו, במהלך כהונתו.

בעבר הכריז העליון כי בתי המשפט "הם מקלט לאלה שסובלים, משום שהם חסרי אונים וחלשים". ואכן ב-1969-1953, "עידן הזהב של בית המשפט", כיהן כנשיא העליון ארל וורן, רפובליקני אמנם, אך פעיל בלתי נלאה לקידום זכויות האזרח. בכהונתו נחקקו כמה מהחוקים החשובים ביותר בתחום זכויות אזרח בארה"ב, כמו אזהרת מירנדה (שמוקראת לעצורים), ביטול ההפרדה הגזעית בבתי הספר וכן הלאה.

עידן זה הסתיים כב-1968 נבחר ריצ'רד ניקסון לנשיא ארצות הברית והתחייב להפוך את העליון לשמרני. למזלו, ארל וורן פרש מתפקידו באותו זמן, וניקסון מינה לשופט עליון את וורן ברגר השמרן. מאותו רגע ועד היום, במשך 50 שנה, נשמר בעליון רוב של שופטים שמרנים, והשקפתו הלכה והקצינה לטובת האג'נדה הרפובליקאית הפוליטית.

למעשה, בחמשת העשורים מאז מונה ברגר, כיהנו בתפקיד נשיא העליון רק שופטים שמרנים. מאז 1972, גם נשמר רוב שמרני גם בקרב השופטים.

בתקופת טראמפ, המגמה נמשכה ביתר עוז. מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט דאז, מיץ' מקונל, שנחשב המוציא לפועל של מינוי השופטים, שינה פעמיים את כללי הדיון בסנאט כדי להאיץ את הליכי המינוי של שופטים שמרנים למרות התנגדות הדמוקרטים.

באביב 2016, כשהנשיא לשעבר ברק אובמה ביקש למנות את מריק גרלנד הליברלי לשופט במקום סקאליה השמרן שהלך לעולמו, מקונל התעקש שיש להמתין עד הבחירות לנשיאות בנובמבר - הימור שהשתלם כשטראמפ ניצח ומינה במקום את השופט ניל גורסץ' השמרן. ב-2020 קיבל טראמפ הזדמנות נוספת כשביידר גינזבורג נפטרה, ומינה את בארט.

אחרי שפסק לטובת הרחבת הזכות לשאת נשק, ביטל את הזכות להפלה וקבע כי בתי ספר דתיים יכולים להשתמש בכספי ציבור שמיועדים למוסדות חילוניים במדינה - יש המעריכים כי בית המשפט העליון שוקל כעת להפנות את תשומת לבו לסוגיית הנישואים החד מיניים.

בסופו של יום נראה כי בית המשפט העליון, שכבר עתה נתפס בעיני רבים בארצות הברית כחשוד בהטיה פוליטית, אינו מפספס שום הזדמנות להוכיח כי הוא אכן כלי משחק פוליטי של המחנה השמרני ושל המפלגה הרפובליקנית - וכי אולי יש הצדקה לאיבוד אמון הציבור בו.