בזמן שהדיונים על הרפורמה המשפטית נמשכים ביתר שאת בוועדת החוקה בכנסת, ובעוד שהדיונים מתמקדים בעיקר בנושאים שבין הממשלה והכנסת לבין בית המשפט, ישנם מספר נושאים שנוגעים בחייהם של כל פרט ופרט שאינם מקבלים תשומת לב בדיונים בוועדה.
אחד מהנושאים האלה נוגע לסמכויותיהם של בתי הדין לעבודה, וליכולתם להעניק הגנה לעובדים. בימים האחרונים חתמו שבעה-עשר מרצות ומרצים לדיני עבודה מהפקולטות השונות למשפטים בישראל על גילוי דעת, שבו הם מביעים את דאגתם מפגיעה בבתי הדין לעבודה.
בגילוי הדעת נאמר: "אנו מבקשים להתריע מפני פגיעה בזכות לחופש ההתארגנות, בזכות למשא ומתן קיבוצי ובזכות השביתה של העובדים והעובדות, באמצעות הטלת איסורים והגבלות חמורות". עוד אמרו המרצים: "מדובר בזכויות יסוד חברתיות ואזרחיות המעוגנות במשפט העבודה הישראלי ובמשפט הבינלאומי, וכל פגיעה בהן חותרת תחת ערכי הדמוקרטיה".
בנוסף על כך, הדגישו החותמים, כי לארגוני העובדים תרומה להתנהלות יעילה ויציבה של המשק ולצמצום הפערים הכלכליים בחברה. "שינויים חד צדדיים המשנים דרמטית את מערכת הכללים של יחסי העבודה, כפי שנשקלים כעת, חותרים תחת תרומה זו", נאמר במכתב.
בין החותמים נמצאים גם פרופ' גיא דוידוב, מחזיק הקתדרה לדיני עבודה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, פרופ' הדרה בר מור דיקנית בית הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה, פרופ' יוסי דהאן, ראש החטיבה לזכויות אדם במרכז האקדמי למשפט ועסקים, פרופ' מרדכי (מוטי) מירוני מאוניברסיטת חיפה, פרופ' גיא מונדלק, ראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב ועוד.
בשיחה עם וואלה! פרופ' גיא דוידוב הסביר את דאגתו לפגיעה שעלולה לקרות, אילו הרפורמה המשפטית תגיע גם לחלקים הנוגעים לבתי הדין לעבודה. "אין כרגע הצעת חוק קונקרטית בנושא", אומר דוידוב, "אך צריך להסתכל קדימה וצריך גם לקרוא את קווי היסוד של הממשלה. הכוונה לפגוע בזכות השביתה ובחופש ההתארגנות מופיעים שם. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, הזכיר בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" את העובדה שבחלק מהמדינות בארה"ב קיים איסור על גביית דמי טיפול על ידי ארגוני עובדים, ונראה שזה רעיון שהוא רוצה לאמץ בארץ. צריך להבין שזו תהיה פגיעה ביכולת של עובדים להתאגד".
איפה אתה מזהה את הפגיעה הגדולה ביותר שיכולה לקרות לעובד הקטן?
"הפגיעה הגדולה ביותר של המהפכה, היא בעובדה שאם הממשלה תעביר עכשיו חוקים שיגבילו את זכות השביתה ואת זכות ההתארגנות, לא תהיה כמעט שום אפשרות להעביר את זה לביקורת שיפוטית בפני בג"ץ, שיקבע האם זה חוקתי או לא. אני לא מצפה שממשלת ימין או שמאל, שהם כמובן ממשלות לגיטימיות, לא יוכלו לקדם מדיניות שהן מאמינות בה, אבל אני כן מצפה שכאשר ממשלה, ופה זה לא משנה השיוך הפוליטי, אלא כל ממשלה, שמעבירה חקיקה שבאה לפגוע בשביתה ובהתארגנות - שהעובד יוכל להביא את זה בפני בג"ץ לביקורת. ברגע שיבטלו את הביקורת השיפוטית, המשמעות היא החלשת זכות השביתה וההתארגנות של העובדים.
"ויש עוד משהו שעולה מקווי היסוד של הממשלה. אני מדבר על הכוונה לבטל העדפה מתקנת, ולתת העדפה ליוצאי צבא בשוק העבודה. זה מעורר חשש שיש כאן כוונה לפגוע בזכות לשוויון, שבאה לידי ביטוי בכך שנותנים העדפה לקבוצה שלא סובלת מאפליה. יש מענקים, שהם כמובן לגיטימיים, ליוצאי צבא, אבל זה לא הגיוני לתת להם העדפה בשוק העבודה. מי שיפגע מזה באופן ספציפי הם חרדים וערבים, שגם ככה סובלים מאפליה בשוק העבודה. זה בא גם לידי ביטוי בכוונה לבטל את חובת הייצוג ההולם בשירות הציבורי".
מה לגבי מינוי שופטים, כולם מדברים על בג"ץ אבל מה לגבי שופטי בתי הדין לעבודה?
"הפוליטיזציה של מינוי שופטים היא דבר רע. אם הקואליציה ממנה שופטים הם יהיו מוטים ופחות מקצועיים, ומעבר לחששות שאני חושב שזה רע באופן כללי, בבתי הדין לעבודה הממשלה היא גורם דומיננטי. היא צד שמופיע רבות בבתי הדין, בין אם זה כצד לדיון בצווי מניעה, ובין אם זה צד לסכסוכים קיבוציים. הממשלה היא גורם משמעותי בדיוני בתי הדין לעבודה. אם שופטי בתי הדין ימונו ע"י הממשלה, יש חשש שהם יקדמו את האינטרסים של הממשלה, או של מעסיקים אחרים.
"היום לא ממנים שופטים שהם בעד עובדים או בעד מעסיקים, אלא יש גיוון ובדרך כלל ממנים את מי שצמח בבתי הדין. אם הרפורמה תעבור, ישנו חשש למינויים של שופטים שבאו לרצות את מי שמינה אותם. כיום השופטים הם מקצועיים. זה לא שהם חסרי דעות, אך יש גיוון בתפיסות. אבל הם נבחרו כי הם אנשי מקצוע, ואף אחד לא ממש יודע מה הדעות שלהם, גם אם הם באו מהשירות הציבורי או ממשרד פרטי שמייצג מעסיקים גדולים. זה לא בהכרח מעיד על הדעות הפרטיות שלהם".