מפלגת הליכוד הגישה היום (שישי) תלונה במשטרה נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, בטענה כי הסית לאלימות וקרא למרי אזרחי וסירוב פקודה. זאת, לאחר שאמר אתמול כי חובתם של חיילים לסרב פקודה שמעליה "מתנוסס דגל שחור", ברקע המהפכה המשפטית שמקדמת הממשלה.
"חופש הביטוי אינו מעניק הגנה לנבחר ציבור לשעבר שעושה בו שימוש ציני, שרואה בו כלי נשק להסתה פרועה שמטרתה לחולל מלחמת אזרחים, ולקריאה למרד בממשלה, שזכתה לאמון העם בבחירות ולאמון הכנסת", כתבה המפלגה.
עוד טענה המפלגה, שביקשה כי תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה לשעבר, כי "התבטאויותו של ברק רוויות הסתה ועלולות להניע את המתנגדים לרפורמה במערכת המשפט, שמזה כמה שבועות נחשפים לרטורקיה קשה של הסתה, לנקוט במעשים אלימים, שעלולים לפגוע בסדרי המשטר והחברה במדינה".
אתמול הקביל ברק את השאלה על סירוב פקודה לשאלת הציות למשטר "בלתי לגיטימי בעליל", שהזהיר שישראל תקבל על עצמה אם תיושם המהפכה המשפטית. עוד אמר כי אם הקואליציה לא תעצור את מהלכיה, "אנחנו תוך שישה שבועות נהיה בדיקטטורה". את הדברים אמר בוועידת הדמוקרטיה של "הארץ", הקרן החדשה ומכון זולת.
"כשיש פקודות שמתנוסס עליהן דגל שחור זה לא זכותו של החייל או הקצין לסרב זה חובתו", אמר ברק. "המקבילה האזרחית של זה פה". הוא הוסיף: "יש לנו חוזה עם דמוקרטיה ליברלית, כפי שהיא מוגדרת במגילת העצמאות, ואין לנו חוזה עם שום דיקטטור. במבחן ההיסטוריה נרשמים לדראון עולם אלה שצייתו לפקודות, ואלה שנתנו את הפקודות".
עוד אמר: "אם הם לא יעצרו, אנחנו בתוך שישה שבועות נהיה בדיקטטורה והציבור יצטרך לעשות את מה שלא עושים הנציגים שלו בכנסת. הניסיון היסטורי הראה שכאשר 3.5 אחוז מהאוכלוסייה מתמיד באופן עיקש בהפגנות ומחאה בכל האמצעים שלרשותו, הממשלה או מתקפלת או נופלת, אני לא יודע אילו נזקים ייגרמו לאורך הדרך אבל אני בטוח שננצח כי אנחנו בצד הנכון של ההיסטוריה ואנחנו לא מפחדים משום דבר ולא מאף אחד".
אל תפספס
המהפכה שמתכננת הממשלה כוללת סדרת שינויים משמעותיים במערכת המשפט, כגון קביעה לפיה רק הרכב מורחב של בג"ץ יוכל לפסול חקיקה שעברה בכנסת. צעד נוסף של המהפכה, שנועד לחזק את ידה של הממשלה מול בית המשפט, הוא קביעת פסקת התגברות שתבטל החלטות של בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת בלבד, וכן שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שתישלט באופן מלא בידי הקואליציה.
עוד עוסקת הרפורמה בהחלשת כוחם של היועצים המשפטיים לממשלה, כך שעמדתם לא תחייב את הממשלה, ובביטול עילת הסבירות, מה שבין היתר מגביל באופן משמעותי את יכולת ההתערבות של בית המשפט במינוי בכירים.