אחת מכל ארבע חיילות בשירות המשטרה ושב"ס חוותה פגיעה מינית אחת או יותר - כך עולה מדוח שפרסם היום (שני) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. הדוח שהגיש המבקר עסק במוגנות חיילות מפני הטרדות מיניות, והוא מצייר תמונת מצב מדאיגה לפיה חיילות המשרתות בשני הארגונים מוטרדות באופן קבוע בידי מפקדים ואסירים. למרות זאת, כמות התלונות שמגיעות לידי כתבי אישום נמוך במיוחד, כך לפי הדוח.
א', סוהרת לשעבר שלדבריה חוותה "זלזול ויחס קלוקל" מצד שב"ס, בירכה על פרסום הדוח, "המעיד על המצב החמור בו חיילות צה"ל שנשלחות לשרת את שירותן במסגרות כמו שב"ס מוטרדות מינית בהיקף כל כך רחב". היא הדגישה, "התרבות הארגונית של שב"ס, בה חיילות הן סחורה זולה ומותרת, חייבת להשתנות, וכן תרבות השתיקה שכל כך מאפיינת את שב"ס ומפקדיה".
הסוהרת לשעבר סיפרה, "לא פעם התלוננתי אצל מפקדיי שיושיעו אותי ולא נענתי. התייחסו אליי רק בגלל שאני חיילת צה"ל כסחורה זולה ומותרת. אסיר ביטחוני שלט בכלא ביד רמה, בידיעת ואישור מפקדיי, ולא הייתה לי שום אפשרות להימלט מפניו". היא תקפה את התרבות הארגונית של שב"ס וטענה כי לפיה "חיילים וחיילות הם הפקר". היא טענה כי ברגע שנכנסה לשב"ס, צה"ל ניתק כל מגע איתה ומעולם לא פנו אליה גורמים מהצבא.
במסגרת הדוח, חיילות וחיילי החובה חזרו על דוגמאות להטרדות מיניות שחוו במהלך שירותם. "אסיר אמר לי 'וואי, מה הייתי עושה לך'", שחזרה אחת. "מסתכלים עליי כמו על גלגל שווארמה, זה לא לגיטימי אבל אין מה לעשות עם זה", טענה אחרת. סוהרת בשירות חובה סיפרה כי עצור שהובא לתחנה הוריד בפניה את התחתונים והורה לה לבצע בו אקט מיני; במקרה אחר, שני אסירים ביצעו מול הסוהרת אקט מיני. במקרה אחד, אסיר התחכך ברגלה של סוהרת ואמר לה "אם לא היו סורגים, הייתי קופץ עלייך".
הסוהרת לשעבר הביעה תקווה שאחרי פרסום הדוח ינקטו צעדים משמעותיים לטובת החיילים והחיילות בשירות "ויעטפו אותם ברשת ביטחון, על מנת שמקרי ההטרדות המיניות במסגרת השירות יפסקו מידית". היא קראה לפתיחת ועדת חקירה, "שתגלה לציבור ולי את עוצמת המחדל שנעשה לי וחברותיי על ידי גורמי הביטחון ושאר אלו שידם בדבר".
דוח המבקר מתבסס על סקר אינטרנטי בקרב מאות משרתי חובה ומשוחררים, והוא מתפרסם בצל פרשת הסרסור בסוהרות בכלא גלבוע. עוד עולה מהנתונים כי בקרב משרתות החובה, שיעור המשרתות בשב"ס שהשיבו כי חוו פגיעה מינית היה הגדול ביותר - 38%. כלומר, ארבע מכל עשר חיילות ששירתו בשב"ס חוו פגיעה מינית אחת או יותר במהלך שירותן. הסקר האינטרנטי נערך באוגוסט 2022 ונשלח לכ-13 אלף משרתי חובה ומשוחררים משירות חובה במשטרה, שב"ס ומג"ב. כ-1,907 (14.4%) מהנמענים השיבו על השאלונים. מספר המשיבים שנכללו בניתוח הנתונים מסתכם ב-1,275.
משרתי החובה נדרשו להשיב על שאלות הקשורות, בין היתר, לנושא המוגנות במהלך שירותם: לפגיעות מיניות או פגיעות בנושאי רווחה; יחס מפקדים והתעמרות; התנהגות פרועה; טיפול רפואי; וכן חשיפה לאירועים חריגים שלא טופלו כהלכה. משרתי החובה נשאלו גם אם נדרשו לבצע את התפקיד שאליו שובצו בתקופת ההמתנה להכשרה ואם המשימות שהוטלו עליהם תאמו את יכולותיהם.
עוד בוואלה!
מהדוח עולה, ש-70% מהפגיעות המיניות בוצעו על ידי משרת קבע או מפקד. במשטרה נרשמו 62% פגיעות מצד משרתי קבע. השאר, בוצעו על ידי מפקדי קבע, משרתי חובה ואזרחים. בשב"ס 51% מהפגיעות נעשו מצד משרתי קבע, 24% מצד אסירים, והשאר מצד משרתי קבע או מפקדים. בשורות מג"ב, 41% מהפגיעות המיניות נעשו מצד משרתי קבע, הושאר מצד אזרחים, מפקדים ומשרתי חובה.
בין השנים 2021-2019, היחידה לשוויון מגדרי במשטרה (יוהל"ם) טיפלה ב-442 תלונות על הטרדה מינית בקרב שוטרים ושוטרות בקבע ובחובה. לפי נתוני הדוח, רק שש מתלונות משרתי החובה הבשילו לכדי כתב אישום פלילי: ארבעה כתבי אישום הוגשו בשנת 2019; שניים בשנת 2020, ובשנת 2021 לא הוגש שום כתב אישום. עוד נמצא, כי מתוך 442 במהלך שלוש השנים, 149 מהן היו מצד משרתי חובה (34%) - על אף ששיעורי משרתי החובה במשטרה (לרבות מתנדבים ומג"ב) הוא כ-7% בלבד.
גם מבדיקת 44 כתבי אישום שהגישה מחלקת המשמעת במשטרה לבית הדין למשמעת בשנים 2021-2019 נגד שוטרים משרתי קבע בגין עבירות של הטרדה מינית או התנהגות שאינה הולמת, עולה כי 17 (39%) מהנפגעים היו משרתי חובה.
בשב"ס, בין השנים 2021-2019 היוהל"ם טיפלה ב-185 תלונות של משרתי קבע וחובה. במהלך השנים, רק במקרה אחד מבין התלונות של משרתי החובה הוגש כתב אישום פלילי; במקרה נוסף, סוכם הסדר מותנה. שיעור התלונות בקרב סוהרי החובה בשנים הללו עומד על 37% מכלל התלונות, זאת על אף ששיעורם הוא כ-6% בלבד מכלל כוח האדם בשב"ס. כך לדוגמה, אסיר בטחוני אמר לסוהרת בשירות חובה, "אני נכנס לתא רק אם הסוהרת תיכנס איתי... אם לא היו סורגים הייתי קופץ עליך". בשורת אירועים, אסירים ביטחוניים ביצעו אקטים מיניים בפני הסוהרות בשירות החובה.
מבדיקת 12 כתבי האישום שהגיש ענף המשמעת לבית הדין למשמעת בשב"ס בשנים 2021-2019 בגין עבירות של הטרדה מינית והתנהגות שאינה הולמת על רקע מיני, עולה כי חמישה (כ-42%) מכתבי האישום עסקו בפגיעה במשרתי חובה.
בשב"ס, האשימו את "פער הדורות בין משרתי הארגון", שלטענתם "יוצר מורכבות הבאה לידי ביטוי בקיומה של מודעות רבה יותר בקרב הסוהרים הצעירים לנושא המרחבים האישיים והגבולות, זאת לצד פערי השפה וההתנהגות בקרב סוהרי הקבע".
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ציין כי צה"ל אינו מפרסם לציבור את הסקרים שהוא עורך בנושא ההטרדות המיניות, ואת הממצאים אינו מציג אף לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת. ממחקר צה"ל, עולה כי 33% מחיילות החובה הוטרדו מינית פעם אחת או יותר מאז גיוסן לצה"ל. על פי המחקר, 47% מאירועי ההטרדה המינית של חיילות התבצעו על ידי חיילים, ו-20% מהם התבצעו על ידי מפקדים.
ועדת הבדיקה הצה"לית בראשות תא"ל (מיל') גיא חסון, שהוקמה אחרי חשיפת פרשת הסרסור בסוהרות בכלא גלבוע ובחנה את השירות ביחידות שמחוץ לצה"ל, צידדה בשב"ס. בדוח שהציגו לפני כחצי שנה, טענו כי בשב"ס ישנה "התנהלות תקינה ומאפשרת אווירת דיווח ראויה".
עו"ד קרן ברק, המייצגת את הסוהרות שסורסרו בכלא גלבוע, תקפה על רקע הדוח: "צה"ל ושב"ס צריכים להרכין ראשם היום אל מול חיילות צה"ל והוריהן. הדוח מוכיח את מה שאנו טוענות במשך שנים: שב"ס מפקיר חיילות לגורלן וצה"ל מתעלם מכך באופן שיטתי.
היא המשיכה, "הדוח קובע כי מידת השליטה של האסירים באגפים הבטחוניים היא מופרזת ובאה על חשבון בטחונן האישי של סוהרות בשירות חובה שסובלות מפגיעות מיניות מצד האסירים הבטחוניים וחלקן אף מוצבות באגפים אלו מבלי שעברו הכשרה מקצועית בסיסית. בנוסף קובע המבקר שסוהרות אינן מקבלות גיבוי ממפקדיהן בשב"ס ביחס לתלונותיהן על אסירים בטחוניים. המבקר מאשים את צה"ל בהסתרה מכוונת מהציבור ומהועדה לקידום מעמד האישה בכנסת את הנתונים שיש בידיו לגבי היקף הפגיעות המיניות של חיילות צה"ל ושוב אנו עדים למנגנון טיוח והסתרה של גופי הביטחון בישראל בדיוק כמו בפרשת הסרסור בסוהרות.
"הנתון, לפיו 70% מהתלונות שהוגשו על ידי חיילות בגין פגיעות מיניות בשירותן בשב"ס לא טופלו כלל או טופלו באופן לקוי אינו מפתיע כלל. יחסו של שב"ס לחיילות צה"ל היה ונותר מכפיר ולראיה: המבקר קובע שחיילות חובה נפגעות מינית פי 7 יותר מנשות סגל בשב"ס. הדוח הוא תעודת עניות למדינת ישראל ויחסה לנשים. המסקנה העולה מהנתונים היא אחת: גופי הביטחון עושים יד אחת להסתרת וטיוח הפגיעות המיניות של חיילות חובה שמוצבות בשב"ס. מכאן שאין מנוס מהקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת היקף הטיוח בפרשת הסרסור בסוהרות".
שב"ס: "נבחן את נתוני הדוח על מנת לנקוט בצעדים נוספים"
משב"ס נמסר בתגובה: "אנו גאים בשירות המשמעותי של סוהרי החובה בשב"ס ומאמינים בתרומתם, נשים וגברים כאחד.
"איננו מקלים ראש באחריותנו לשלומם של כלל המשרתים בארגון. כפי שפורט בדוח, רק בשנה האחרונה נחנך קו סיוע ייעודי לסוהרות והארגון עוסק במרץ בהסברה פנים ארגונית ורציפה ליצירת סביבת עבודה מוגנת ומעצימה. בחודשים האחרונים אף הוקם פורום להעצמת נשים בראשות הנציבה. לא בכדי מצא מבקר המדינה מקום לציין ולשבח את העבודה שנעשית בשב"ס בטיפול באירועי הטרדה מינית ומזעור מספרם שכן, כל תלונה נבדקת ומטופלת בהקפדה יתרה.
"סקר שביעות רצון שנערך בדצמבר אשתקד ודוח ועדת חסון הצה"לית אשר הוצג בכנסת במאי 2022 מצאו כי סוהרי החובה גאים בשירותם ואף הביעו רצון להמשיך בשירות קבע בשב"ס, בקשות העומדות על ממוצע של כ 60% בשנים האחרונות ומעידות על רצונם להשתלב בארגון.
"יחד עם זאת, אין ספק כי ממצאי דוח מבקר המדינה מעידים כי עוד עבודה לפנינו. נבחן בקפידה את נתוני הדוח על מנת לנקוט בצעדים נוספים למניעת אירועים עתידיים".
צה"ל: "פועלים באפס סובלנות כלפי מקרי הטרדות ופגיעה מינית"
דובר צה"ל מסר בתגובה: "צה"ל פועל באפס סובלנות כלפי מקרי הטרדות ופגיעה מינית ופועל לשמירת אקלים יחידתי מכבד למשרתיו בכלל היחידות. המשרתים המוצבים ביחידות המשרד לביטחון הפנים התגייסו מכוח חוק שירות הביטחון ומבצעים שירות משמעותי ומאתגר. צה"ל רואה עצמו כבעל אחריות מרחיבה כלפי כלל משרתיו ובתוך כך כלפי המשרתים ביחידות אלה, ועל כן הורה ראש אגף כוח האדם, אלוף יניב עשור, באוקטובר 2021 על הקמת צוות מיוחד בראשות תא"ל במיל' גיא חסון לבחינת תהליך הגיוס, הליווי ותנאי השרות של המשרתים ביחידות שמחוץ לצה"ל, בדגש על משטרת ישראל ושרות בתי הסוהר.
"בהתאם למסקנות הועדה והמלצותיה, הוקמה מנהלת ייעודית בצה"ל בפיקוד אלוף משנה. המנהלת מבצעת אחת לחודשיים ביקורות בבתי הכלא בהם מוצבים משרתי חובה, על פי גאנט ביקורות סדור, זאת על מנת לוודא כי אכן המשרתות והמשרתים ביחידות אלו זוכים ליחס ראוי וסביבת שירות מכבדת.
"צה"ל פועל להידוק שיתוף הפעולה עם ממונות היוהל"ם בגופים השנים, וכחלק מכך קיים באוגוסט האחרון כנס למידה והידוק מנגנוני עבודה, בהובלת יוהל"ם צה"ל, תא"ל אלה שדו-שכטמן. בנוסף, מוקד מהו"ת (מרכז התמודדות ותמיכה) של צה"ל אשר מעניק ליווי ותמיכה במגוון כלים לנפגעות ונפגעים על רקע מיני ביחידות צה"ל וביחידות שמחוץ לצה"ל, הוכר והוטמע בפני משרתי החובה בשירות בתי הסוהר".
המשטרה: "כל דיווח על פגיעה נבדק ביסודיות ומטופל בהתאם"
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "המשטרה רואה בחומרה כל פגיעה על רקע מיני ומטפלת בכל דיווח, לצד קיום פעילות מניעה והסברה כל העת. אוכלוסיית משרתי החובה זוכה בהקשר זה לקשב מיוחד. כל דיווח אודות חשד להטרדה מינית או להתנהגות שאינה הולמת, נבדק ביסודיות ומטופל בהתאם, לרבות מעטפת לנפגע/ת והעברה לטיפול הגורם המוסמך.
"העלייה בדיווחים ואופיים מעידה בעיקר על עליה במודעות ובתחושת האמון והבטחון של המשרתים ועל אפס סובלנות כלפי שוטרים המטרידים מינית. נמשיך לפעול לקידום סביבת עבודה מכבדת, מוגנת ובטוחה לכל משרתי הארגון".
המשרד לביטחון הפנים: "מחויבים להפוך כל אבן כדי למגר את התופעה"
מהמשרד לביטחון הפנים נמסר בתגובה כי הם "רואים בחומרה רבה את תופעת ההטרדות המיניות בגופים הכפופים למשרד ופועלים באופן נחוש על מנת לייצר בהם סביבת עבודה בטוחה למשרתות ולמשרתים - זאת במקביל להפעלת יד קשה ואפס סובלנות כאשר נחשפת הטרדה מינית באחד מהגופים הכפופים למשרד.
"בימים אלו מגבש את המלצותיו הצוות המשותף של משרד הביטחון והמשרד לביטחון הפנים לבחינת הצבת משרתי ומשרתות חובה בשירות בתי הסוהר - בעקבות הפרשה המכונה 'פרשת הסוהרות'. בשנה האחרונה, וביתר שאת בעקבות העלאת נושא משרתות החובה בשירות בתי הסוהר לסדר היום הציבורי, ננקטה שורה משמעותית של צעדים, הן בתוך שירות בתי הסוהר, והן בצוות הובלת המשרד. זאת במקביל לפיטוריו של קצין המודיעין מכלא גלבוע שהיה מעורב בפרשה, על-ידי השר בר-לב, ובהמלצת נציבת שירות בתי הסוהר.
"מרביתם של צעדים אלו הבשילו תוך כדי או לאחר מהלך איסוף הממצאים במסגרת דוח המבקר, ולכן הם מהווים, במידה רבה, מענה לתופעות המוזכרות בדוח. הנהלת המשרד לביטחון הפנים בראשות השר והמנכ"ל, מחויבת להפוך כל אבן כדי להמשיך ולמגר את התופעה החמורה.
"אנו מכירים בקושי ובאומץ הדרוש להתלונן על הטרדה מינית, וקוראים למשרתות ולמשרתים בגופי המשרד לביטחון לפנות לממונים עליהן, לגורמים העוסקים בכך בארגונים, בהן הממונות על שוויון מגדרי ואף למשטרת ישראל, ולהתלונן על כל אירוע".
מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית נמסר כי "תמונת המצב העולה מדוח מבקר המדינה צריכה להדיר שינה מכולנו. היקפי תופעת הפגיעה המינית בחיילות ובמשרתות החובה מדאיגים מאוד, אך אוזלת היד בטיפול בדיווחים שמגיעים בפועל מדאיגה לא פחות. חמור ובלתי נתפס לגלות שצה"ל הסתיר את הנתונים שידועים לו ולא חשף אותם לציבור. שקיפות ציבורית היא הצעד הראשון בדרך לכל תיקון".
בארגון קראו לראשי מערכת הביטחון "להגיב בהקדם על הממצאים ולהציג לציבור בהקדם תוכנית פעולה למיגור נגע הפגיעה המינית מהמערכת". בנוסף התייחסו לדרישת ח"כ אבי מעוז לבטל את יחידת יוהל"ם ואמרו, "ראוי לבצר את מעמדה ולחזק את כוחה לפעול באופן אפקטיבי נגד התופעה, ולוודא שלכל נפגעת תהיה כתובת לקבלת סיוע ותמיכה".
יו"ר נעמת חגית פאר מסרה, "מדובר ברעידת אדמה - תדע כל אם בישראל שבנותיה אינן מוגנות במשטרה ובשב"ס. נדרש חשבון נפש עמוק עד כדי שבירת הקיים והקמה מחדש של הגופים האלו". היא קראה לממשלה "לדרוש להציג תכנית סדורה לעצירה מוחלטת של 'שוק הבשר' המתחולל בשב"ס ובמשטרה. הורים שולחים את בנותיהם לסייע בהגנה על בטחון המדינה אך בטחונן האישי של הבנות מופקר לחלוטין".
פאר הביעה חשש, כי "ברוח החדשה השוררת היום במדינה, במקום להציע פתרונות לענישה והרתעה של העבריינים, יבחרו את הפתרון הקל, להדיר את החיילות משירות במקומות מועדים לפורענות, או להדיר אותן מהשירות בכלל".
מנכ"לית שדולת הנשים, הדס דניאלי ילין, מסרה כי "הנתונים המזעזעים שעלו מדו"ח מבקר המדינה מחייבים בדק בית רציני בשב"ס. חיילות וחיילים המשרתים את המדינה חייבים לדעת כי הם פועלים בסביבה מוגנת ובטוחה. צריך לשים לזה סוף. הטיפול של השב"ס בפגיעות מיניות חייב להשתנות מהיסוד".
היא הוסיפה, "אם חיילים וחיילות מפחדים להתלונן יש פה בעיה רצינית שמחייבת שינוי עמוק בדרך בה מטפלים בשב"ס בנושא הטרדות מיניות ברמה הערכית וברמה ההרתעתית. הנתונים על פיהם יותר ממחצית מהנפגעות ונפגעים לא מדווחים על כך לאף גורם בשל סביבת העבודה הסגורה וההיררכיה מטרידה ביותר. צריך לעבור מתפיסה שממתינה להגעת התלונה לתפיסה שעוברת לניתור מתמיד. חייבים לדאוג שהמקרים המדווחים יטופלו בהתאם - בדגש על הענשה והרחקה של התוקפים מהנפגעות ונפגעים. לא יתכן מצב בו כל כך הרבה חיילות וחיילים נמצאים בסביבה שאינה מוגנת. המדינה קראה להם לשרת, המדינה צריכה לספק להם סביבה בטוחה".
יעל ורד, יוזמת "הבושה עוברת צד": "מעבר להעלאת מודעות למקרי צו השעה, חשוב לנו לא פחות לזכור ולהזכיר גם את המקרים המזעזעים שלכאורה ירדו מסדר היום הציבורי, ולדאוג שלא יתאדו גם אם התקשורת עברה למקרה הבא. פרשת הסוהרות היא אחת מפרשות המין החמורות ביותר שהתרחשו מאז קום המדינה, מאחר שלא מדובר בעשב שוטה אלא במערכת כולה. הדעת לא יכולה לשאת כי גייסנו את בנותנו לצבא על מנת לשרת את המדינה, ובמקום לשמור עליהן, ע"פ החשד נשלחו לזרועותיו של אסיר בטחוני. על כל החוליות בשרשרת ההפקרות והטיוח לשלם את המחיר, מקצין המודיעין שהיה אחראי על שיבוץ הסוהרות, עד לפרקליטות שסגרה את החקירה ב-2018. בטח ובטח אסור לסגור היום שוב את התיק וחובה להגיש כתב אישום כנגד כל המעורבים בפרשה. במקרה זה הבושה כולה היא שלהם וגם שלנו כמדינה".