"חקר נושא טעון בישראל": תעודת ההוקרה שקיבל הקצין שנהרג כשהציל את בתו מטביעה

בטקס צנוע בכפר ירכא העניקה השבוע אוניברסיטת UBB שבעיר קלוז' שברומניה תעודת הוקרה מיוחדת להאני אבו ריש, קצין שב"ס שנהרג בשנה שעברה כשניסה להציל את בתו מטביעה. תעודתו ניתנה לו על הדוקטורט שהתחיל, בנושא השפעת חוק הלאום על העדה הדרוזית.

אבו ריש, קצין שב"ס בכיר שהיה גם דוקטורנט באוניברסיטה, מת לפני שהספיק להשלים את המחקר שלו. ביולי אשתקד קפץ אבו ריש לים בחוף בצת כדי להציל את בתו בת ה-17 דימא מטביע, אולם הוא בעצמו טבע למוות. אבו ריש הלך לעולמו בגיל 49 כשהוא מותיר אחריו אישה, חמש בנות ובן, אדם, שלפני שבועיים התגייס לצה"ל. לאחר מותו, הועלה אבו ריש בדרגה. כל בני משפחתו של אבו ריש השתתפו בטקס שנערך בביתו, במעמד שייח' אבו ראג'י, שופט בית הדין הדרוזי ואנשי שב"ס רבים.

גונדר משנה האני אבו ריש, עם ותק של 22 שנה בשירות בתי הסוהר, שימש בתפקידו האחרון כסגן מפקד כלא עופר. "האני ייצג את כל הטוב והיפה בפסיפס של החברה הישראלית בכלל, ושל שירות בתי הסוהר בפרט", ספדו לו בשב"ס לאחר מותו כשהמליצו על העלאתו בדרגה. "בהן פעל באופן מקצועי תוך תחושת שליחות ומתוך אהבת האדם והמדינה".

הדוקטורט של האני אבו ריש היה בנושא חוק הלאום והשפעתו על העדה הדרוזית. מחקרו עורר עניין לא מבוטל באוניברסיטה האירופית, שם קידם אותו בפקולטה ליחסים בינלאומיים, לימודי אירופה ומדיניות ציבורית. "במבחן הקבלה לדוקטורט באוניברסיטת UBB קלוז' שאלו אותו מיד, מדוע דווקא כאן, באירופה", סיפר לוואלה דני שנקר, נציג האוניברסיטה בישראל. "התשובה שלו הרשימה את הוועדה. הוא אמר שהוא רוצה הנחיה אובייקטיבית, בלי שיש לה צד בעניין. שבישראל הנושא טעון מדי. שיש דעות לכאן ולכאן. שאם היה מקדם את התואר באוניברסיטת אריאל היה זוכה בטח למנחה עם עמדה מסוימת ואולי כך גם להיפך, לו היה ניגש באוניברסיטת חיפה".

"המחקר הזה עניין את האירופים גם בפן הכללי שלו, בכל נושא זהותם של מיעוטים, במיוחד כי נעשה מחוץ לאירופה", המשיך שנקר וסיפר: "הוא ערך ראיונות רבים, גם עם גורמים פוליטיים. בדקנו אפשרות לפרסם את החומר הגולמי אבל מסתבר שזה לא עניין פשוט. ציון ההוקרה שהוענק לו השבוע, מטעם הנהלת האוניברסיטה ודיקן הפקולטה הוא על תרומתו למחקר האירופי. בביקור שם לפני שלושה שבועות, מסרו אותו דרכי כדי שאכבד בו את משפחה".

על הכרותו האישית עם אבו ריש סיפר שנקר: "זכיתי להכיר אותו מהרגע שבא לתוכנית ולהיות איתו בקשר קרוב במהלך ארבע שנים. במשפט אחד ארוך אפשר לסכם שמדובר באדם מקסים ומשמו ומעלה, איש משפחה לתפארת, בעל נפלא לאשתו, אבא נהדר לילדים ובכללי, אזרח מדהים למדינת ישראל שהיה גאה מאד בזהותו הישראלית, הדרוזית ובאופן פורץ הוא שירת כקצין בחיל הים ואחר כך כקצין בכיר בשירות בתי הסוהר. הוא סמל לקיומנו וחיינו המשותפים יחדיו". עוד אמר, "התחברנו מאד, ראינו את המחקר המעולה שעבד עליו, עבודה חשובה מאד עבור המדינה שחבל כל כך שלא הספיק להשלים והלך מאיתנו ממש לפני סיומה".