שגריר ארה"ב בישראל במסר לממשלה: "מחויבות לדמוקרטיה מאפשרת להגן על ישראל באו"ם"

שגריר ארצות הברית בישראל, טום ניידס, קרא שוב להאט את חקיקת המהפכה המשפטית ולהשיג הסכמה רחבה בנושא. לדבריו, "המחויבות שלנו לדמוקרטיה, זה מה שמאפשר לנו להגן על ישראל פעם אחר פעם באו"ם - קראתי לשים את הרגל מעט על הבלם, לא לבלום - להאט. שינויים זה מה שדמוקרטיות עושות, וזה מה שהופך אותן לכל כך בריאות".

ניידס התייחס גם לסוגיה האיראנית, וסיפר כי יש שיתוף פעולה יומיומי בין ישראל לארצות הברית בנושא. "בראש ובראשונה יש למנוע מהמשטר בטהראן נשק גרעיני, בשנית - כל האופציות על השולחן, אבל אין סיכוי שנחזור למשא ומתן איתם כיום", אמר ניידס. "המאבק באיראן ובנשק הגרעיני זה לא רק לישראל, זה בשביל המזרח התיכון כולו ולאמריקה. אנחנו מאוד ממוקדים על זה".

בהמשך הוועידה ראש הממשלה בנימין נתניהו מתח ביקורת על המניעה שאוסרת עליו לעסוק במהפכה המשפטית. "אני מנוע להביע את עמדתי בנוגע למתיחות בישראל, כי יש עליי צנזורה, השתיקו אותי. מי אני? בסך הכול רק ראש הממשלה". בנוסף, האשים נתניהו את הפלסטינים: "הם לא רוצים שלום עם הישראלים, הם רוצים שלום בלי הישראלים. הבעיה שבגללה הקונפליקט הזה לא נגמר הוא בגלל הפלסטינים".

אמש קרא ניידס לנתניהו "ללחוץ על הבלמים" בנוגע לקידום חקיקת המהפכה המשפטית. "אנחנו אומרים לראש הממשלה, כמו שאני אומר לילדים שלי - תלחץ על הבלמים. האט. נסה להשיג קונצנזוס. זה נושא מאוד מורכב והם מנסים לקדם אותו מהר מדי", אמר ניידס בריאיון בפודקאסט של יועצו לשעבר של נשיא ארצות הברית דיוויד אקסלרוד.

השגריר אמר כי ארצות הברית לא תכתיב לישראל איך לבחור שופטים לבית המשפט העליון, אבל הדגיש כי המוסדות הדמוקרטיים הם מה שמחבר את שתי המדינות. "ככה אנחנו מגנים על ישראל באו"ם וככה אנחנו עומדים על הערכים המשותפים שלנו", הוא הוסיף.

המהפכה שמתכננת הממשלה כוללת סדרת שינויים משמעותיים במערכת המשפט, כגון קביעה לפיה רק הרכב מורחב של בג"ץ יוכל לפסול חקיקה שעברה בכנסת. צעד נוסף של המהפכה, שנועד לחזק את ידה של הממשלה מול בית המשפט, הוא קביעת פסקת התגברות שתבטל החלטות של בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת בלבד, וכן שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שתישלט באופן מלא בידי הקואליציה.

עוד עוסקת הרפורמה בהחלשת כוחם של היועצים המשפטיים לממשלה, כך שעמדתם לא תחייב את הממשלה, ובביטול עילת הסבירות, מה שבין היתר שמגביל באופן משמעותי את יכולת ההתערבות של בית המשפט במינוי בכירים.