פוטין מפצח גרעינים - והעולם רועד מפחד

רוסיה ביצעה ניסוי בטיל בליסטי בין-יבשתי שנכשל, ככל הנראה, זמן קצר לפני שנשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, ביקר באוקראינה ביום שני, כך על פי שני מקורות המקורבים לנושא. רוסיה הודיעה לארצות הברית מראש על שיגור הטיל, אמר אחד המקורות. גורם רשמי אחר אמר השיגור לא הציב סכנה לארצות הברית, וכי גם וושינגטון לא ראתה בניסוי הסלמה.

התזמון של השיגור מרמז על כך שרוסיה וארצות הברית יצרו קשר באמצעות ערוצים שונים כדי למנוע הסלמה. על פי היועץ לביטחון לאומי של הבית הלבן, ג'ייק סאליבן, ארצות הברית יידעה את רוסיה ביום ראשון בלילה לגבי הביקור למחרת של ביידן בקייב.

השיגור של טיל SARMAT - המכונה "שטן "II במערב ומסוגל לשגר טילי נפץ גרעיניים - נכשל ככל הנראה, אמרו המקורות ל-CNN. הטיל נוסה בעבר בהצלחה. אם השיגור האחרון היה מצליח, גורמים רשמיים אמריקנים מעריכים כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין היה משלב אותו בנאום מצב האומה שנשא אתמול (שלישי).

אך פוטין לא הזכיר את השיגור בנאום שנמשך כמעט שעתיים. לעומת זאת, הוא הכריז באופן רשמי כי רוסיה משעה את השתתפות המדינה באמנת צמצום הנשק הגרעיני New START, שעליה היא חתומה עם ארצות הברית.

הבוקר (רביעי), הדומה, הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי, הצביע בעד ההשעיה של רוסיה מהאמנה. המועצה הפדרלית, הבית העליון, תצביע על כך אחרי הצהריים. הקרמלין אמר כי התגובה הראשונית של המערב להחלטה של רוסיה לגבי ההשעיה מוכיחה שאין נכונות לנהל משא ומתן. דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, הוסיף כי שינוי ההחלטה תלוי בעמדה של המערב.

נשיא רוסיה לשעבר, דמיטרי מדבדב, כיום סגן יו"ר מועצת הביטחון של רוסיה, אמר כי הצעד "היה צריך לקרות ממזמן" כתגובה להכרזת המלחמה של ארצות הברית ונאט"ו על רוסיה.

על ההסכם הראשוני, המכונה START , חתמו הנשיא ג'ורג' בוש האב ומקבילו דאז נשיא רוסיה מיכאיל גורבצ'וב, תומך הפרסטרויקה. בשיא המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות, היו בבעלות שתי המדינות מעל ל-30 אלף ראשי נפץ גרעיניים. בתחילת שנות ה-60 החלו שיחות בין שתי המעצמות לגבי מציאת דרכים להאט את מרוץ ההתחמשות והגבלת מלאי הנשק. בין 1969 ל-1979, נערך משא ומתן בין שתי המדינות שמטרתו היה להגביל את התרחבות מלאי הנשק.

המשא ומתן (הידוע בשם SALT ), נדחה על רקע פלישת ברית המועצות לצ'כיה ב-1968 והחל שוב ב-1969 בין הנשיא לינדון ג'ונסון למנהיג הסובייטי ברז'נייב. אמנות SALT הראשונה והשנייה לא קראו לצמצום הנשק הגרעיני אלא רק להגבלת התרחבותו. אמנת SALT השנייה לא אושרה במלואה בגין פלישת ברית המועצות לאפגניסטן ב-1979, למרות ששני הצדדים כיבדו אותה.

עם כניסתו לתפקיד של נשיא ארה"ב לשעבר רונלד רייגן, הדברים השתנו. במהלך כהונתו השנייה, קרא רייגן להגבלות נוספות על ההתחמשות הגרעינית. במהלך המשא ומתן בינו לבין גורבצ'וב, נרשמה פריצת הדרך המשמעותית ביותר עד אז בסוגיה. סדרה של מפגשים בסתיו 1986 הסתיימו בפסגת רייקוויק ב-11 באוקטובר אותה שנה. פסגה זו הובילה לאמנה המכונה INF -Intermediate-Range Nuclear Forces Treaty, שנחתמה בין ברית המועצות וארה"ב ב-1987 והסדירה את השמדתם של טילים בליסטיים לטווח של בין 500 ו-5,500 ק"מ.

אחד מהיעדים העיקריים של האמנה היה יישום ביקורת הדדית כדי לשפר את האמון בין שתי המדינות לגבי צמצום מלאי הנשק הגרעיני שלהן.

בעוד המלחמה הקרה מתקרבת לסיומה בשלהי שנות ה-80, נרשמה האצה במו"מ. הסכם על צמצום של 30% במלאי הנשק הגרעיני נחתם במוסקבה ביולי 1991 - היא אמנת סטארט הראשונה ( Start ) - האמנה להפחתת הנשק הגרעיני האסטרטגי - שאמורה היתה לפוג ב-5 בדצמבר 2009.

על רקע התקרבות תאריך התפוגה, עלו הצעות לחידוש האמנה, שגברו עם בחירת ברק אובמה לנשיא ארה"ב בנובמבר. "אני סבור שרוסיה וארה"ב עשויות לחתום על אמנה חדשה בקיץ-סתיו 2009 שתחליף את אמנת סטארט הקיימת", העריך אז סרגיי רוגוב, ראש המכון לארה"ב וקנדה.

נשיא ארצות הברית ברק אובמה ומקבילו הרוסי, דמיטרי מדבדב, חתמו על אמנת New START ב-2010. מטרת האמנה היא להגביל את מספר ראשי הנפץ הגרעיניים שמוכנים לשימוש מיידי, ששתי המדינות יכולות להחזיק. על פי הפרלמנט האירופי, "ראשי נפץ נחשבים מוכנים לשימוש אם הם כבר מוטענים על הטיל. יחדיו, ארצות הברית ורוסיה מחזיקות ב-90% מהנשק הגרעיני בעולם.

במסגרת האמנה, מוסקבה וארצות הברית מחויבות להחזיק לא יותר מ-1,550 ראשי נפץ גרעיניים אסטרטגיים ועד 700 טילים ארוכי טווח ומפציצים. כל צד יכול לערוך עד 18 בדיקות של אתרי הנשק הגרעיני בכל שנה, כדי להבטיח שאף צד לא מפר את תנאי האמנה. האמנה נכנסה לתוקף ב-2010 והוארכה בחמש שנים נוספות ב-2021, לאחר שביידן נכנס לבית הלבן.

הבדיקות ההדדיות שאמורות להתבצע במסגרת האמנה הוקפאו במרץ 2020 בשל מגפת הקורונה. השיחות לגבי השבתן היו אמורות להתקיים בנובמבר במצרים, אך רוסיה דחתה אותן. מועד חדש לא נקבע.

רוסיה כבר השעתה בעבר את הבדיקות ההדדיות של אתרי הנשק הגרעיני ואת ההשתתפות בוועדה מייעצת בילטרלית. לדברי מומחים, אם פוטין יפסיק גם את הדיווח השגרתי ואת חילופי הנתונים לגבי תנועות נשק גרעיני וסוגיות אחרות הקשורות, זאת תהיה מהלומה קשה.

יש הסבורים כי מטרת ההודעה של פוטין היא להפעיל לחץ על ביידן כדי ש"רוסיה תוכל להיות זאת שתכתיב את התנאים של סיום המלחמה", כך אמר בראיון ל"וושינגטון פוסט" ג'ון אראת, מנהל מדיניות בכיר במכון לבקרת נשק ואי הפצתו.

אנדריי בקליטסקי, חוקר בכיר באו"ם, אמר ל"גרדיאן", כי למרות ההשעיה "רוסיה צפויה לשמור על מגבלות האמנה, אך ארצות הברית תתקשה לוודא ציות לאמנה. הייתי מצפה שגם ארצות הברית תשעה את המחויבות שלה כעת.

"גורם מעודד אחד הוא שרוסיה קיבלה את ההחלטה ממניעים פוליטיים ולכן יכולה בקלות להפוך אותה שוב, אם היחסים הפוליטיים ישתנו. הבעיה היא ששינוי כזה לא נראה באופק".