כל חטאו של המפכ"ל היה להכיר בבעיה. לאוחנה זה הספיק כדי לשלוף אקדחים

השר מילא פיו מים באסון מירון, וגיבה את המשטרה בתחילת המהומות. כששבתאי העז לצאת נגד הבייס של נתניהו, סר חנו בעיני עושה דברו, ששבר שיאי בושה בגיבוי הרשתות החברתיות ואווירת המלחמה. מקהלת הגזענים תיזכר ככתם מכוער בהיסטוריה המפוארת של הציונות

בווידאו: המפכ״ל במפגש עם נבחרי הציבור בלוד ורמלה (צילום: ניב אהרונסון, עריכה: אביעד בללי)

האם הבחנתם השבוע במהירות התגובה של השר לביטחון נתניהו, אמיר אוחנה? וואו, כמה מרשים. אין פלא שהתחביב של האיש הוא ירי חי וכלי נשק; כמה הוא חד, זריז, שולף ומגיב בזמן אמת. הוא ממש רמבו האוחנה הזה; לא מותיר בשטח סימני שאלה. מיד לאחר שהמפכ"ל קובי שבתאי דיבר על כך שצריך למצות את הדין עם פורעי החוק, "הטרוריסטים" כדבריו, "משני הצדדים", הוציא אוחנה הודעה כי דבריו היו מקוממים. איזה מנהיג. כמה שעות לפני כן סיפר לאומה כמה הוא נותן גיבוי לשוטרים ולמפכ"ל, וששבתאי היה המועמד הטוב ביותר, ושהיה מפקד משמר הגבול הכי טוב בתולדות ישראל. ועל זה נאמר: גיבוי, גיבוי, עד שתיגע לי בבייס.

המתקפה של אוחנה והליכוד נגד המפכ"ל היא שבירת שיא של בושה וביזוי שלא הכרנו. אוחנה, שמילא פיו מים לאחר האסון במירון, שהבטיח לנו שידבר רק לאחר קבירת מתינו אך לא קיים הבטחתו, שנדם כשהמשטרה לא הצליחה להשתלט על המהומות בישראל בימים הראשונים, פן הזוועה תידבק בו, הוא ללא ספק השר לביטחון הפנים הגרוע בתולדות ישראל. היו גרועים, אך לא היה גרוע ממנו. לקח לו שמונה חודשים למנות מפכ"ל מאז נכנס לתפקידו, כי לא היה בטוח מה עריצו רוצה; הוא לא קידם תכניות אסטרטגיות משמעותיות למשרד, ולא הוביל שום רפורמה ישימה. כל מה שעשה זה להסתובב באולפנים ולהגן על נתניהו.

שיא של בושה וביזוי. אוחנה (צילום: פלאש 90, דוד כהן)

בחירתו של אוחנה בניצב שלא פיקד אפילו על מחוז במשטרה זכתה לביקורת רבה, כולל מהח"מ, אבל לכל הפחות הייתה ציפייה כי מרגע שימנה אותו ייתן לו גיבוי ויסייע לו להצליח בתפקידו. מתי גיבה אותו? ובכן, כשאוחנה נשאל לפני כמה ימים (לפני ההתבטאות של שבתאי) על ידי עיתונאים על אחריותו שלו, של אוחנה, למתרחש במהומות, הוא אמר: אני בחרתי באיש המתאים ביותר לכהן כמפכ"ל. במילים אחרות, בעניין כישלונות עזבו אותי, פנו אליי בהצלחות.

ואז, לאחר כמה ימי בלבול ברשויות אכיפת החוק, ולאחר ששב"כ נכנס לתמונה, דווקא החלו ההצלחות: יותר מאלף עצורים במגזר הערבי ויותר מ-150 במגזר היהודי, 110 כתבי אישום בסך הכול נגד יותר מ-170 נאשמים, מעצרים עד תום ההליכים, והתוצאה - הרגעה יחסית של מעשי האלימות בערים המעורבות ובכלל. דווקא אז היה מתאים שאוחנה יפרגן למפכ"ל, אלא שהייתה בעיה. כמה ימים לפני כן פרסם הח"מ שבשיחה שקיים נתניהו עם ראשי מערכת אכיפת החוק, אמר המפכ"ל - ולא רק הוא - לראש הממשלה שח"כ איתמר בן גביר הוא גורם מתסיס שמלבה אלימות ברחוב.

עוד בוואלה!

מורשת של שיסוי: מעל כל האחראים לשנאה היוקדת בישראל ניצב נתניהו

לכתבה המלאה

הפרסום עורר מהומה. פוליטיקאים ואנשי תקשורת שפעם החברות שבהן חיו היו מוקיעות את בן גביר וכל מה שהוא מייצג, יצאו להגנתו תוך תקיפה מסיבית של המפכ"ל. נזכיר, נוכחותו של בן גביר בפוליטיקה הישראלית זקופה אך ורק ל"זכותו" של אדם אחד - בנימין נתניהו. כדי לשרוד בהנהגת המדינה הוביל נתניהו בהצלחה מהלך בזוי - הכנסת גזען לכנסת; גזען שהעלה על נס רוצח המונים, שמצהיר על עצמו כממשיך דרכו של מאיר כהנא.

ומכיוון שתקיפת בן גביר פירושה העקיף הוא תקיפת נתניהו, סר חנו של שבתאי בעיני אוחנה. היה זה רק עניין של זמן עד שיתחיל לתקוף אותו, ואז הגיע הטריגר. שבתאי ניסה לרתום את מנהיגי לוד הערבים והיהודים ליצירת רגיעה, כינס אותם, ודיבר על כוונתו להגיש לאישור הממשלה תכנית חדשה שתכלול תוספת תקנים משמעותית לערים המעורבות (היינו מצפים שהשר יחשוב על כך לפניו. הרי זה תפקידו, אבל הוא עסוק בשירות אדונו), וכן אמצעים טכנולוגיים לרבות רחפנים שיסייעו לכוחות השיטור במניעה ואכיפה; ואז, אבוי, הוסיף את הדברים הבאים: "אנחנו נמצה את הדין עם הטרוריסטים משני הצדדים".

גיבוי, גיבוי, עד שתיגע לי בבייס. שבתאי (צילום: ראובן קסטרו)

שערי הגהנום נפתחו באחת. הסמוטריצ'ים והקרעים צייצו עצמם לדעת, ח"כ עמיחי שיקלי מימינה, שמתגלה כפופוליסט על סטרואידים, דרש את פיטורי המפכ"ל, ואוחנה הבין שזה הזמן לתקוף - הפעם מבלי שיבקש לחכות עד קבורת המתים. "התבטאות מקוממת של המפכ"ל", צייץ, "כדי לטפל בבעיה צריך להכיר בה: פורעים ערבים תקפו יהודים, שוטרים, בתי כנסת". איזו סיבה יש לשר לחשוב שהמפכ"ל לא מכיר את הבעיה? הרי מאז האירועים בימים הראשונים שתפסו את המשטרה לא מוכנה נעצרו כאלף אזרחים ערבים, ורק כ-150 יהודים. כלומר, המפכ"ל מכיר את הפרופורציות, ועדיין ב-150 האלה יש טרוריסטים כהגדרת המפכ"ל.

מה לא נכון באמירה של המפכ"ל? באוזניי שמעתי יהודים שאמרו לי, לפני שבוע, שהם הולכים להיכנס לבתיהם של ערבים ברמלה ולהרוג אותם, וזאת תוך כדי שהם מנפצים שמשות כלי רכב של ערבים שחולפים על פניהם ועל פניי. לו מישהו לא היה מושך אחורה את משתתפי הלינץ' בבת ים, האזרח הערבי היה מסיים באותו ערב באבו כביר. אגב, אפשר להבין מדוע יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' נעלב מהמלה "טרוריסטים". הרי כשהעיתונאית דנה ויס שאלה אותו בעבר אם ברוך גולדשטיין ועמי פופר הם טרוריסטים הוא השיב ללא היסוס בשלילה. האם אוחנה היה משיב כך? אין לדעת. אני מניח, שזה תלוי מה נתניהו היה רוצה שיגיד, הרי אין לו באמת אישיות פוליטית עצמאית.

רשת ביטחון לגזענות

מכל מקום, המפכ"ל, עושה רושם, דווקא "הכיר בבעיה", וטיפל בה. מי באמת לא הכיר בבעיה? אולי הממשלה, שאפשרה במשך שנים אגירת נשק בלתי חוקי בערים הערביות בכלל ובמעורבות בפרט? שאפשרה לפשע להשתולל ברחובות הערביים? שבתאי מפכ"ל רק חודשים ספורים, ממשלת נתניהו מכהנת כאן כבר 12 שנה. כמה בושה צריכה להיות לשר לענייני נתניהו להטיל את האחריות לכל החוליים הללו על המפכ"ל.

וכל זה קורה, כמובן, כשהרשתות החברתיות משמשות גם כרשתות ביטחון לאוחנה ודומיו. למדנו כבר שכשתותחי הקרב רועמים, מותר לתת דרור לגזענות. הנה, הטאלנט המרכזי של ערוץ הבית של אוחנה, ערוץ 20, כבר הביע שמחה על מות שני הערבים בלוד מרקטה, והצטער שלא קטלה נוספים, ואתמול כשראיין את הפרשן הצבאי שלהם, הצטער האחרון שמגרש כדורגל בעיר ערבית היה ריק מערבים בזמן שנפלה בו רקטה. עמיתים שמכירים את פינקלר טענו ברשת הטוויטר שהאיש לא באמת חושב כך, אלא רק רצה לרצות את צופיו וחלק מעורכיו.

שערי הגהנום נפתחו. סמוטריץ' (צילום: ראובן קסטרו)

זה באמת האסון האמיתי. בשיח הציבורי, לרבות השיח העיתונאי, מה שחשוב הוא אהדת הקהל - הנה, חמאס יורה עלינו, צעירים ערבים מתפרעים ברחובות, זה הזמן להתלהם ולהתגזען, והכול יתקבל בכיף. התוצאה היא שעיתונאים מותקפים ברחובות, וזה רק עניין של זמן עד שאחד מהם יירצח; שיש קריאות להחרים חברה מסחרית מפני שיזמה מפגן של דו-קיום, ושכל עיסוק באלימות של יהודים כלפי ערבים נתפס מיד כאנטי פטריוטי. מי יודע, אולי בקרוב אוחנה וסמוטריץ', יחד עם ריקלין ועוד כמה, יקימו ועדה מיוחדת דומה לזאת שהקים ג'וזף מקארתי בשנות החמישים בארצות הברית, שתאתר ישראלים שיש ספק לגבי הפטריוטיות שלהם.

שבתאי עדיין רחוק מלהוכיח שהבחירה של אוחנה בו הייתה ראויה. לא בגלל שעשה משהו טוב או רע, אלא פשוט משום שרק לפני ארבעה חודשים נכנס לתפקידו, ומאז שנכנס נפלו עליו אירועים בקצב שאף מפכ"ל לא חווה. מצד שני, אין ספק שלאחר כמה ימי בלבול וכאוס הצליח להנמיך את גובה האש, ואין ספק שדבריו מול מנהיגי לוד היו ראויים, חשובים ובעיקר נכונים. טוב ייעשה אם יבין במהרה שאת הדין והחשבון הוא צריך לתת לחברה הישראלית על כל גווניה, לדין ולחוק, ולא לחבורת מובילי דעת קהל בפוליטיקה ובתקשורת, מתלהמים וגזענים, שבראייה היסטורית ייזכרו כלא יותר מכתם מכוער בהיסטוריה המפוארת של הציונות.

ברוך קרא הוא הפרשן המשפטי של חדשות 13

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully