עשרות שוטרים, בהם פרשים, כלבנים ושוטרי היחידות המיוחדות, מאבטחים היום (ראשון) את עבודות קק"ל לקראת הנטיעות בסמוך לכפר הבדואי ביר אל-חמאם ומושב נבטים בנגב. זאת, בצל ההתחממות הביטחונית, שהגיעה לשיאה במהלך סוף השבוע בשני הפיגועים בירושלים שגבו את חייהם של שבעה בני אדם. עם זאת, ההיערכות נקבעה כבר בשבוע שעבר, ללא קשר למצב הביטחוני.
לטענת התושבים הבדואים באזור, הם החכירו את השטח שבבעלות המדינה, ומגדלים שם יבולים במשך שנים דרך מינהל מקרקעי ישראל, ואין לשטח תביעת בעלות. חוסיין אלרפעיה, חבר המועצה לכפרים בלתי מוכרים, הסביר שהבדואים לא מתיישבים במקום, אלא רק מגדלים בו יבולים, וקרה לאפשר לתושבים להמשיך כך.
"ברגע שהשלטונות מגיעים לקרקעות של אנשים אנחנו כן נתנגד", הסביר, "הקרקע נמצאת בשטח של המדינה, לכן אנחנו לא מתנגדים. אין שום סיכוי שנעזוב את האדמות שלנו. עכשיו אנחנו נמצאים בשטח בעלות, ליד בית הקברות אבל החלקה שמדברים עליה היום לא נמצאת בתביעת בעלות, לכן אנחנו לא נתנגד אם זה יתבצע שם".
אלרפעיה המשיך, "הקרקעות שלנו הם מזרחית לוואדי. אני נולדתי כאן והיום אני בן 61. אני פעיל חברתי והמטרה שלנו לפתור את הבעיה. אין לנו פרטנר, אנחנו לא פלשנו לקרקע הזאת. הם החכירו לנו את האדמה מקום המדינה, אבל אין תביעת בעלות על הקרקע. תנו לאנשים לעבד אותה, אבל למה כל הכסף הזה נשפך והורסים בתים ולא פותרים את הבעיה של האנשים שגרים בצריפים? זאת אדמת מדינה ואין מה לעשות איתה, תנו לנו לעבד את הקרקע. כל פעם מדברים על הפשע של הבדואים, זה מגיע מההזנחה".
אל תפספס
חבר הכנסת יוסף עטאונה מחד"ש-תע"ל, מנגד, נקלע לוויכוחים מילוליים עם נציגת המינהל ועם השוטרים במקום. "אנחנו פה כי רשות מקרקעי ישראל מבקשים מקק"ל לנטוע עצים באזור הזה. המטרה הראשית היא לכתר את האזור ולשלוט עליו", טען. "משנת 1948 ועד היום, מדינת ישראל לא הכירה בבעלות של הבדואים על הקרקע. הם באים לנטוע עצים ולהשמיד את היבול. זה אפרטהייד".
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף (עוצמה יהודית) הגיע למקום העבודות. "החלטנו שיהיו נטיעות וזה קורה בשטח", מסר. "לא מדובר בנטיעות עצים, אלא בנטיעת ריבונות ומשילות בנגב, כדי למנוע פלישה לקרקעות המדינה, הפקרות והזנחה מתמשכת של הנגב".