קרחון טווייטס (Thwaites) - המכונה "קרחון יום הדין" בשל העובדה שקריסתו עלולה להוביל לעלייה קטסטרופלית במפלס פני הים - נמס במהירות בדרכים בלתי צפויות, כך עולה ממחקר חדש.
קרחון טווייטס הוא בגודל מדינת פלורידה - 170,312 קמ"ר - וממוקם במערב אנטארקטיקה. מדף קרח, שבולט מעל פני השטח של האוקיינוס, מסייע לקרחון להישאר במקומו. מדף הקרח מתפקד כמו פקק, מונע מהקרחון לנוע מהיבשה לים ולמעשה משמש הגנה חשובה מפני עליית מפלס הים. המדף הזה נמצא כעת בסכנה בשל התחממות האוקיינוס.
שני מחקרים שפורסמו החודש בכתב העת "נייצ'ר, חושפים כי בזמן שקצב ההמסה מתחת למדף הקרח אטי יותר ממה שחשבו המומחים בעבר, סדקים עמוקים ותצורות של "גרמי מדרגות" בקרח נמסים הרבה יותר מהר.
ככל ששינוי האקלים מאיץ, קרחון טווייטס משתנה במהירות גם כן. מדי שנה, הקרחון ממיס טונות קרח לאוקיינוס ותורם 4% לעלייה השנתית במפלס פני הים. המסה מהירה במיוחד מתרחשת בנקודה שבה הקרחון נפגש עם קרקעית הים, שנסוגה בכ-14 ק"מ מאז סוף שנות ה-90, מה שחשף נתח גדול יותר של קרח למים המתחממים של האוקיינוס.
קריסה מוחלטת של טווייטס עצמו עלול להוביל לעליית מפלס הים של יותר מ-70 ס"מ, מספיק כדי להרוס קהילות הממוקמות לאורך החוף ברחבי העולם. יתרה מכך, טווייטס משמש כמו סכר טבעי לקרח במערב אנטארקטיקה, ומדענים העריכו כי מפלס פני הים הגלובלי יעלה בסופו של דבר בכשלושה מטרים, אם טווייטס יקרוס.
כדי להבין טוב יותר את העיצוב מחדש של קו החוף המרוחק, צוות של מדענים בריטים ואמריקנים מהתוכנית הבינלאומית לקרחון טווייטס ( ITGC ) הגיעו לקרחון בסוף 2019. הם קדחו חור בעומק 600 מטר בתוך הקרח, ובמשך חמישה ימים שלחו למטה מכשירים שמדדו את הקרחון.
התוצאות של המחקר חשפו כי אף שהקרחון נסוג, קצב ההמסה מתחת מרבית החלק השטוח של מדף הקרח, היה אטי מהצפוי. קצב ההמסה היה בממוצע 2-5.4 מטרים בשנה, על פי המחקר, פחות ממה שחזו המודלים.
המדענים הופתעו לגלות גם סדקים גדולים ותצורות של גרמי מדרגות לאורך מדף הקרח. קצב ההמסה היה מהיר במיוחד באזורי הסדקים משום שמים חמימים ומלוחים יכלו לזרום בסדקים ולהרחיב אותם. מה שתרם לאי יציבות בתוך הקרחון. "המסה לאורך הסדקים עשויה להיות הזרז העיקרי לקריסת מדף הקרח", על פי המחקר.
מחקר מ-2021 מצא כי מדף הקרח עלול לקרוס בחמש השנים הבאות; ובשנה שעברה מדענים אמרו כי הקרחון "בקושי מחזיק מעמד" בזמן שהכדור מתחמם.
דיוויד רונס, מדען מאוניברסיטת קרנגי מלון שלא היה מעורב במחקר, אמר ל-CNN כי המחקר החדש מציע "תובנות חדשניות לגבי הצב שבו מדף הקרח בתחתית הקרחון נמס, והמנגנונים שתורמים לכך, שהם מאד חשובים לשיפור ההבנה והיכולת ליצור מודלים שחוזים כיצד הטווייטס ישנה את העתיד". הוא הוסיף כי "אף שהקרחון מרוחק, ההשלכות של מה שקורה לו, ישפיעו על כולם".