אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, הכנסת צפויה להצביע מחר (שני) בקריאה ראשונה על החלק הראשון של הרפורמה המשפטית. מדובר בתיקון לחוק יסוד השפיטה ולחוק בתי המשפט, שמשנה הלכה למעשה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ובנוסף שולל את הסמכות של בתי המשפט לבחון או לפסול תוקפו של חוק יסוד.
הצעת החוק הראשונה שתעלה במליאת הכנסת נוגעת להרכב הוועדה לבחירת שופטים. נכון למצב היום, תשעת חברי הוועדה מחולקים באופן הבא: ארבעה חברי כנסת (מתוכם שני שרים ושני ח"כים), שלושה שופטי בית המשפט העליון ושני נציגי לשכת עו"ד. על פי התיקון שבהצעת החוק, הרכב הוועדה ישונה כך שהחלוקה החדשה תהיה: שלושה שרים מתוכם שר המשפטים; שלושה שופטים מתוכם נשיאת ביהמ"ש העליון ועוד שני שופטים בדימוס שימונו בהסכמת שר המשפטים ונשיאת העליון; ושלושה ח"כים, מתוכם יו"ר ועדת החוקה, ח"כ מהקואליציה וח"כ מהאופוזיציה. כלומר, לפי חלוקה זו, לממשלה יהיה רוב של לפחות חמישה חברים מתוך תשעה.
בנוסף, הצעת החוק מבקשת לבטל את "חוק גדעון סער" שקובע שכדי למנות שופט לבית המשפט העליון נדרש רוב של שבעה חברי ועדה מתוך תשעה במקום רוב רגיל. כמו כן, הכנסת צפויה להצביע על עריכת שימוע למועמדים למשרת שיפוט בבית המשפט העליון בפני ועדת החוקה, וכן על שלילת הסמכות של בתי המשפט לבחון או לפסול תוקפו של חוק יסוד.
עד כה הצגנו את הצעת החוק כפי שהיא גובשה על ידי ועדת החוקה והעומד בראשה, ח"כ שמחה רוטמן. המשנה ליועמ"ש בדימוס עו"ד רז נזרי הופיע לפני מספר שבועות בוועדת החוקה, ובדבריו הוא התייחס לרפורמה ואמר: "אם הרפורמה תעבור כפי שהיא זו תהיה פגיעה משמעותית באופי הדמוקרטי של המדינה ובלכידות החברתית שלה. מצד שני, המחשבה ששום דבר לא יעבור ושלא צריך לתקן היא מסוכנת לא פחות כי ראשית המצב אינו אידיאלי ושנית הציבור עשוי להרגיש שהרוב הפוליטי שלו נדרס".
חשוב לציין שנזרי דיבר במשך שנים, הן בשיחות סגורות שלא לציטוט והן בשיחות פומביות, על הצורך בהסדרת היחסים שבין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת והמחוקקת, וזאת באמצעות חקיקת חוק יסוד: החקיקה, שיקבע באופן מסודר מתי בג"ץ מוסמך לבטל חוק שהכנסת העבירה ומתי הכנסת תוכל "לעקוף" את הפסיקה באמצעות פסקת ההתגברות.
ביחס לשינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים אמר נזרי בוועדת החוקה: "הוועדה למינוי שופטים צריכה שינוי אבל ההצעה כפי שהיא הולכת עד הקצה ומפרה את האיזון לגמרי. שבעה נציגי הקואליציה באופן כזה או אחר בוועדה הינה הצעה לא נכונה ולא פרופורציונלית, ופוגעת בנראות וגם בעצמאות השיפוטית. תוצאה אופטימלית תהיה הרכב כזה של הוועדה שמצד אחד אין וטו לשופטים ומצד שני ששופטים לא ייבחרו בקולותיה של הקואליציה בלבד".
כלומר, לפי נזרי אפשר לתת לנבחרי הציבור יותר כוח בבחירת שופטים באמצעות בחירת נציגים אך לא כוח בלעדי, כלומר שנבחרי הציבור לא יבחרו לבד את השופטים.
ביחס להצעה לשלול את הסמכות של בתי המשפט לבחון או לפסול תוקפו של חוק יסוד, נזרי אמר בשיחה עם וואלה! כי "בעיניי, ואני אומר את זה שנים, צריכים לחוקק חוק יסוד חקיקה שקובע איך מחוקקים חוק יסוד, וזה צריך להיות בקריאה רביעית במליאה ועם שיריון של רוב מיוחד של חברי כנסת שהצביעו בעבורו. זה מופיע בתזכיר חוק יסוד החקיקה שאני ניסחתי בתקופת כהונתה של שרת המשפטים איילת שקד. בצורה זו עומדים בדרישת הקריאה הרביעית, והרוב המיוחד של בית המשפט לא יוכל להתערב בחוק יסוד".
עוד בוואלה!
פרופ' ברק מדינה, לשעבר רקטור האוניברסיטה העברית בירושלים ודיקן הפקולטה למשפטים, וכיום מרצה בכיר בפקולטה, סבור שאין לשלול את הסמכות של בתי המשפט לבחון או לפסול תוקפו של חוק יסוד. כמו כן, לדעתו אין לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
במסמך שכתב הסביר כי הוא "סבור שאין הצדקה להצעה לשנות את ההרכב הקיים של הוועדה לבחירת שופטים. ההרכב הנוכחי מבטיח את הצורך בהסכמה רחבה לשם בחירת שופטים, וראוי להרחיב את הדרישה לרוב של שבעה מבין תשעת החברים גם למינוי שופטים בערכאות האחרות, לא רק בבית-המשפט העליון. יש מקום לקבוע בחוק שעל הוועדה להתחשב בצורך שהרכב בית המשפט העליון ישקף באופן ראוי את מגוון הקבוצות בחברה הישראלית, בכפוף לחובה למנות שופטות ושופטים מקצועיים ובעלי יושרה גבוהה במיוחד".
ביחס להצעה לשלול את הסמכות של בתי המשפט לבחון או לפסול תוקפו של חוק יסוד כתב מדינה: "אין הצדקה לקבוע באופן גורף שלא תוחל בשום מקרה ביקורת שיפוטית על חוקי-יסוד, שמשמעותה שסמכות הכנסת לקבוע חוקי-יסוד היא בלתי מוגבלת. יש חשיבות רבה להתנות כל תיקון לחוק-יסוד ברוב גדול במיוחד בכנסת, לפחות 80 חברי כנסת. עם זאת, דרישה לרוב כזה אינה מבטיחה הגנה על זכויות המיעוט ואינה מונעת באופן מלא את החשש לקביעת הסדרים שסותרים באופן יסודי עקרונות יסוד של דמוקרטיה. לפיכך, אף שניתן להצדיק הסדר מיוחד לעניין הביקורת השיפוטית על חוקי-יסוד, אין מקום לשלול אפשרות כזו לחלוטין".