היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הבהירה היום (ראשון) כי מותר לראש הממשלה בנימין נתניהו להתבטא פומבית במטרה להרגיע את הציבור בגדר התחומים עליהם חל הסדר ניגוד העניינים. לצד זאת, הדגישה היועמ"שית: כל מעורבות של נתניהו במהפכה המשפטית אסורה, ונמצאת בגדר ניגוד עניינים.
נתניהו, בתגובה, תקף את היועמ"שית. מטעמו של ראש הממשלה נמסר כי הוא "לא חיכה למכתב של היועמ"שית כדי לקרוא להרגעת הרוחות. הוא עושה זאת בהתבטאויות פומביות במשך שבועות ולא נדרש לאישור על כך מאיש". עוד נמסר, "לא יעלה על הדעת שבמדינה דמוקרטית יש מי שחשב שניתן למנוע מראש ממשלת ישראל לקרוא לאחדות ולהרגעת הרוחות, או להשתיק את מי שנבחר רק עכשיו באופן דמוקרטי ומייצג מיליוני אזרחים".
גם בוועידת הנשיאים בירושלים נתניהו ביקר את היועמ"שית. "אני מנוע להביע את עמדתי בנוגע למתיחות בישראל, כי יש עליי צנזורה, השתיקו אותי", אמר ברמיזה להסדר ניגוד העניינים, "כי מי אני, בסך הכול רק ראש הממשלה. זו מציאות גרוטסקית שבה אני לא יכול לעשות דבר כדי להתערב במתיחות בישראל".
עוד בוואלה!
לפני כשבועיים, הבהירה היועמ"שית לנתניהו כי הוא מנוע מלקדם את המהפכה המשפטית בשל ניגוד עניינים שבו הוא מצוי. במכתב ששלחה לראש הממשלה, הבהירה היועצת המשפטית כי הוא מנוע מקידום הרפורמות במערכת המשפט גם בעקיפין דרך גורמים אחרים.
המכתב, שגובש אז על ידי המשנה גיל למון אך נשלח בשם היועצת, נכתב בין היתר על רקע פניות שהתקבלו בנוגע לחשד לניגוד עניינים של נתניהו הנמצא בעיצומו של משפטו. "עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי יישום המגבלות שאושרו בפסק הדין של בג"ץ, בנסיבות הנדונות, מוביל למסקנה כי על ראש הממשלה להימנע ממעורבות ביוזמות הנוגעות לשינויים במערכת המשפט", נכתב.
נתניהו היה צריך להגיב היום לעתירה של התנועה לאיכות השלטון בנושא הסדר ניגוד העניינים שלו. עורך דינו של נתניהו, מיכאל ראביליו, ביקש הערב מבג"ץ ארכה למתן תגובה לעתירה שבה ביקשו לקבל גם את עמדת היועמ"שית ואת עמדת רה"מ בנושא ניגוד העניינים.
המהפכה שמתכננת הממשלה כוללת סדרת שינויים משמעותיים במערכת המשפט, כגון קביעה לפיה רק הרכב מורחב של בג"ץ יוכל לפסול חקיקה שעברה בכנסת. צעד נוסף של המהפכה, שנועד לחזק את ידה של הממשלה מול בית המשפט, הוא קביעת פסקת התגברות שתבטל החלטות של בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת בלבד, וכן שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שתישלט באופן מלא בידי הקואליציה.
עוד עוסקת הרפורמה בהחלשת כוחם של היועצים המשפטיים לממשלה, כך שעמדתם לא תחייב את הממשלה, ובביטול עילת הסבירות, מה שבין היתר שמגביל באופן משמעותי את יכולת ההתערבות של בית המשפט במינוי בכירים.