כשראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו התקשר ביום רביעי בלילה לבשר לנשיא המדינה יצחק הרצוג שעלה בידו להרכיב ממשלה, הוא עטה על פניו חיוך רחב והודיע לו שהוא מתכוון להקים ממשלה "בהקדם האפשרי, בשבוע הבא". עד עכשיו, צריך לומר ביושר, הדד-ליינים של נתניהו לא עלו יפה במיוחד. מיד אחרי הניצחון בבחירות, תאריך היעד שהליכוד הציב להקמת הממשלה היה תוך שבועיים, כבר ביום השבעת הכנסת. אחר כך הוסיפו שבוע נוסף. אחר כך הוסיפו עוד אחד. עד שתמו 28 ימי המנדט הראשון, ונתניהו נאלץ לבקש הארכה, וגם בעשרת הימים הנוספים שקיבל הוא עמד בקושי.
את שיחת הטלפון לנשיא קיים רק רבע שעה לפני חצות, רגע לפני שהמנדט מתפוגג והופך לדלעת. בליכוד רצו להגיע לקו הסיום כשכל ההסכמים עם הבלוק חתומים וסגורים, ולשים את המשא ומתן הקואליציוני מאחוריהם. השותפים של נתניהו, איך אומרים, זרמו פחות, שלא לומר, לא נתנו להם. כמו לאורך כל המו"מ, הם לא שיתפו פעולה עם לוחות הזמנים שהכתיב להם, ומשכו לעוד לילה לבן של ניסוחים וסגירות, ומשם לקרבות כוח פנים חרדיים, שנמשכו גם כל יום אתמול, וייגררו כנראה לתחילת השבוע, רק אז ייסגרו סופית כל ההסכמים.
נתניהו רוצה לעשות כל מאמץ להשביע את ממשלתו ביום חמישי, כשהשנה עדיין תהיה 2022, כדי שיאיר לפיד לא יוכל לרשום בקורות חייו שנתיים ולא ייזכר כראש ממשלה ולו ליום אחד ב-2023. למזלו, הדד ליין הפעם מעוגן חוקית וסופי, ועד ה-2 בינואר, לכל המאוחר, הוא חייב להציג את ממשלתו בכנסת. אם לא, השותפים שלו היו כנראה ממשיכים להתמקח לנצח, ולסחוט ממנו עוד ועוד תקציבים, התחייבויות ודרישות. החיוך שעטה על פניו בזמן השיחה להרצוג שיקף גם תחושת רווחה שבקרוב מלחמת ההתשה הזו תהיה מאחוריו.
הדד ליין כמשל: ממשלת הימין מלא-מלא קום תקום, בדיוק כפי שנתניהו ושותפיו הבטיחו. לא היה ספק בכך אפילו יום אחד מאז הבחירות, אפילו לא קל. 51 הימים שחלפו מאז משקפים את התיאבון חסר הרסן של חברי הבלוק, שדרשו לקבל את גמולם על נאמנותם ואת חוסר האמון שלהם בנתניהו, שבגללו הם דרשו את התשלום עכשיו ובמזומן, ואת חבילת החוקים הפרסונלית שמכשירה את המינויים והסמכויות שלהם עוד לפני הקמת הממשלה שעיכבה את לוחות הזמנים שלו.
אבל יותר מכל, הם זועקים את אוזלת ידו של נתניהו, במשא ומתן שהתנהל ללא תמרורי עצור, קווים אדומים, או דד-ליינים. כך גם ההסכמים הקואליציוניים הסופיים, המפורטים ביותר שידעה ההיסטוריה של הכנסת, זועקים את חולשתו במקח וממכר. משרדים מפוצלים, סמכויות מחולקות, ג'ובים, תקציבים, אגפים, חוקים, רפורמות; ובמילה אחת: בלגאן. הוא חילק מכל הבא ליד, והם לא הפסיקו לקחת.
חלק גדול מהדרישות הדתיות והקיצוניות של בעלי בריתו נחשף כבר במו"מ הקואליציוני, רשימות המכולת המפלגתיות שמשווקות את ההישגים הסופיים מרכזות כעת את כל המידע במקום אחד. ההיסטוריה מלמדת שהרבה מהסעיפים בהסכמים קואליציוניים נשארים כאות מתה על הנייר, אך הם מציירים את סדר היום המגזרי והרדיקלי ששותפיו של נתניהו ינסו לכפות עליו בכל הנוגע לדת ומדינה, סיפוח התנחלויות, מלחמה בטרור ובפשיעה במגזר הערבי. המשא ומתן המפרך להקמת הממשלה עוד יתברר כחלק הקל, וקיומה של הקואליציה מסתמן כהרבה יותר מאתגר ומורכב.
בבוקר שאחרי השבעת הממשלה, יחלו החיים עצמם, עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שמתכנן לפרק את המינהל האזרחי ביהודה ושומרון ולקדם סיפוח והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שרוצה לעלות להר הבית ולהכניס את השב"כ למעוזי הפשע בחברה הערבית. ועם קהילה בינלאומית מתוחה ודרוכה לכל צעד ושעל של ממשלת הימין הקיצוני החדשה בישראל, שמשתרעת מהבית הלבן הדמוקרטי דרך האו"ם בניו יורק עד למדינות אירופה. גם יהדות התפוצות במתח שיא עקב השינויים המתוכננים בחוק השבות והגיור, וחרדה מהסמכויות של אבי מעוז, הכשרת הגזענות ומהאזהרות על שינוי פניה של הדמוקרטיה הישראלית.
כבר עכשיו, נתניהו מוטרד מההליכים שישראל ניצבת בפניהם בבית הדין הבינלאומי בהאג, ומעלה את הנושא בשיחות הברכה שהוא מקבל ממנהיגים, בניסיון להדוף את המהלכים הפלסטיניים באו"ם. ההתחייבויות שהוא נתן לסמוטריץ' ובן גביר, חלקן בעל כורחו, ביהודה ושומרון, עלולות להצית תבערה מדינית וביטחונית, והוא ינסה לדחות או למסמס לפחות חלק מהם בנימוקים אסטרטגיים וביטחוניים. השאלה אם יסכימו להתפשר על מימוש חזונם ולקבל את מרותו כמבוגר האחראי.
נתניהו קנה את שמו לאורך השנים כקוסם מצטיין בתמרון ומשחק בשחקנים הקואליציוניים השונים לצדו. אבל הוא מעולם לא היה תלוי באידיאליסטים קיצוניים וקנאים כמו סמוטריץ' ובן גביר, ועוד תלוי בהם לחלוטין, כדי להיחלץ מהאישומים הפליליים. כפי שמעידות רשימות ההישגים השיווקיות של מפלגות הבלוק, במשא ומתן הקואליציוני הם ניצלו את חולשתו עד תום. אחרי הקמת הממשלה הוא ינסה להחזיר לעצמו את השליטה ולהכניס אותם לתלם. אבל ההבדל בין שחקנים פרגמטיים לקנאים קיצוניים הוא שמה שיראו משם יכול להיות בדיוק מה שראו מכאן - ולהיפך. אחרי שהבלוק כבר קם על יוצרו, לא בטוח שהוא יצליח להחזיר את השד לבקבוק ולשבור את הדינמיקה.