כמי שהעביר למעלה מ-15 תקציבי מדינה במהלך הקריירה, ראש הממשלה בנימין נתניהו השוויץ אתמול בפתח ישיבת הממשלה לאישור התקציב והבטיח: "כלכלת ישראל חזקה והיא תמשיך להתחזק". הכותרות הכלכליות של השבוע האחרון בישרו אמנם בדיוק ההיפך - הריבית עלתה, השקל מתרסק, הבורסה נופלת, ישיבות חירום בבנק ישראל ועוד ועוד המלצות ואזהרות בינלאומיות למשוך כספים והשקעות מישראל.
מזה כמעט חודשיים, מאז שהושקה המהפכה המשפטית, מונחות על שולחנו תחזיות מפחידות, מגדולי הכלכלנים בעולם, עד ראשי הבנקים, בכירי המשק וצמרת תעשיית ההייטק בארץ, שמתריעים מהשלכות השינויים המשטריים הקיצוניים והחפוזים שהממשלה מקדמת; והנתונים והמדדים הקורסים המצטברים מלמדים שזוהי אזעקת אמת. נתניהו' כהרגלו, לא נותן למציאות לבלבל אותו: "זו היסטריה פוליטית", שב ואמר אתמול בישיבת התקציב לפני שקבע בנחישות: "אין לזה שום אחיזה במציאות".
מוקדם יותר השבוע, יו"ר ועדת הכספים משה גפני כינס לבקשת חברי האופוזיציה דיון מיוחד על השפעת הרפורמה המשפטית על כלכלת ישראל. בזה אחר זה, פרופסורים ומומחים לכלכלה הזהירו מירידת הערך והפגיעה האנושה שנשקפת למשק הישראלי המשגשג, מבריחת הון עד הורדת דירוג האשראי, כתוצאה מהשינויים המשטריים החפוזים שהממשלה מקדמת.
לא היה אפילו אחד אמר שהרפורמה תחזק או תהיה טובה לכיס שלנו. אנשי המקצוע במשרד האוצר, הכלכלה ורשות המסים נעדרו מהדיון, וכך גם רוב חברי הקואליציה, שכיבדו בנוכחותם רק בסוף הדיון כדי לאשר את הצעת הסיכום של היו"ר, שנוסחה היה כדלקמן: "אין כל קשר בין הרפורמה המשפטית לסכנה לכלכלת ישראל". כמה פשוט.
בחזרה לדיון התקציב אתמול. אחרי שהמצלמות יצאו מהחדר, שר הכלכלה ניר ברקת בכל זאת ביקש לשמוע את עמדת אנשי המקצוע לגבי הסיכונים של הרפורמה המשפטית, ולאור החרדה הגדולה בהייטק ובעולם העסקים. הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, אכן הזהירה מסכנה משמעותית שעלולה להתגלגל "כמו כדור שלג", ונגיד בנק ישראל אמיר ירון אמר שזה עלול לייצר פגיעה משמעותית שיהיה קשה מאוד לעצור.
הנגיד כבר הזהיר את נתניהו בחודש שעבר שהשינויים המשטריים עלולים לפגוע בדירוג האשראי של המדינה, אבל ראש הממשלה התעלם. גם אתמול, בישיבת התקציב, הוא ניסה לדלג מעל הנושא במהירות ושלח את ברקת לדבר עם שר המשפטים יריב לוין. עוד קודם, שר התיירות חיים כץ תהה אם בכלל נכון לדון בזה והעיר: "זה ידלוף", נאמן לגישת הלא רואים, לא יודעים, לא שומעים ששולטת גם מעליו.
בחסות האיסור של היועמ"שית על נתניהו לעסוק ברפורמה המשפטית של לוין, ראש הממשלה לכאורה הדיר את ידיו מכל התהליך, ובעיקר הסיר מעצמו את האחריות על תהליך קבלת ההחלטות. כבר קרוב לשבעה שבועות שהמדינה והכלכלה גועשת ונרגשת, הממשלה לא קיימה אף לא דיון מסודר אחד על התוכנית של לוין, גם לא סיעת הליכוד. גם לא הקבינט המדיני-ביטחוני. לדרישת האופוזיציה, יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן כינס השבוע ישיבה חסויה כדי לדון בהשלכות הבינלאומיות והביטחוניות של הרפורמה; נציגי כל גופי הביטחון היו תמימי דעים שהפגיעה בעצמאות בתי המשפט תגביר את הסיכון לתביעות נגד חיילי צה"ל ובכירים ישראליים בהאג. בקבינט, לעומת זאת, לא חושבים שזה נושא חשוב לדיון.
בהיעדר דיון ראוי ומעמיק בתוכניות, נתניהו ולוין גם לא חזו את ההדף הכלכלי, לא בעוצמתו ולא במהירותו. בלשכת ראש הממשלה חיפשו בשבועות האחרונים בנרות מומחה כלכלי בעל שם עולמי שיגן על הרפורמה ויספק לממשלה שירותי יח"צ. כולם מיאנו לבוא, חלקם אף הצטרף מאז פומבית לביקורת של כל חבריהם. ככל הידוע, מלבד ינון מגל ושרון גל, הכלכלן היחיד שהביע תמיכה בתוכנית הוא מקורבו של נתניהו, פרופ' אבי שמחון, וראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה.
במערכת הפוליטית מעריכים כי שמחון, איש הליכוד, הוא המועמד המוביל אצל נתניהו להחליף את נגיד בנק ישראל ירון שיפרוש מתפקידו עד סוף השנה. השבוע, נתניהו נאלץ לפרסם שתי הבהרות על עצמאות בנק ישראל, בעקבות ציוץ של שר החוץ אלי כהן שקרא להתערב במדיניות העלאת הריבית של הנגיד. אם שמחון אכן יזכה במינוי, הם לא יזדקקו לציוצים או הבהרות: בנק ישראל ייצבע פוליטית, וכל עצמאותו תרד לטמיון.
השבוע נחשף בכאן 11 שראש הממשלה רוצה להציב עוד מקורב ליכודי, מנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי, כממלא מקום הסטטיסטיקאי הראשי. שליטה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שאחראית על מדדי הצמיחה, התוצר והתעסוקה הלאומיים, תאפשר לנתניהו להנדס את התודעה הכלכלית, ולכל הפחות להימנע מפרסום מדדים שליליים שיעכירו את מצב הרוח והאווירה, בבחינת מה שווים הנתונים אם אנחנו לא שולטים בהם? בעקבות הפרסום, ראש הממשלה כנראה חזר בו מהכוונה למנות את שלי, וינסה למנות מועמד אחר מטעמו ללמ"ס דרך ועדת איתור. תנאי הסף הבלתי כתוב הראשון יהיה נאמנות למציאות שהוא רוצה לייצר.
רק שבינתיים, המציאות מנצחת את נתניהו וממשלתו ומעמתת אותם עם נתונים שמהם לא יוכלו להתעלם. לפי סקר פאנלס פוליטיקס המתפרסם במעריב היום, אם הבחירות היו נערכות היום, לליכוד היו 26 מנדטים - 6 מנדטים פחות מהיום, וקואליציית ה-64 איבדה 9 מנדטים מאז הבחירות ומקבלת כיום רק 55. זה סימן ברור לאופסייד: עוד לפני שמלאו לממשלה 100 יום - נתניהו איבד כמעט 20% מהתמיכה שלו.
גם ההחלטה של ראש הממשלה ורעייתו לבקש דווקא עכשיו, בשיא הסערה הכלכלית ורגע לפני קיצוצי התקציב, מימון כפול למעונות שלהם לא משדרת בדיוק חיבור למציאות של האזרח הקטן. על כל סקר יש לנתניהו כמובן גם סקר חלופי; סקר דיירקט פולס של מקורבו עד המדינה שלמה פילבר מראה שהתמיכה בממשלה ללא כל שינוי. אבל אם המשבר הכלכלי יחריף, וימשיך לכרסם בבסיס התמיכה של הליכוד, עשוי להיווצר לחץ פנימי משמעותי יותר על נתניהו ולוין לרכך את הרפורמה ולהגיע לפשרה שתעצור את הסחרור בין שתי המציאויות. ככל שהם ימשיכו להתעלם מהנתונים והמומחים, גם המדדים הכלכליים וגם הפוליטיים ימשיכו במגמת הקריסה.