פרופ' אומן: המהפכה המשפטית עצמה לא פוגעת בכלכלה, רק הצהרות הכלכלנים

פרופ' ישראל אומן, חתן פרס נובל לכלכלה, אמר היום (חמישי) כי המהפכה המשפטית שמקדמת הממשלה אינה פוגעת בכלכלה הישראלית. לדבריו, מה שפוגע בכלכלה הן הצהרות של כלכלנים על פגיעה אפשרית. "עצם ההליכים האלה - אין להם שום אפקט פוגע בכלכלה", טען אומן. "אבל כשהכלכלנים יצאו עם ההצהרה שלהם כאן, אז באמת אנשים בכל העולם אמרו, 'הכלכלה הישראלית הולכת לקרוס'. כלכלה זה משהו מאוד מאוד רגיש".

"לחוקים עצמם אין שום משמעות, אבל ההצהרה של הכלכלנים מבריחה את היזמים ואת כל אלה שרוצים להשקיע, זה מה שקורה", הוסיף חתן פרס ישראל בריאיון ל"איפה הכסף" עם ליאת רון ואריה מליניאק, ברדיו fm103. "אין לזה שום שחר שתהיה לזה איזושהי השפעה כלכלית, את זה אני קובע ככלכלן וכבעל פרס נובל לכלכלה. אני חושב שהכלכלנים שחתמו על המכתב הזה היו ממש לא בסדר, מפני שהם קידמו את הדעות הפוליטיות שלהם. הם יכולים להחזיק בדעות הפוליטיות שלהם, אבל הם הכניסו את זה למקצוע שלהם ואין לזה שום הצדקה".

עוד התייחס אומן לרפורמה עצמה ואמר כי היא חיונית. "בית המשפט חרג הרבה מגבולות הסביר, כשהוא השתלט על נושאים ערכיים ואידאולוגיים, עם איזושהי מדיניות משלו כאילו שהוא מחוקק", טען. "אהרן ברק בזמנו אמר לי, שבאמת בית משפט הוא מחוקק. הוא השווה את בית המשפט לחז"ל לפני 2,000 שנה שכתבו את התלמוד, והם היו גם שופטים וגם מחוקקים. זה נכון, כן. אבל מה לעשות? אצלנו בית משפט הוא לא חז"ל ואין לנו תיאוקרטיה כאן. מחוקק הוא הכנסת ורק הכנסת, ובית המשפט הפך למחוקק למעשה, אז הגיע המצב הנוכחי".

אומן יצא נגד המצב הקיים: "זו דיקטטורה של בית המשפט, צריך לעשות משהו. שומעים הרבה רעש בצד השני נגד הרפורמה". עם זאת, ציין כי אינו תומך בכל סעיפי הרפורמה, וכי בין היתר הוא מתנגד לפסקת ההתגברות כפי שהממשלה מציעה: "אני חושב שצריכים להיות איזונים ובלמים של כל רשויות הממשל אחד על השני".

המהפכה שמתכננת הממשלה כוללת סדרת שינויים משמעותיים במערכת המשפט, כגון קביעה לפיה רק הרכב מורחב של בג"ץ יוכל לפסול חקיקה שעברה בכנסת. צעד נוסף של המהפכה, שנועד לחזק את ידה של הממשלה מול בית המשפט, הוא קביעת פסקת התגברות שתבטל החלטות של בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת בלבד, וכן שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שתישלט באופן מלא בידי הקואליציה.

עוד עוסקת הרפורמה בהחלשת כוחם של היועצים המשפטיים לממשלה, כך שעמדתם לא תחייב את הממשלה, ובביטול עילת הסבירות, מה שבין היתר מגביל באופן משמעותי את יכולת ההתערבות של בית המשפט במינוי בכירים.