לוחם מג"ב, בראל חדריה שמואלי, שנפצע אנושות שלשום (שבת) מאש צלפים ברצועת עזה, עבר הלילה שני ניתוחים באורך 8 שעות בעיניו ובראשו. בריאיון לגולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM הלינה אמו ניצה על מדיניות הפתיחה באש שהגבילה, לדבריה, את פעולות חיילי צה"ל והובילה לפציעה החמורה של בנה. "מי נתן לבן שלי אישור ללכת לעמוד מול החומה? הבן שלי מסתערב מג"ב, הבן שלי צלף - וצלפו בו. מחבל בן 12 צלף בו ממרחק אפס. כל זה בידיעה שהלוחמים שלנו ידעו שאסור להם לירות ולהגיב. למה שלחו את הבן שלי? למה? אני רוצה תשובה".
האם סיפרה כי אף אחד מהמפקדים הבכירים לא הגיע לבקר את בנה בבית החולים, עת עבר ניתוח של 8 שעות. "אף אחד לא הגיע. מפכ"ל המשטרה אמר 'זה בטיפול'. יש לי שיחה מוקלטת עם ראש הממשלה בנט - בעזרת השם, כשהבן שלי יקום על הרגליים, השיחה הזו תשודר בכל העולם, לא רק בישראל, בכל העולם", סיפרה ניצה והוסיפה כי "אדון בנט התקשר בשעה 22:30 בלילה והוא שואל את אבא של בראל 'מה שלום יוסי? איך הוא מרגיש?'. אביו תיקן אותו ואמר כי 'קוראים לו בראל', ובנט אמר 'אה, סליחה'. ראש המממשלה צריך להתקשר לשאול איך הוא מרגיש? איפה אתה? איפה! איפה הרמטכ"ל?"
עוד ציינה האם כי לעומת ראש הממשלה בנט, יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו התקשר גם כן, אך היה מצוי בפרטי המצב הרפואי של בנו. "נתניהו צלצל, שאל שאלות וברכות ובכה בטלפון, בכה. כל פרט על הלוחם הוא ידע, על הניתוחים. אדון בנט לא יודע איך קוראים ללוחם, שאל באיזה בית חולים הוא. בושה וחרפה. בושה וחרפה".
אל תפספס
מה שלום בראל?
"שלומנו לא טוב, אנו נושאים המון תפילות, אני מבקשת ומתחננת מעם ישראל שיתפלל כדי שבראל שלנו היקר יקום על הרגליים, שיחזור למשפחה ולחיים. הוא נלחם בגופו ובדמו בנשמתו על סתם. המדינה לא שווה, אני לא מקבלת תשובות, ואני רוצה תשובות. זה כבר היום השלישי ופניתי לכל כך הרבה גורמים, אני רוצה תשובות".
מישהו ניסה לתת לכם תשובה?
"דיברנו, אין תשובות. דיברנו עם מפכ"ל המשטרה אתמול, הוא היה בבית החולים. אין תשובות".
אילו שאלות הפנה יוסי, אביו של בראל, לראש הממשלה?
"לא רלוונטי. מה שרלוונטי לנו זה שהבן שלי יקום, שיתעורר, צריך להתחנן בתקשורת לתפילות. הבן שלי לוחם. הבן שלי גיבור, הבן שלי מגיל 16 וחצי נתן את נשמתו לצבא. למדינת ישראל. ובסוף? 8 שעות אתמול הוא שהה בחדר ניתוח, אף אחד לא בא. ב־23:00 בלילה הגיע המח"ט עם עוד כמה קצינים ומפקדים, והם רצו להיכנס לראות אותו כמו תמונה בגלריה. לא אפשרתי להם להיכנס. איפה הייתם 8 שעות כשהבן שלי היה מנותח? איפה הייתם? הלו"ז היה מפוצץ? אני חושבת שהיה מגיע שהבן שלי יהיה חלק מהלו"ז".
מה המח"ט אמר לכם?
"הוא לא ענה, אין תשובות".
דיברנו אתמול עם השר נחמן שי אחרי התקרית והוא אמר כי לא נכון להגיב כי בנט בדרך לפגוש את נשיא ארה"ב ביידן, ולא נכון שעכשיו תפרוץ מלחמה. מה את חושבת על זה?
"אין לי מילים. אני לא יודעת מה להגיד. אין לי מילים. ארה"ב לא מעניינת אותי ולא שום דבר, מה שמעניין אותי אלה החיים של הבן שלי. החיים של הבן שלי".
הלילה הוא עבר עוד ניתוח של 5 שעות?
"אתמול הוא עבר שני ניתוחים במשך כמעט 8 שעות, ניתוח ראש וניתוח בעיניים. אנו מתפללים".
מה אומרים הרופאים?
"נשארה עין אחת. מתפללים לניסים".
ספרי קצת על בראל, על הבן שלך, הילד שלך.
"בראל, ילד לוחם, ילד מיוחד. בעצם הוא לא ילד, הוא גבר. גבר מלח הארץ. בראל היה שחקן כדורגל מובחר, אך לטובת הצבא הוא פרש. הוא נרשם לאימוני כושר קרבי ולאחר מכן למכינה קדם צבאית. לאחריה הוא התחיל גיבושים ומיונים ליחידה שקופה וליחידות הכי מובחרות. הוא הלך לגיבוש שייטת, התגייס למג"ב, הלך לגיבוש מסתערב והפך ללוחם".
היה ברור לו שהחיים שלו זה הצבא? הוא רצה להמשיך בקבע?
"כן, חד משמעית. הוא אמור היה להשתחרר עוד חודשיים, וכן, דיברו איתו על קבע. פנו אליו גם כל מיני גורמים. אני לא יודעת הרבה כי הוא לא משתף בגלל היחידה".
החברים נמצאים לידו?
"כולם פה: חברים מבית הספר, מהמכינה, מהצבא, מהכדורגל, המקום מפוצץ כולם ישנים על הרצפה".
ראינו בתמונות איזה בחור מדהים הוא.
"הוא גבר מהמם, יפה תואר, גבוה, גבר חסון, מצחיק, הומוריסט, שנון, עם ביטחון עצמי, חכם, לוחם, גיבור, גיבור".
הוא ינצח ואנחנו נתפלל עבורו יחד איתכם.
"בעזרת השם. להתפלל, להתפלל, להתפלל, כל היום בשידור תבקשו להתפלל לבראל אחיה בן ניצה".