ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה אתמול (שני) להביא להצבעה בקריאה ראשונה במליאה שני תיקונים לחוק יסוד השפיטה. הראשון עוסק בשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואילו השני מבקש לעגן בחקיקת יסוד איסור על בית המשפט לבטל או לפרש חוק יסוד.
ביחס לשינוי בהרכב הועדה לבחירת שופטים, ההצעה שאושרה אתמול אמורה להעניק לממשלה רוב של חמישה מתוך תשעה חברים, וזאת לפי המפתח הבא: שלושה שרים ושלושה ח"כים. אחד הח"כים אמור להיות יו"ר ועדת החוקה, השני ייבחר על ידי יו"ר הכנסת ואילו השלישי יגיע מהאופוזיציה.
הוועדה תכלול, כמו כן, שלושה שופטים, שאחת מהם היא נשיאת בית המשפט העליון והשניים הנוספים הם שופטים בדימוס, שייבחרו בהסכמת שר המשפטים והנשיאה. בנוסף, נקבע שדי בחמישה מתוך תשעת חברי הוועדה כדי לבחור שופטים לבית המשפט העליון - דבר שיקנה לממשלה שליטה בבחירת השופטים.
כיצד השינוי של הרכב הועדה לבחירת שופטים עשוי להשפיע כבר בקרוב עלינו? צלילה לנתונים שנמסרו לוואלה! מאת הנהלת בתי המשפט מעלה כי בשנת 2023 צפויים לפרוש 34 שופטים ורשמים בכירים. מדובר בשני שופטי בית משפט עליון, נשיא ביה"ד לעבודה, סגן נשיא בבית משפט מחוזי ושני סגני נשיא בבית משפט שלום. לאלה יש להוסיף חמישה שופטים בכירים של בתי משפט מחוזיים שיפרשו, וכן ארבעה שופטים בכירים של בית משפט שלום, שופט בכיר בבית דין לעבודה, חמישה שופטים של בית משפט מחוזי, תשעה שופטים בבית משפט השלום, שני שופטים בבית הדין לעבודה ושני רשמים בכירים בבית משפט שלום.
כיום מכהנים בבית המשפט העליון 15 שופטים. בחודש אוקטובר יפרשו הנשיאה אסתר חיות והשופטת ענת ברון. בעוד שחיות נחשבת לשופטת מתונה, ברון נחשבת לשופטת הליברלית ביותר בבית המשפט העליון כיום, כך שמינוי שני שופטים נוספים על ידי ועדה שיש בה רוב לממשלה עשוי לשנות את פני בית המשפט לחלוטין.
מינוי של נשיא חדש בביה"ד לעבודה עשוי להשליך על התנהלותו, ועל ההרכבים שידונו בתיקים מהותיים. גם נשיא בית המשפט האזורי לעבודה בבאר שבע שמואל טננבוים אמור לפרוש בחודש הקרוב. כאשר לוקחים בחשבון בנוסף את הצעת החוק להגבלת זכות השביתה, שהוגשה על-ידי יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, ניתן להבין את ההשפעה שיכולה להיות לכך על דמות יחסי העבודה בישראל.
עו"ד ערן גולן, יו"ר צוות לרפורמות במערכת המשפט וחבר המועצה הארצית לשכת עורכי הדין אמר לוואלה! ביחס לשינוי בהרכב הועדה לבחירת שופטים: "השופטים בכל הערכאות נדרשים לדון, בין היתר, ביחסים שבין האזרח לרשות, שפערי הכוחות ביניהם אדירים. שינוי הרכב הועדה עלול להוביל לכך שמערכת המשפט לא תעניק לאזרח את הסעדים שלהם הוא ראוי. לפני מספר שנים, נעמה יששכר נעצרה ברוסיה עם 9.5 גרם חשיש, וקיבלה עונש של 7.5 שנים בכלא. היא שוחררה לאחר שראש הממשלה נתניהו טס לרוסיה, ומסר לרוסיה מבנים היסטוריים של הכנסייה בירושלים. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבו מערכת המשפט הישראלית דומה לזו הרוסית, הנשלטת על ידי הרשות המבצעת. וזו המשמעות של אובדן העצמאות השיפוטית".