ההגנה תנסה לערער את עדות ישועה, אך יש מה שאף פלפול משפטי לא יטשטש

הייתי מאלה שסברו שהפרקליטות שגתה כשהחליטה לפתוח את שלב ההוכחות דווקא בתיק 4000. זהו תיק סבוך, עמוס בפרטים, עם תזה פלילית תקדימית יחסית; עם זאת, בדבר אחד אין ספק, משהחליטה לעשות זאת - טוב עשתה שבחרה באילן ישועה כעד מספר אחת.

עדות ישועה מדביקה במלט לבנה אחת לשנייה, מסדרת את יסודות תיק 4000. הלבנים הן אותן עובדות שהסיכוי של ההגנה לערער על ליבתן קטנה עד לא קיימת. כן, הסניגורים של נתניהו ואלוביץ' יוכלו לטעון כי במקרים כאלה ואחרים היו הגזמות בתיאור העובדות על ידי ישועה, אבל הרי ממילא הרוב המכריע של דבריו מגובים במאות מסרונים, מיילים והקלטות. יתרה מזאת, התיאור של דבריו עולה בקנה אחד עם אין סוף עדויות של כתבי ועורכי וואלה! דאז על התערבות חריגה, ממש השתלטות על האתר, הנחתות פוגעניות של שינוי כותרות, שינוי טקסטים, דרדור סיפורים במורד האתר, ואף העלמתם הטוטאלית. וזה עוד לפני שדיברנו על התערבות אשכרה במינוי עורכים וכתבים בכירים, ובעיקר בהעפתם.

נכון, מאוד לא רציני ולא מקצועי להעריך עדות במשפט לפני שהעד עמד בפני חקירה נגדית. בחקירה הנגדית הסניגורים עושים כמיטב יכולתם לערער את אמינותו של העד בפני בית המשפט, ורק אחריה אפשר להעריך מה נשאר מעדותו. אלא שכאמור, הנכס הגדול שמביא ישועה לבית המשפט הוא לא עדותו הפרונטלית, אלא ההקלטות והתכתובות מזמן אמת בינו לבין בני הזוג אלוביץ'.

כתבתי כבר שתיק 4000 הוא תיק לא קל להוכחה פלילית, ושלסניגורים יש בו מרחב עבודה גדול - אבל יש בו חלק אחד שהוא דווקא קל מאד להוכחה, וזה בדיוק החלק שבו אנחנו נמצאים: הטיה בוטה, חסרת תקדים של סיקור עיתונאי, בדיוק בפרק הזמן שבו האלוביצ'ים היו זקוקים לחתימתו של שר התקשורת, שהוא במקרה גם ראש הממשלה, על אישור עסקת בזק-יס - חתימה שהייתה שווה לאלוביץ' מאות מיליוני שקלים.

פרקליטו של אלוביץ', עו"ד ז'ק חן, מכין זה תקופה ארוכה חקירה נגדית יסודית וקשה לעד ישועה. זה לא יהיה לו כיף. עם זאת, הביטו רגע בארבעת העדים הראשונים של התביעה: ישועה, אבירם אלעד שהיה עורך האתר, מיכל קליין שהייתה רכזת מערכת, ועמית אשל שהייתה ראש דסק. ארבעתם מהווים רצף של שרשרת הפיקוד העריכתית בוואלה! של אז. בית המשפט יוכל להתרשם מגלגולה של ידיעה, או של כותרת, החל מהמסרון שאלוביץ' מעביר לישועה, דרך הניסיון להנחית על העורך, משם לראש מערכת החדשות, וממנה לראש הדסק.

שלושת האחרונים הביעו בזמן אמת מחאה קולנית על ההנחתות הללו, ועשו מה שיכלו כדי לצמצם את הפגיעה בערכיהם העיתונאיים. כולם, כמו עדים רבים נוספים ממערכת וואלה! דאז, שיופיעו בשלבים הבאים של המשפט, יתארו כיצד ההנחתות המתועדות שקיבל ישועה, נחתו הלכה למעשה עליהם.

נכון, אולי ישועה ייצא מהחקירה הנגדית העתידית של חן עם כמה חבלות, אבל את החלק הזה במשפט לא יצליחו עורכי הדין חן ובן צור לערער באופן דרמטי. לא סתם הם עשו הכול כדי שבית המשפט יקבע שהתיעוד של ישועה לא קביל. משלא הצליחו במשימה זו, נראה שהאתגר הגדול שלהם יהיה מול עדים אחרים, פחות מול ישועה ועיתונאי וואלה!.

מה בכל זאת יהיה קו ההגנה של אלוביץ' על מה שהתרחש בוואלה! באותו הזמן? זה די ברור. אלוביץ' יטען: א. לא כל הדברים שאמרתי לישועה הם אמת; ב. כל הבקשות שלי מישועה בהחלט נבעו מכך שלא רציתי להרגיז את נתניהו ערב חתימתו על עסקת בזק-יס, אולם לא היה בכך כל יחסי תן וקח, ולא הייתה לי שום הבנה בעניין זה עם נתניהו. מבחינה זו, ככל שירחיק אלוביץ' את מודעותו של נתניהו לעניין, כך גם יעזור לעצמו. קווי ההגנה של השניים חיים בהרמוניה מלאה (בשונה מקווי ההגנה של נתניהו ומוזס בתיק 2000 שעליהם עוד מוקדם לדבר).

כדי להרחיק את נתניהו מהשוחד, ובהתאם להרחיק את עצמו מהשוחד, אלוביץ' יהיה חייב לומר לבית המשפט, בדרך זו או אחרת, כי בחלק מהשיחות שניהל עם ישועה אמר לא-אמת. בשיחות אמר אלוביץ' לא פעם ולא פעמיים כי כך "הגדול" רוצה. "הגדול" הוא נתניהו. זה שאלוביץ' כותב במסרונים שנתניהו רוצה, זה עדיין לא מפליל את נתניהו.

הפרקליטות חייבת להוכיח מודעות ברורה של נתניהו להתערבויות בוואלה! (עוד לפני שדיברנו על הוכחת יחסי השוחד). לכן, כדי להרחיק את הפרקליטות מהמטרה הזאת, יגיד אלוביץ' שכשהוא אומר ש"הגדול" רוצה ידיעה מחמיאה על רעייתו, להוריד ידיעה שלילית עליה, להעלות ידיעה מפרגנת על פועלו, או להוריד סיקור ביקורתי עליו, הוא לא באמת שמע את זה מנתניהו, אלא אמר את זה על דעת על עצמו (תוך ייחוס בשקר לנתניהו). כלומר, אלוביץ' יטען כי שיקר את ישועה, אולי כדי להלחיצו לשנות את אופי הסיקור באתר.

על אף שאמרנו שגורלם של אלוביץ' ונתניהו קשור זה בקו ההגנה של זה, לאחר שלושה ימי משפט, מצבו של אלוביץ' פחות טוב משל נתניהו. הסיבה לכך היא עדותו המפורטת של ישועה בדבר הפגישה הלילית - פגישת מחיקת הטלפונים שהאלוביצ'ים זימנו. הפגישה הזאת שיש לה גם תימוכין חיצוניים, מחזקת את טענת הפרקליטות כי התנהגות בני הזוג אלוביץ' לא התמצתה בחנפנות נטו לבני הזוג נתניהו, אלא בהתנהגות פלילית ממש - אחרת למה להשמיד ראיות. במשפט פלילי צריך להוכיח גם מעשה וגם כוונה. המעשה מוכח לכאורה בתיעוד של ישועה; התנהגות האלוביצ'ים בפגישה הלילית שתוארה על ידי ישועה, מחזקת את הפרקליטות בהוכחת הכוונה של הזוג אלוביץ'. את נתניהו, לעומת זאת, הפגישה הלילית אינה מפלילה בשום דרך.

אז כיצד תצליח הפרקליטות לקשור את ההתרחשויות המופרעות בוואלה! באמצע העשור הקודם, ישירות לנתניהו? רק עד אחד יוכל לעשות זאת, עד מס' 8, ניר חפץ. בתקופה הרלוונטית היה חפץ יועצם הקרוב והנאמן של בני הזוג נתניהו. חלק גדול מהדרישות, לכאורה, הוא העביר מנתניהו לעורכי וואלה! ולישועה. הוא זה שהעביר מסרים, לפי עדותו, בין האלוביצ'ים לנתניהו, ואף ארגן פגישה ממש בין נתניהו לאלוביץ' בבלפור, פגישה שנתניהו הכחיש את עצם קיומה.

בשונה מכל מה שנכתב כאן על ישועה, המקרה של חפץ אחר לחלוטין. נכון, גם הוא סיפק תיעוד רב לפרקליטות, אבל בשונה ממקרה ישועה, לא מדובר בתיעוד שמדבר בעד עצמו. על אמינותו של חפץ יכול לקום וליפול תיק 4000. בעדותו הוא מתאר באופן ברור את מודעותו, לכאורה, של נתניהו, ליחסי התן והקח עם האלוביצ'ים, מודעות שבאה לידי ביטוי, לכאורה, בשיחות בין נתניהו לחפץ. הוא הדבק שאמור לחבר בין המתת (מה שקרה בוואלה!), לבין התמורה (מה שקרה במשרד התקשורת). הסניגורים יעשו הכול כדי להוכיח שמדובר בדבק זול, מזויף.

אז מכיוון שבשלב כה מוקדם קיימים סימני שאלה - אילו מחלקי כתב האישום יוכחו למעלה מכל ספק סביר כמעשים פליליים - כדאי להיאחז במה שעליו אין ויכוח ושאין צורך להדביק לפני אזכורו את המלה "לכאורה" - פרשת 4000 היא ההזניה הבוטה ביותר של העיתונות מאז קום המדינה. לא היה מקרה שבו בעל הון הנחית באופן כה גס וגלוי, מהמקפצה, לכפופים לו, הוראות כיצד לכוון את הסיקור העיתונאי באופן שיועיל לכיסו הפרטי. לא צריך לחכות לסוף המשפט כדי לדעת את זה.

הדברים כבר הוכחו מזמן בתחקיר העיתונאי של גידי וייץ ב"הארץ" באוקטובר 2015, ואחר כך בעדויות שנתנו אנשי וואלה! בפנים גלויות לח"מ בתוכנית "המקור". כתבתי "ההזניה הבוטה ביותר", לא כתבתי "החמורה ביותר", שכן העיתונות הישראלית הוזנתה בדרכים שונות, במקומות שונים, אלא שתמיד זה נעשה בתוך מימי הבריכה, ולא מהמקפצה.

ברגע אנושי מאוד סיפר השבוע ישועה בבית המשפט כי התבייש להאזין להקלטות השיחות בינו לבין אלוביץ': "שמעתי את עצמי מדבר בשפה ירודה על העיתונאים, קורא להם בשמות גנאי, שמעתי את עצמי מתחנף לבוס. בגדול, התהפכה לי הבטן". העובדה שאיש כמו ישועה, שעמד במרכזו של מפעל הנקניקיות הזה באותה תקופה, עומד על דוכן העדים ומספר לציבור כיצד הוכנו הנקניקיות, חשובה לא פחות משאלת אשמתו של נתניהו בתיק 4000.

כתב אישום בהגדרתו הוא פלילי, אבל במקרה שלנו הוא גם מספר סיפור על הקלות בה עיתונות טובה ולגיטימית עשויה להיהפך ברגע למטבע סחר בשוק פרוע, שבו הדבר האחרון שמעניין את הסוחרים הוא ערכים כמו חופש ביטוי, או זכות הציבור לדעת. איך כתב אלוביץ' לישועה, כשביקש ממנו להעלים את ח"כ ציפי לבני ממערכת בחירות 2015, ערב חתימת נתניהו על עסקת בזק-יס? "אפשר להבדיל בין עיקר לטפל. הדברים החשובים באמת יכולים להיפגע בגלל אגו, צדקנות ושטויות". אז עזבו רגע פלילי או לא, התיעוד הזה מזכיר לנו מי רוצה להחליט לנו על "הדברים החשובים", מהו העיקר עבורנו, ומהו הטפל. את האמת העגומה הזאת, שום חקירה נגדית לא תצליח לטשטש.

ברוך קרא הוא הפרשן המשפטי של חדשות 13