עם סיום שלב הראיות במשפט החוזר של רומן זדורוב, הצדדים כבר החלו לחשוב על עבודת הנמלים שמצפה להם לקראת הגשת הסיכומים לבית המשפט. הררים של עדויות וראיות צריכים לעבור זיקוק ותמצות תחת ידי ההגנה והתביעה, כדי שלידי השופטים יגיע מסמך בהיר ומשכנע.
לפני שכולם עזבו את האולם עוד הזכירו כי במכון לרפואה משפטית באבו כביר מחכות 56 שערות לבדיקות דנ"א מיטוכונדריאלי. תקלה שנמצאה בערכת הבדיקות המיוצרת בחו"ל היא שעיכבה את הליך הבדיקה, אולם התחושה היתה כי בדיקות אלו, לא הן שיטו את הכף לכאן או לכאן במשפט.
בבדיקה דומה בעבר כבר נמצאה הסתברות כלשהי כי השערה עשויה להיות שייכת לאדיר חבני. לאורך המשפט ניכר היה כי השופטים ייחסו משקל לראיות אחרות, בעוד שלתחום בדיקת הדנ"א המיטוכונדריאלי ייחסו חשיבות פחותה.
אל תפספס
בזמן שעבר עבדו במכון לרפואה משפטית על הפקת הדנ"א מהשערות. 18 מ-56 השערות הניבו דנ"א מיטוכונדריאלי. הסבר: משערה עם שורש ניתן להפיק דנ"א גרעיני. בדנ"א גרעיני הזיהוי הוא ודאי. בשערה ללא שורש אי אפשר לבצע בדיקה של דנ"א גרעיני, אלא בדיקה של דנ"א מיטוכונדריאלי. בניגוד לוודאות הזיהוי שמושגת מהדנ"א הגרעיני, הרי שבבדיקת הדנ"א המיטוכונדריאלי קשה לקבוע את מידת ההתאמה לאדם מסויים, וניתן לקבוע רק כי קיימת הסתברות סטטיסטית כלשהי.
תוצאת הבדיקה שפרסמנו היום קובעת כי ב-17 השיערות שנבדקו על ידי ד"ר נורית בובליל, מנהלת המעבדה הביולוגית במכון לרפואה משפטית, קיימת הסתברות סטטיסטית שהן שייכות לתאיר ראדה. בשערה ה-18 יש הסתברות סטטיסיטית כי היא מגופו של אדיר חבני. חבני היה בן זוגה של אולה קרבצ'נקו, והוא טוען כי קרבצ'נקו היא זו שרצחה את תאיר ראדה, ושהיא לבשה את מכנסיו באותו יום.
ההסתברות כי השערה הזו שייכת לחבני גדולה יותר מההסתברות שיוחסה לשערה הראשונה "שלו" שנמצאה. בנוסף, מהשערות שנבדקו כעת ובעבר לא התקבל פרופיל מיטוכונדריאלי שתואם לרומן זדורוב או לאולגה קרבצ'נקו.
"ממצא מפתיע"
בעדותה במשפט אמרה בובליל כי התוצאה שהניבה השערה "הראשונה" היו עבורה "ממצא מפתיע", והיא אף אמרה שהיא התרגשה נוכח אותה תוצאה. באופן חריג ביותר שמעולם לא היה כמוהו עד אז ומאז, היא ומנהל המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, אף שיחררו הצהרה מצולמת שהופצה לכלי התקשורת.
לבנה נוספת לצד הספקות
כיצד ישפיע הממצא החדש על הדמויות המרכזיות בפרשה? הנאשם רומן זדורוב יכול היום לחוש כי נוספה לבנה נוספת לצד הספקות שכבר הצטברו לדעת השופטים. לאורך המשפט לא הסתירו השופטים את תחושותיהם על קיומו של ספק באשמתו של הנאשם. דווקא ראיית הדנ"א המיטוכונדריאלי נראתה כשולית.
ייתכן שעכשיו לא יוכלו לדחוק הצידה את הדיון בראיה הזאת וידרשו לעסוק בכך. חנן מלצר, שופט בית המשפט העליון, בהחלטתו על משפט חוזר, גם הוא לא ראה בכך נושא שניצב בלבו של המשפט, והסתפק בסוג של המלצה לפיה "ההרכב שידון במשפט החוזר, יבחן, ככל שימצא לנכון, אף את האפשרות לדון בהשלכות שתיתכנה, אם בכלל, לממצאים המיטוכונדריאליים הנטענים". כעת הסוגיה שבה לפתחם והסניגור, עורך הדין ירום הלוי, דורש דיון דחוף בנושא.
תוצאות המעבדה מהיום מחזירות לבמה את אדיר חבני ואולה קרבצ'נקו. חבני, שהיה בן זוגה של קרבצ'נקו בתקופה שבה אירע הרצח, טען שש שנים מאוחר יותר כי היא התוודתה בפניו על הרצח. לטענתו היא סיפרה לו שלבשה את מכנסיו באותו יום.
השופט מלצר בהחלטתו על משפט חוזר כבר קבע כי "הגירסה המפלילה שנמסרה על ידי חבני בעייתית, וכי לא נמצאו אמירות מפי קרבצ'נקו הקושרות אותה ישירות לביצוע הרצח. לפיכך נפסק כי מעטות הן הראיות שיש לייחס להן משקל בקשר למעורבות הנטענת של קרבצ'נקו ברצח, ודאי שלא כאלו שיש בכוחן בשלב זה 'להפוך את הקערה על פיה' ולהטיל ספק ממשי בהרשעת המבקש, קל וחומר שאין בראיות אלו כדי להוכיח את אשמתה של קרבצ'נקו במעשה".
במשפט החוזר נשמעו עדויות קרבצ'נקו וחבני בדלתיים סגורות וקשה היה להתרשם מה משקלן. עם זאת, ניתן היה להבין כי הרכב השופטים לא פנה לנתיב זה ועסק בכובד ראש בסוגיות אחרות, דוגמת עקבות הנעליים הזרות. השאלה האם כעת יחליט בית המשפט לשוב לעסוק בנושא השערות ואיזה משקל יהיה לכך.