בתום דיוני הוכחות בתיק האישום נגד לוחמת מג"ב אוריאן בן כליפא, שנאשמת בתקיפת תושבת מזרח ירושלים, מח"ש הגישה את סיכומיה ויצאה במתקפה נגד ההגנה, שבראשה עומד עו"ד אייל בסרגליק ונגד ניצב בדימוס אורי בר לב, שהובא כעד מומחה, שיציג את עמדתו לטובתה של בן כליפא. לטענת מח"ש, הליך כתיבת דבריו של בכיר המשטרה לשעבר היה פגום, כשחלקים רבים מחוות הדעת זהים לחוות דעת של עד הגנה אחר, ולא נכתבו על ידו.
לטענת המחלקה, עדותו של בר לב זהה בחלקים משמעותיים ממנה לחוות דעת אחרת שהגיש עד נוסף מטעם ההגנה, מומחה לשפת גוף בשם אמיר הלמר. בנוסף, במח"ש מתחו ביקורת חריפה על התנהלותו של בר לב במהלך עדותו בבית המשפט, ותהיות רבות לגבי מומחיותו ובקיאותו בפרטי התיק. על פי סיכומי מח"ש, בר לב כלל לא התאים להיות עד מומחה, משום ש"מדובר בנושא משפטי ולא מקצועי - ואין זה תחום מומחיותו, שמהווה גורם מבצעי ולא גורם מקצועי".
"האמנם מדובר בחוות דעת עצמאית?", תהו במח"ש. "אף בהנחה שאכן מדובר היה ב'מומחה' בהקשר לתיק, ראוי להתייחס לשאלה זו - טרם עדותו של בר לב, התבקשה ההגנה להעביר לידינו את תיק העבודה של בר לב, על מנת להתחקות אחר תהליך חוות הדעת. כשנמסר לנו כי לא קיים תיק עבודות, נחקר על כך בר לב, ואט אט נחשפו בפני בית המשפט כשלים חמורים בתהליך כתיבת חוות הדעת, המטילים ספק משמעותי בעצמאות תהליך כתיבתה, וכנגזרת לכך - בקבילותה ולכל הפחות במשקלה".
"תחילה התברר כי בפני העד לא הונחו כל החומרים, מלבד אלו שהוגשו לבית המשפט, ולמעשה מי שסינן עבורו את חומרי החקירה וקבע למה ייחשף בפניו ומה לא, היה הסניגור בעצמו", הוסיפו במח"ש. "בהמשך התברר, כי מלאכת כתיבת חוות הדעת נעשתה במשרדי הסניגור, כשלטענת העד הוא פרש את משנתו בפני עורך הדין ומישהי מטעמו של הסניגור הקלידה את חוות הדעת: 'לא כתבתי, אני מסביר לך שוב. קראתי את הכול, אחרי שקראתי הגעתי למשרדו של עורך דין בסרגליק. לא עסקתי בהדפסה של זה".
בהמשך הסביר בר לב כי מי שהקלידה את חוות הדעת הייתה אישה ממשרדו של עורך הדין בסרגליק, אלא שאז ההפתעה התעצמה כשהתברר שחלקים רבים מחוות הדעת לא הוכתבו על ידי בר לב, אלא על ידי מישהו אחר. לאחר מכן, כשהוצגו לבר לב חלקים מחוות הדעת של אמיר הלמר, שהיו זהים לחוות דעתו בתמונות ובמלל, טען בר לב שהוא לא מכיר את חוות הדעת המוצגת לו, והסביר כי לא הוא בחר את התמונות, ולא הוא שהכתיב את המלל שנכתב על מנת לתארן: "אני לא יכול להגיד לך על כל תמונה ותמונה אם אני זה שבחרתי את התמונה הרלוונטית".
"המהלך מטיל צל כבד על מהימנות העד ובעיקר על תוכן חוות דעתו - הדמיון הכמעט מוחלט, תוך עריכת שינויים קלים ביותר - מביך, ואין צורך להכביר במילים כדי לתאר את חומרתו של עניין זה", תקפו במח"ש והדגישו כי המהלך התגלה רק בעקבות החקירה הנגדית של העד. עוד נכתב בסיכומי מח"ש כי "כשבחקירה הנגדית נעשה ניסיון להיכנס לעובי הקורה בסוגיה זו, העד התחמק ממענה וניסה להפחית מחומרת ההתנהלות. בהמשך הסביר כי גם ה'תרגום' שצורף לתמונות, צורף על מנת שיהיה נוח לסבר איתו את האוזן".
במח"ש ציינו כי בניגוד לטענתו של בר לב, שאמר כי לא שוחח עם בן כליפא ולא נחשף לחומרים נוספים מעדותה, הוא ידע פרטים שנחשפו על ידי בן כליפא רק בזמן חקירתה הנגדית בבית המשפט. "כשנשאל בר לב מניין שאב את המידע - התחמק ממתן תשובות", כתבו במח"ש. "נראה כי בר לב לא דייק, בלשון המעטה, בפירוט המידע אותו קיבל מהנאשמת, מעורך דינה או ממקור אחר, טרם כתב את חוות הדעת וטרם העיד בבית המשפט".
במענה לשאלת התביעה מהי בדיוק מומחיותו תקף בר לב את חוקרי מח"ש, ואמר: "אני מגיע לכאן אחרי שעברתי על חומרים, עשיתי יותר ממאות תחקירים מבצעיים, ואני מניח שאני קצת יותר מנוסה מהמומחה של הטירון שזה יומו הראשון והוא נותן חוות דעת. אז לאור ניסיוני הרב אני מגיע לכאן. הרגשתי מעבר לחוסר הבנה שהתיק הזה לא רק לא מנוהל מקצועית, אלא יש לו גם אידיאולוגיה שהיא בלתי מובנת".
מח"ש השיבו במתקפה, וכתבו בסיכומים כי "העד הודה במהלך עדותו, שמעבר לניסיונו, לא הסתמך בחוות דעתו על נהלים כלשהם, ולא התעדכן בנהלי המשטרה הרלוונטיים לתיק זה, גם אחרי שחלפו יותר מ-11 שנים מאז פרש מן המשטרה". נציגי המחלקה ציטטו את בר לב: "לא באתי עם ערימת נהלים, אם הייתי נסמך על נוהל ספציפי הייתי מביא אותו, אבל מאחר ולא הבאתי לכאן את דף הנהלים, גם לא ידעתי שאני צריך להביא מקורות כמו עבודה בדוקטורט. אמרתי קודם - אין לי ניסיון בתור עד מומחה". בהמשך אמרו במח"ש כי כשבר לב נשאל אם מכיר את הנחיית פרקליט המדינה העוסקת במדיניות העמדה לדין של שוטרים בגין שימוש בכוח שלא כדין, השיב בר לב בשלילה.
עוד בוואלה!
"מעבר לעובדה כי אין מחלוקת שמר בר לב אינו משפטן ואינו מומחה בניתוח מסמכים, ושהביע ביקורת על כך שאנשי מח"ש 'נטולי המקצועיות' יושבים במשרדם 'תחת הניאון' ובוחנים ראיות, עולה כי כך למעשה עשה בדיוק מר בר לב, שישב במשרדו של עורך הדין, קרא את חומר הראיות, וקבע ממצאים עובדתיים מגמתיים שיתאמו לתזת ההגנה", תקפו במחלקה את הניצב בדימוס. "כל זאת, בהיעדר התרשמות בלתי אמצעית מהעדים וללא שנכח באירוע. בר לב לא ידע להסביר מונחים רבים בחוות דעתו, כגון 'סבירות', לא הכיר נהלים רלוונטיים ולא הסביר את 'תורות הלחימה' עליהם, לכאורה, התבסס בחוות דעתו. גם אם לבר לב ניסיון מקצועי, הרי שאלו כלל לא באו לידי ביטוי בחוות הדעת".
לבסוף, במח"ש מתחו ביקורת גם על בן כליפא, וטענו כי העדות שמסרה, שונה מגרסאות שמסרה בחקירה, והוסיפו: "הייתה לא עקבית, שקרית ברובה, ודבריה התנגשו חזיתית עם טענותיה הקודמות". ביחס להתנהלות ההגנה ציינו במח"ש כי "עיקר חיצי ההגנה הופנו כלפי המאשימה וצמרת המשטרה, שוב אירע שהנאשם שם עצמו קורבן והפך את המאשימה לנאשמת".
"הפניה לתקשורת ממח"ש באה בעקבות העובדה שגם עדי התביעה סתרו את התזה שלה"
מעורך הדין בסרגליק נמסר: "בניגוד למאשימה, אנו לא מעוניינים לנהל את התיק דרך התקשורת ולפיכך נתייחס לכל האמור בהרחבה במסגרת הסיכומים שיוגשו לבית המשפט. דומה שטענת המאשימה על ניהול התיק בתקשורת נסתרת על ידי זה שהיא פנתה אליכם ולא בפעם הראשונה ואף המתלוננת התראיינה מספר פעמים, ואילו מרשתנו פעם אחת בלבד.
בקצרה יאמר, כי השגות מח"ש באשר לאמינות ומומחיות עדי ההגנה, אינן אלא השגות על דעת המאשימה עצמה שנתפסה בקלקלתה. כתב האישום מופרך, מסתמך על ראיה שזוייפה. במקום לחזור מהטעות ולבחון בחינה עמוקה של המחדל הנוראי שבהגשתו, מח"ש נמנעה מלהביא עדים מומחים שיסתרו את טענות עדי ההגנה ובכך למעשה קיבלה את עדותם במלואה.
כמו כן, ברור כי הפניה לתקשורת מטעם מח"ש באה בעקבות העובדה שגם עדי התביעה סתרו את התזה שלה. חפותה של מרשתנו זועקת מהראיות וראוי יהיה להראות את הפרוטוקולים המסמכים והסרטון (הלא מזוייף) כדי לראות כיצד המתלוננת ואחיה תוקפים את מרשתנו. כל תביעה הגונה הייתה מגישה כתב אישום חמור על תקיפה בצוותא של שוטר בנסיבות מחמירות ואילו מח"ש נתנה צל"ש בדמות סגירת תיק מחוסר אשמה לתוקפת לכאורה, וכתב אישום כנגד השוטרת המותקפת".
אורי בר לב מסר בתגובה: "עו"ד אייל בסרגליק פנה אליי בבקשה שאתן חווד על התיק. בהתחלה דחיתי אותו, אבל ערב אחד ישבתי על החומרים וראיתי שממש חיפשו אותה ולא את מי שתקף אותה, זה היה נראה לי ממש קיצוני. הבעתי את הסכמתי להכין חווד והעברתי טויוטא. לאחר מכן אמר לי הסנגור שמח"ש מתנגדים שאני אעיד כי הם טוענים שזה לא שייך להיבט הפיקודי אלא להיבט המשפטי. לבסוף, ומתוך היכרות שלי עם הגזרה השופטת אישרה שאני אגיש את חוו"ד ואגיע להעיד. יש לי המון תהיות לגבי התיק הזה.
בחיים לא פגשתי את העד אמיר הלמר. בחיים לא דיברתי איתו ואני לא יודע איך הוא נראה, אם יש קטעים דומים או לא דומים, בחיים לא פגשתי אותו מעודי. יכול להיות שיש שם תמונות זהות. ישבתי וכתבתי את החוו"ד באופן מסודר, עברתי על כל מילה, אז מה, באתי לזייף אותה?, טענה מופרכת. באתי ונתתי את חוו"ד כמפקד בכיר במשטרה, כל השאר זה לא עיסוק בזוטות, אלא לא מן העניין, אני ישבתי ועשיתי יש אחת עם עד הגנה אחר? מה לי ולו, מה האינטרס? האירוע הזה מאוד ברור.
נשאלתי, האם יש לי משהו נגד מח"ש, טוענים שאולי פעם נחקרתי במח"ש וזו הסיבה שיצאתי להגנתה, אז אני רוצה להבהיר, הסיבה היחידה היחידה שבאתי להעיד זה בגלל שאוריאן משלמת מחיר על כלום, ואמרתי את זה לשופטת, שצריך להעמיד לדין פלילי את מי שחקר אותה וגם את התובעות. נעשה לה עוול ואני אומר את זה כאיש מקצוע
מי שתדרך אותה ביציאה לפעולה הוא המפקד שלה, ואם ההנחייה היתה לא לאפשר מעבר של אנשים באותו מחסום. ולכן מדובר פה בעניין מבצעי, מה הבעיה המשפטית כאן? וחוות דעתי על האירוע, כקצין בכיר שתיחקר הרבה מאוד אירועים משטרתיים והיא התנהלה כפי שמצפים ממנה. עובדה שהשופטת הורתה בסופו של דבר שאני אגיש את חוו"ד ושאעיד במשפט ודחתה את התנגדות מח"ש".
תגובת אמיר הלמר: "כשהאמת היא אבסלוטית היא נשמעת ונראית בכל רובד תמיד אותו דבר, להיפך אני אומר זה רק צריך לחזק את זה שאנחנו באים מרקעים שונים ואומרים אותו דבר - כך לפי טענת התביעה. מעולם לא נפגשתי עם מר בר לב ולא דיברתי איתו. יחד עם זאת אני מאוד שמח כי אם אני נותן עדות ודבריי דומים לאנשים גדולים כמוהו, אני מקבל את זה כמחמאה".