מגפת הקורונה טרם חלפה, וגלי קורונה נוספים עלולים להתפרץ במהלך שנת 2023. אפשר כיום, כעבור שלוש שנים, לומר בגאווה גדולה, כי הצלחנו בישראל לנרמל את המגפה ולחיות לצדה. מאז הופעת וריאנט האומיקרון, ובתהליך למידה מתמשך, המגפה מתוחמת למערכת הבריאות ומשפיעה על הבריאות בלבד, ללא כל השפעה על הביטחון הלאומי שלנו. הצורך בניהול ובקיום יכולות מרכזיים הולך ומצטמצם. לאחרונה נסגרו מתחמי הבדיקות, אשר נוהלו על ידי פיקוד העורף, וכמעט כל הצרכים הנגזרים מהמגפה נענים על ידי קופות החולים, בתי החולים וגופי הבריאות האחרים. עובדי מערכת הבריאות היוו את הלוחמים העיקריים של מגפה זו, ואנו חבים להם תודה והערכה גדולה.
המגפה בישראל נוהלה על ידי ראשי ממשלה, ובהובלת בכירי מערכת הבריאות. במעלה הדרך הוקמו גופים עד הוק, בהחלטת הממשלה, לצורך התמודדות עם המגפה, שהעיקריים שבהם הם משל"ט (מרכז השליטה) הקורונה הלאומי ומפקדת אלון. למדינת ישראל הייתה תכנית להתמודדות עם מגפה ואשר נבנתה בסוף שנות ה- 90, וכוונה למגפת שפעת העופות. בתכנית זו אין כל אזכור לגופים אלה, אשר שיחקו תפקיד מרכזי ומשמעותי במענה לקורונה.
מאז הופעת החיסונים (הנשק הטוב ביותר לטיפול במגפות) חווינו בישראל שלושה גלי תחלואה משמעותיים. הראשון היה גל הדלתא, שמהווה מודל לנגיף אלים ופחות מדבק, שחייב פעילויות המשפיעות על כלל המשק, כמו הגבלות לפי מידת התחלואה ביישוב (רמזור), הגבלות על מספר האנשים במקום נתון (תו סגול) ומידת המוגנות שלהם (תו ירוק). כמו חן הוא חייב כמובן בידוד מאומתים ומגעים לצד ביצוע נרחב של בדיקות וחקירות אפידמיולוגיות לקטיעת שרשראות הדבקה.
לאחר גל זה, הופיעו שני גלים של זן האומיקרון, המתאפיין במדבקות מאוד גבוהה, לצד אלימות יותר נמוכה, תוך זיהוי אוכלוסיות סיכון יותר מוגדרות, אשר הביא לצמצום ההשפעה על כלל המשק והתמקדות בהגנה על אוכלוסיות אלה בלבד. בגלים אלה שימשתי כפרויקטור הקורונה הלאומי, וחוויתי מקרוב את התרומה של המשל"ט ומפקדת אלון במענה למגפה.
כיום אנו עסוקים בשלב השיקום, שבמסגרתו מנרמלים את המגפה על ידי הטמעת היכולות אשר נבנו ייחודית לקורונה בתוך מערכת הבריאות, ובכך לייתר את הצורך בגופים אלה. פערים אשר זוהו במהלך המגפה במבנה וביכולות משרד הבריאות, הולכים ונסגרים בתהליך של יצירת מענה למגפה זו, וכמובן לאירועים משבריים עתידיים.
עם פירוק משל"ט הקורונה הלאומי ומפקדת אלון (בסוף מרץ), אנו מחויבים לחשוב על אופן ניהול גל תחלואה נוסף, או מגפה חדשה. גל נוסף בעל מאפיינים של אומיקרון ינוהל ע"י גופי השגרה של משרד הבריאות, לצד הגופים החדשים אשר מוקמים בתוך משרד הבריאות, כמו מודיעין בריאות, מגן אבות ואימהות ועוד. בזמן גל יקבע המשרד הראשי את המדיניות, ויעסוק בתחומים מרכזיים, כמו הסברה, בעוד שגופי הבריאות יעסקו באבחון, בטיפול וכו'.
במידה שגל תחלואה חדש ייגרם מנגיף אלים, האתגר יהיה גדול יותר, ויחייב מענה אחר. ההנחה היא כי נגיף כזה יתאפיין באלימות גבוהה יותר, והדבר יתבטא במחלה מסוכנת הפוגעת באוכלוסייה רחבה, כולל צעירים ונשים בהריון.
מצב כזה יחייב מבצעי חיסון לאומיים (בין אם החיסון הקיים יהיה יעיל או יידרש פיתוח חיסון חדש). עד לשיפור מוגנות האוכלוסייה (חיסון) יהיה צורך בנקיטת אמצעים ופעולות בכדי לצמצם הדבקה, לצמצם את היקף התחלואה הקשה ולהציל חיים.
מצב זה יחזיר אלינו את המושג "לשטח את העקומה", כדי למנוע אי ספיקה של מערכת הבריאות, דבר שיפגע בחוסן הלאומי של כולנו. מצבים משבריים אלה, המשפיעים לא רק על הבריאות, אלא גם על המשק כולו, יחייבו ניהול ברמת ראש הממשלה וכלל הגופים הרלוונטיים מעבר למערכת הבריאות.
אני סבור כי במצב זה יהיה צורך בהקמה מחודשת של משל"ט הקורונה הלאומי, בכדי לעבות את הנהלת משרד הבריאות, לשם מתן מענה לצרכים החדשים המתעצמים בעת מגפה, לצד המשך ניהול השגרה. במשל"ט ידרשו יכולות של תיאום וסנכרון בין כלל השחקנים (קיום נציגי משרדי ממשלה בחמ"ל המרכזי כמו משטרה, תחבורה, תעשיינים וכו), בניית תמונת מצב, ניהול ושליטה על הפעילויות השונות, ביצוע הסברה וכן חיזוק יכולות קיימות כמו רכש ולוגיסטיקה.
משל"ט הקורונה הלאומי משמש בעיני כמפקדת מילואים אשר יידרש לגייס אותה לטובת משרד הבריאות בעת אירוע משברי, גל כנ"ל, מגפה חדשה או משבר לאומי אחר.
מפקדה נוספת חיונית למשרד הבריאות ולמשרדי ממשלה נוספים היא מפקדת אלון. מפקדת אלון הוקמה בהתאם להחלטת ממשלה כמפקדה משימתית לקטיעת שרשראות הדבקה. מפקדת אלון כפופה פיקודית למפקד פיקוד העורף, אך מונחית מקצועית על ידי משרד הבריאות ומשל"ט הקורונה הלאומי. מפקדת אלון שימשה מפקדה משימתית אשר הובילה את הביצוע בשטח של פעילויות שונות בהתאם להנחית הדרג המקצועי.
תוך כדי המענה למגפת הקורונה, נבחנה המפקדה במשימות נוספות כמו קליטת עולים חדשים מאוקראינה, בכפיפות מקצועית למשרד לקליטת עליה. פעילות מפקדת אלון יצרה את ההבנה, כי גוף ביצוע לאומי נחוץ למשימות הלאומיות השונות, בעיקר באירועים משבריים. ניתן בהכללה לציין, כי משרדי הממשלה הם גופי מדיניות מובהקים בעלי יכולות ביצוע מוגבלות, כך שנחוצה מפקדה לאומית, אשר תוכל לתת מענה ביצועי בעת משבר, ותגשר על הפער בין מדיניות לביצוע.
מגפת הקורונה מחדדת את הצורך בהקמת מפקדה לאומית, לקח אשר זכה לתמיכת שר הביטחון הקודם ושר הביטחון הנוכחי. אין כיום במדינת ישראל יכולת להקמת מפקדה כזו מחוץ לצה"ל, גם אם משימותיה הן משימות אזרחיות לחלוטין. עם פיזור מפקדת אלון בסוף חודש מרץ, חשוב שנותיר מפקדה לאומית ביצועית לעת משבר, לא רק כמענה למגפה ולא רק לטובת משימות של מערכת הבריאות. מפקדה לאומית אשר גדלה בעת אירוע (גיוס מילואים) תהווה יכולת ביצוע חשובה למשרדי ממשלה שונים, בתלות בסוג המשבר. מפקדה כזו תשדרג אותנו כמדינה מבחינת המוכנות, לא רק למלחמה, אלא גם לאירועי משבר אחרים בפתח (זיהום אוויר, התחממות כדור הארץ, רעידות אדמה וכו'). גודל המפקדה, בניית הכשירות שלה, אימונים וכו', הם תחומים שעוד יסוכמו.
תם ולא נשלם! לגל אומיקרון נוסף, מערכת הבריאות תוכל לתת את המענה כפי שהיא עשתה בכל השנה האחרונה. לגל אלים ומאתגר ולמגפה חדשה, חשוב שנטמיע מבנה ארגוני של משל"ט ומפקדה לאומיים אשר נפעיל בעת משבר. חשוב שנלמד מניסיוננו ונהיה מוכנים לעתיד.
הכותב מכהן כראש תוכנית "מגן ישראל" (פרויקטור הקורונה) וכמנהל בית החולים זיו בצפת