הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג הזהירה היום (חמישי) כי המהפכה המשפטית שמקדמת הממשלה והתגובות לה עלולות לפגוע במשק. "ככל שהרפורמה תיתפס על ידי השוק כפוגעת בחוזק ובעצמאות מוסדות המדינה, ומגבירה את חוסר הוודאות בסביבת ההשקעות, הדבר עלול לפגוע בפעילות הכלכלית במשק", כתבה בהצעת התקציב הרב שנתית לשנת 2027-2024, שתוצג בקרוב לשרים בישיבה.
תקציב המדינה לשנת 2023 צפוי לעמוד על כ-484 מיליארד שקלים ותקציב המדינה לשנת 2024 - כ-513 מיליארד שקלים. במסמך הרשמי שהוציאו במשרד האוצר לא מסתמכים רק על היחס הציבורי והעסקי כלפי הרפורמה, אלא גם על מחקרים כלכליים גלובליים, לפיהם "נמצא קשר חיובי בין חוזק ועצמאות מוסדות המדינה לצמיחה הכלכלית". עוד אמרה הכלכלנית הראשית כי "לא הובאו בחשבון במסגרת תכנית התקציב התלת-שנתית סכומים המיועדים עבור הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית והסכמים קואליציוניים".
אמש, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון כינס את הוועדה ליציבות פיננסית לדיון חריג. זאת, על רקע ההשערות כי ירון התערב בשוק המט"ח בניסיון להוריד את שער הדולר. הכינוס מעיד על לחץ במערכת הבנקאית.
בוועדה חברים מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, יו"ר רשות ניירות הערך, ענת גואטה, מ"מ הממונה על שוק ההון, עמית גל, המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, ראש מחלקת מערכות התשלומים וסליקה בבנק ישראל, עודד סלוני, ונציג המועצה הלאומית לכלכלה, עודד סלומי.
הוועדה מתכנסת למפגשים קבועים ארבע פעמים בשנה, וכינוסים נוספים נעשים לעיתים רחוקות ובעתות משבר. היחלשות השקל והנפילות בבורסה הן אירוע יוצא דופן שהביא את הנגיד לנקוט במהלך, שעצם פרסומו עשוי להעלות את רף החשש בארץ ובעולם.